עירום או לא: שום דבר לא יעצור את שיר אלמליח
גברים רוצים אותה, נשים מקנאות בה, והטוקבקיסטים חוגגים על התמונות הפרובוקטיביות שלה, אבל שיר אלמליח לא מבינה על מה המהומה. איך הפכה הילדה הטובה מקצרין לאחת הדוגמניות הנועזות בארץ, מה חושב על זה בעלה הכדורגלן אלרואי כהן, ומה התוכניות שלה ליום שאחרי האח הגדול
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
מתוך 35 הנכדים ובערך 70 הנינים של סבתא קולט עדרי מקצרין, שיר אלמליח היא הנכדה הכי קרובה אליה. רק מזכירים לידה את שיר, וסבתא כבר מזילה דמעה. בימים אלה סבתא קולט לא זזה מהטלוויזיה. היא מתרגשת בכל פעם ששיר מופיעה על המסך בשידורים החיים מבית "האח הגדול".
עוד כותרות ב-nrg:
וואן ריפאבליק בישראל: הבטיחו לחזור והשאירו טעם של עוד
קולטורבנד: הארגון האמנותי היהודי שסייע להשמדתם בגרמניה?
"סאן אנדראס": דרמה משפחתית במסווה של סרט אסונות
"היא באמת הבן אדם הכי חשוב לי בחיים", אומרת שיר בראיון שנערך לפני כניסתה לבית האח הגדול. "גרתי איתה שבע שנים, מגיל 13, כי היא חולת אסתמה והיתה זקוקה תמיד לסיוע. הייתי מגיעה אליה מייד אחרי בית הספר, ואז חוזרת הביתה לעזור לאמא, גרנו לא רחוק משם. בלילות חזרתי לישון אצל סבתא".
אלמליח בכלל חלמה להיות זמרת. היא זכתה בתחרויות שירה של קצרין, בגיל 13 השתתפה בתחרות אזורית שאליה התכוננה חצי שנה, וכשעלתה לבמה קלטה שכמעט כל משפחתה נעדרת מהאירוע. למרות ההלם, לא איבדה את העשתונות ושרה כל הדרך למקום השני.
בסיום התחרות גילתה כי סבא רפי נפטר כמה שעות קודם לכן ולא סיפרו לה, כדי לא להסיח את דעתה. מאותו יום הפסיקה לשיר, חיפשה חלומות חדשים, והקדישה את שנות התבגרותה לטיפול בסבתא.
את דלת החדר במלון נווה אילן היא פותחת עם ספר תהילים בידה, מאופרת בקפידה, שיערה אסוף לאחור ועיניה מהורהרות. "רואים עלי שאני נורא מתרגשת, נכון?" היא שואלת ומצחקקת. "עשו עלי תחקיר מעמיק כדי לגלות את נקודות התורפה שלי, וממש מלחיצה אותי המחשבה מה 'האח הגדול' יכול לעשות לי".
מאז חלפו שלושה שבועות, מחצית הדרך, והיא שורדת בגבורה מרשימה. משתמשת ביכולות החברתיות שלה כדי למקם את עצמה כאחת הדיירות האהובות בעונה הזאת - הילדה הטובה, שדואגת לבישולים ולניקיונות ומשתתפת באינספור אינטראקציות חברתיות. רבים מהמרים שתגיע לגמר.
היא נולדה באוקטובר 89' בקריית שמונה. בגיל שנה התמקמה משפחתה בקצרין שברמת הגולן. אביה חיים־איציק, סא"ל במילואים, היה איש קבע, וכיום הוא מנהל השירותים המוניציפליים במועצה המקומית. אמה עופרה, מנהלת חשבונות לשעבר, עובדת כמעצבת שיער בשדה נחמיה, שם מתגוררת המשפחה בשנים האחרונות. יש לה אח, אליאב (24), ואחות, יובל (13).
חבריה מספרים שבבית הקפידו על חינוך נוקשה, שמרני וערכי, שהשפיע עליה עמוקות. אמה אסרה עליה להתאפר או להתלבש חשוף, ושיר היתה סוג של טום־בוי, נהגה להסתובב בבגדים רחבים ופשוטים עם כובע מצחייה הפוך על הראש.
"הייתי תלמידה ממוצעת. לא מקבלת 100, אבל גם לא נכשלת בכל המבחנים. מבחינתי, לקבל ציון עובר של 56 היה בסדר גמור. אף פעם לא הייתי מהמקובלים. לא יצאתי למסיבות כיתה, שיחקתי עם הבנים כדורגל וכדורסל והלכתי איתם מכות.
"רק בכיתה ט', כשהתחילו להחמיא לי על הגיזרה, גיליתי את הנשיות שלי. הבנתי שאני לא צריכה ללבוש בגדים גדולים. זה גיל כזה שפתאום הכל צומח ואתה קצת מתבייש, ואני ראיתי שזה דווקא סבבה. הביטחון העצמי שלי עלה".
והתחלת לצאת?
"ממש לא. אף פעם לא עישנתי ולא שתיתי. חייתי במקום מאוד קטן, הייתי נטו עם סבתא והמשפחה, עד שהכרתי את בעלי. וגם אז לא יצאנו יותר מדי. משכתי אותו למקום שלי, של השקט והביחד. אנחנו ילדים טובים כאלה, שאוהבים לשבת מול הטלוויזיה".
הקשר שלה עם אלרואי כהן החל לפני יותר משמונה שנים וחצי, כשהיו בכיתה י"ב. הוא חזר אז לתיכון בקצרין, אחרי ששיחק שלוש שנים בנערים של מכבי ת"א והתגורר במרכז הארץ. "עברתי חמישה בתי ספר, לא למדתי כלום, וכל היום הייתי מבריז מהשיעורים", סיפר לי בשבוע שעבר. "שיר היתה יושבת איתי בחוץ. יום אחד שאלתי אותה: 'תגידי, איזה שיעור יש לך עכשיו?' היא אמרה שאנגלית, וסיפרה שלמורה שלה קוראים רייצ'ל. אמרתי לה: 'כנסי מהר לכיתה, זאת אמא שלי'. מאז היא היתה נכנסת בעיקר לשיעורי אנגלית".
הוא התחיל לחזר אחריה במסיבת יום הולדת של חברות משותפות. "היא אמרה לי: 'אני רק לקשר רציני, אין אצלי סטוצים'. אמרתי לה שגם אני, ומאז לא נפרדנו לרגע. אני החבר הראשון שלה, הגבר היחיד בחייה, ואני גאה בזה. זה משהו נדיר, אין דברים כאלה היום".
כשאלרואי החל לשחק בעירוני קריית שמונה וזומן לנבחרת ישראל, שיר עשתה את צעדיה הראשונים בדוגמנות. היא שירתה כמש"קית לוגיסטיקה בגדוד תותחנים והיתה היחידה בבסיס שיצאה בכל ערב הביתה, כדי לישון אצל סבתא. בגיל 21 עברו בני הזוג להתגורר יחד בקריית שמונה, אבל כעבור שלושה חודשים עברו לראשון לציון, לאחר שאלרואי חתם בהפועל ת"א תמורת 800 אלף יורו.
"הגיעו הצעות ממכבי חיפה, מכבי ת"א והפועל ת"א", הוא נזכר, "שיר רצתה רק תל אביב, לא היה אכפת לה אם זה מכבי או הפועל, כי לנסוע שלוש שעות וחצי לכל כיוון בשביל אודישנים של עשר דקות לדוגמנות היה חוויה מאוד קשה עבורה.
"בשנים הראשונות היא החליפה הרבה מאוד סוכנים, עברה כמעט את כל הסוכנים בארץ. כולם הציעו דברים. ישבנו וחיכינו, וכלום לא קרה. התעסקנו גם עם אנשים שהם לדעתי פשוט רמאים, גונבי דעת, שרק ניסו לקחת ממנה כסף. עשינו המון טעויות, אבל עם הזמן נהיינו חכמים ובוגרים יותר".
"כששיר ואלרואי הגיעו לראשל"צ הם היו זן נדיר בסביבה", מספרת המעצבת נופר קורנר, חברתה הטובה של שיר. "בהתחלה היו להם כל מיני התנהגויות מוזרות ותמימות, וחשבתי לעצמי, 'וואו, כנראה החיים בצפון כל כך שונים'. הם צנועים כאלה, לא מכירים בכלל את החיים של העיר הגדולה".
אבל הצניעות והתמימות התחלפו מהר מאוד בגינוני מלכות. אלרואי הציע לה נישואים במהלך צילומים לשעשועון הטריוויה "כלוב הזהב" ב־2012, והם התחתנו באירוע מפואר, כשיואב יצחק שר בכניסה לחופה, ושלומי שבת אחראי לביצוע שיר הסלואו. זאת היתה חתונה כמו שהיא תמיד חלמה עליה.
אין לה הרבה חברות. "אף פעם לא הסתדרתי עם בנות", היא אומרת, "ולא בגללי. הן אלה שלא הסתדרו איתי, לדעתי בגלל קנאה נטו. הרגשתי את זה כל הזמן באוויר. כשאני מתחברת עם מישהו אני נותנת את כולי ונפגעת מהר, לכן אני מעדיפה לבחור אותם בפינצטה. יש לי שתיים־שלוש חברות טובות, וזהו".
זה התפוצץ לה בפרצוף במהלך צילומי הריאליטי הקודם שבו השתתפה, "מאמא ליגה", סידרה על נשות כדורגלנים בערוץ 10, לצד קרן אבוטבול, קרן גולץ, ויקי ואקנין ואביבה מליחי. אלמליח ספגה סוג של נידוי חברתי, ובאחת הסצנות אף כונתה "זונה", בעקבות תמונה חושפנית שלה שפורסמה בעיתון.
"לא היה לי חיבור עם הבנות האחרות. היתה שם קנאה מטורפת שלא יכולתי להתמודד איתה, אז העדפתי להתרחק. יצא שהן רק מדברות ומלכלכות עלי. מה לעשות, אני לא אבוא ואחייך למישהי שאני לא אוהבת רק כדי שזה יצטלם טוב.
"כשאני כועסת על מישהו, אני חייבת ללכת הצידה ולהירגע. מעבר לזה, אני מזל עקרב - ברגע שמישהו פוגע בי, הוא לא קיים בחיים שלי יותר. אני יודעת שבתוך בית האח הגדול אצטרך לקום כל יום ולראות מולי גם את מי שלא אסתדר איתו. לא יודעת איך אצליח להתמודד עם זה".
בשבוע שעבר היא נאלצה להתעמת עם הקושי הזה, כשהאח הגדול חשף בפני הדיירים קטע שבו היא מתמרמרת בפניו שקטיה ורותם מפלרטטות עם איציק זוהר מאחורי גבה של נטלי עטיה. עד אז שמרה שיר על קשר קרוב עם שלוש הבנות. בקטע היא נראית אומרת: "אין להן כבוד עצמי, קשה לי עם הצביעות שלהן".
אחרי סערה ושיחות הבהרה עד אמצע הלילה בין כל הצדדים, הן השלימו, לפחות כלפי חוץ.
כשאלרואי היה שחקן הרכב, היה קשה לפספס את שיר באיצטדיונים. היא באה בדרך כלל עם הוריו, או עם ספיר, אשתו של הכדורגלן עומר דמארי וחברתה היחידה מעולם הספורט. כל מהלך או שינוי ביכולת המקצועית של בעלה מייד נקשר בה; אוהדי קריית שמונה, למשל, שלא אהבו את המעבר של אלרואי להפועל ת"א, נהגו לקלל אותה במשחקים בין הקבוצות.
"לפני יותר משנתיים יצאתי ממשחק של הפועל מול בית"ר, והאוהדים של הפועל כמעט הרביצו לי כי אלרואי עשה איזו טעות טכנית על המגרש. מה אני קשורה לזה? חמישה מאבטחים ליוו אותי החוצה, כי זה היה פשוט מסוכן. ישבתי באוטובוס (של השחקנים) בשוק טוטאלי, לא הבנתי מה קרה כאן. אני לא אוהבת את האוהדים הפנאטיים, זה בסך הכל ספורט. תמיד יהיו מפסידים ומנצחים, ולא צריך לקחת את זה בצורה כל כך קיצונית".
הקמפיינים להלבשה תחתונה ולבגדי ים ותמונות העירום המלא העלו אותה על המוקד. אינספור טוקבקים אכזריים, ביקורות ציניות ועקיצות פוגעות נכתבו נגדה. "למה היא מצטלמת ככה?", "שתתבייש", "איך בעלה מרשה שיראו אותה ככה?" - אלו רק התגובות העדינות.
"זה פרימיטיבי שמסתכלים על נשות הכדורגלנים כאילו הן צריכות להיות שפחות. לבשל, לנקות, לכבס ולגדל ילדים כל היום. אין בארץ עוד דוגמנית מפורסמת כמוני שיוצאת עם כדורגלן, אז אולי בגלל זה נתפסו דווקא עלי. יש לי אומץ ללכת אחרי הלב ואחרי האמת שלי, בלי לשים על מה שאחרים אומרים, וככה זה ימשיך. כדי להגיע רחוק אני מציבה לעצמי מטרה, ואני אגיע אליה.
"יש לי את העקרונות שלי ואת הקווים האדומים שלי. לדוגמה, אני לא הולכת יותר מדי לכיוון משחק, כי אני לא רוצה לשחק תפקיד שיפגע בבעלי, כמו להתנשק עם גבר אחר או לבוא במגע עם גבר אחר. זה הגבול מבחינתי. אבל אם להתקדם אומר להצטלם חשוף, אין לי בעיה עם זה. הדוגמניות הכי גדולות בעולם עושות את זה, וזה לגיטימי, זה לא שאני פותחת רגליים. הכל זו אמנות. רואים עור, אבל לא רואים כלום. על כרטיס הביקור של קנדיס סוונפול, הדוגמנית הכי גדולה בעולם, יש תמונה שלה בעירום מלא, ואף אחד לא עושה מזה עניין. אבל פה בארץ זה לא מקובל".
"בגלל ששיר פרצה מעולם הספורט, אז בתעשייה די זילזלו בה בהתחלה והרימו גבה", אומר אלרואי. "יש אנשים שלא אוהבים את העשייה שלה, אלה אותם אנשים שאוהבים לייצר את הכותרות. אבל כל ביקורת רק מכניסה לה דרייב יותר גדול להצליח. היא הבן אדם הכי אמביציוזי שהכרתי בחיים.
"כשאנחנו מעבירים לתקשורת אייטם שבו היא לבושה, אז הם לא מעוניינים: רוצים לראות סקס, רוצים לראות עור. כששולחים תמונות חשופות, כולם מפרסמים, אבל מוסיפים טקסט ציני בצד. נוצר רושם ראשוני לא טוב, ויש אנשים שמייד משליכים מזה על האופי. מאוד חשוב לנו ששיר תהיה קונצנזוס, ואני מאמין שהיא יכולה להיות קונצנזוס, כשאנשים יבינו שהיא רק עושה את העבודה שלה".
את השינוי ביחס אליה זוקף כהן לזכותו של גיא פינס. "הוא נתן לה להגיש פינה בתוכנית 'ערב טוב ספורט' (שהפיק לערוץ הספורט והגישה לירון ויצמן; נ"ו), ואפילו הישווה אותה בשידור לבר רפאלי ואמר שהיא יכולה להגיע רחוק. אחריו גם עיתוני אופנה התחילו לפרגן, ופתאום נוצר באזז מאוד גדול מכל הכיוונים". במקביל, כיכבה שיר בווידאו קליפ של דודו אהרון, בתפקיד שוטפת רכב חושנית.
לפני כשנה וחצי, כשהעניקה פרס בטקס פרסי הספורט, ששודר בערוץ 10, חוותה אלמליח "ניפ־סליפ" בשידור חי. "ברגע שירדתי מהבמה קיבלתי ווטסאפ עם התמונות. זה שודר מול הגמר של 'אקס פקטור', אז אמרתי לעצמי שבטח כולם ראו ערוץ 2 ואף אחד לא התעניין בזה. אבל בתוך כמה דקות כולם דיברו רק על זה, וכל הפייסבוק והאתרים התעסקו רק בחזה שלי. באותו רגע התבאסתי מאוד, אבל היום כבר השלמתי עם זה. לא תהיה תקרית נוספת, אני מקווה. וגם אם תהיה ב'אח הגדול', אז יורם (זק, הבמאי והעורך; נ"ו) לא יַראה אותה".
בשנה האחרונה הקריירה שלה נמצאת במגמת זינוק. היא דיגמנה לחברת ההלבשה הגדולה ברוסיה, INCANTO, וזכתה לכינוי "מוניקה בלוצ'י הישראלית". התמונות שלה התפרסמו במגזיני אופנה נחשבים דוגמת "קוסמופוליטן", "Elle", "מארי קלייר", "GQ" ו"מקסים". היא הצטלמה לקמפיינים בווינה ובמילאנו, בילתה חודשיים בקייפטאון שבדרום אפריקה והתגוררה ארבעה חודשים בניו יורק, בדירה ששכרה עבורה סוכנות הדוגמנות שלה בבניין יוקרתי במנהטן.
למעשה, היא ואלרואי העתיקו זמנית את מקום מושבם לניו יורק. אין להם בית פה, וכשהגיעו ארצה לקראת "האח הגדול" שכרו דירה לשבועיים בתל אביב; במהלך התוכנית הוא מחכה לה בבית הוריו. "בעיקרון יש לנו בית בניו יורק, ושם אני רוצה לפתח את הקריירה שלי", היא אומרת. "אני בן אדם שקשה לו ליהנות מהרגע, תמיד המוח שלי חושב רק מה הלאה.
"הייתי בפרמיירה לסרט החדש של בלייק לייבלי והאריסון פורד, וראה אותי שם אחד המפיקים הגדולים בלוס אנג'לס, טום רוזנברג. הוא רצה לפגוש אותי, אז אמרתי לו: 'חכה, אני רק נכנסת ל'אח הגדול' ומייד אחר כך אני באה אליך. אני מתה לשמוע מה הוא רוצה להציע לי".
איך את מתמודדת עם הניגודיות הזאת - מצד אחד שמרנות ומסורתיות, ומצד שני חשיפה כמעט מוחלטת על הסט?
"באתי ממשפחה מסורתית. אני קוראת תהילים כמה פעמים ביום ומאוד מאמינה באלוהים, הוא שומר עלי ועוזר לי. אני לא איזו דתייה חרדית וגם לא מתיימרת להיות כזאת. אני חילונית. אז זה שאני מאמינה באלוהים אמור ליצור ניגודיות עם זה שאני מצטלמת חשוף? אני לא הרבנית קוק. איש באמונתו יחיה. דוגמנות היא המקצוע שלי, זה הדבר שאני יודעת לעשות הכי טוב, זאת הפרנסה שלי, וזה מה שמכניס לי כסף".
העיסוק שלה הביא לה עד היום אינספור הצעות מגברים. "הרבה סלבס רציניים רדפו ורודפים אחריה", אומר אחד ממקורביה. "מזמינים אותה למסיבות, והיא לא רוצה. היא מאוד עתיקה עם העקרונות והערכים".
"אני הכי טוטאלית ונאמנה", אמרה אלמליח לנטלי עטיה בחצר "האח הגדול". "בחיים אף אחד לא נגע בי חוץ מאלרואי. וככה אני חושבת שזה צריך להיות גם מהצד השני: הדבר היחיד שיכול להפריד אותי ממנו זה אם הוא יבגוד בי עם אישה אחרת. במצב כזה הוא לא רואה אותי יותר בחיים".
"הרבה אנשים מהמשפחה רצו לייעץ לי, תעשי ככה ותעשי ככה", אומרת שיר, "אבל אני מאמינה במי שאני. אני לא רוצה להיות צבועה, כי בסוף הצופים מתחברים לאותנטיות, לא צריך שום דבר מעבר לזה. אתה לא יודע מה קורה בחוץ, מה מדברים עליך, מה אומרים, וכשאתה יוצא החוצה זה שוֹק - רק אז אתה מתחיל לקבל תמונה לאיזה כיוון הולכת הקריירה שלך מכאן".
"לפני ארבע־חמש שנים היא כל הזמן אמרה: 'אני רוצה לעשות 'ספורטס אילוסטרייטד'", מספר אלרואי. "אמרתי לה: 'קחי בחשבון מצב שלא תצליחי, איך בכלל תגיעי לשם? אם בן אדם רוצה לשחק בברצלונה והוא מגיע לוולנסיה, הוא מאושר'. אבל לאט לאט דברים מתחברים, וקשרים שלא חשבת שיגיעו מגיעים, והנה בקרוב מתוכננת לה פגישה איתם. זה מוכיח שהכל עניין של אנרגיות ורצון".
בזמן ששיר נעולה בווילה, אלרואי שומר על הלהבה בוערת. הוא מדבר עם מנג'רים מחו"ל, נפגש עם לקוחות פוטנציאליים, מנהל את חשבונות האינסטגרם והפייסבוק שלה, וגם מרים מסוק מעל האולפנים בנווה אילן, כדי לשלוח לה איחולי יום נישואים שמח.
הוא עצמו לא משחק כדורגל כבר יותר משנה וחצי, אחרי שבמשך תקופה התקשה לשחזר את יכולתו מתחילת הקריירה, ונותר ללא קבוצה. "אני לא מסתכל על זה בקטע של אני ככה והיא ככה. זה שנינו יחד, שנינו זה אחד. יש לי סיפוק גדול יותר מההצלחה שלה מאשר מההצלחה שלי. כשהיא מקבלת קמפיין, זה גורם לי אושר עצום. אני לא המנהל שלה, אבל אני כן תומך מהצד ומנסה לעזור לה להצליח בכל הכוח".
"כשאָלרו מאוד הצליח אז הייתי שם בשבילו, ועכשיו, כשאני מצליחה, הוא פה בשבילי", היא אומרת. "הוא מנהל את כל העסקים בחו"ל ביחד עם הסוכן שלי. הוא מאוד רוצה לשחק בחו"ל, כי בארץ היה עליו עליהום תקשורתי שהשאיר לו פצע. אנחנו כנראה הזוג היחיד שיכול להיות אחד עם השני 24/7 ולא יימאס לו. זה קשר מדהים, שאני מאחלת לכל אחד".
הריון או קריירה?
"כרגע קריירה. בדרך כלל כדורגלנים מתחתנים ומביאים ילדים מהר מאוד, אבל אני לא כזאת. אני צעירה, כל החיים לפניי. ילד אני יכולה לעשות כל הזמן, וכשאהיה מוכנה, אביא. הגוף שלי הוא גם המקצוע שלי. תשעה חודשים של הריון, ואז לידה, ואחר כך הילד צריך תשומת לב, וזה מרחיק אותך מהעשייה שלך. כרגע אני צריכה את כל המאה אחוז בעשייה שלי".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם