חודש לפני הביקור בישראל: סירק דה סוליי הוכיחו שהם בשיאם
ב־2-16 ביולי יגיע לארץ סירק דה סוליי, לפצות את הישראלים על הביטול של הקיץ שעבר. כתבנו נשלח לסנט פטרסבורג כדי לראות את מאחורי הקלעים של הקרקס הגדול בעולם
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
בשנה שעברה חגג סירק דה סוליי - הקרקס שהגה והקים הקנדי גי לאליברטה - 30 שנה להיווסדו. במסגרת החגיגות היה הקרקס אמור להגיע באוגוסט 2014 לישראל, אבל המזרח התיכון הכתיב את המציאות שלו, ו־25 אלף הישראלים שרכשו כרטיסים לסירק דה סוליי נאלצו להעביר את זמנם באקרובטיקה בדרך למקלטים ובחזרה מהם.
עוד כותרות ב-nrg:
אז למה בעצם אנחנו מכורים למשחקי הכס?
יעל נאמן מנסה להבין את דור האייפון
"חיסול ממוקד": יותר מעוד סרט של יורים ובוכים
בשל צוק איתן ההופעות בארץ בוטלו, אבל לרוכשי הכרטיסים הובטח שהקרקס יגיע גם יגיע לישראל. וזה אכן יקרה ביולי הקרוב: 2-16 ביולי בהיכל מנורה מבטחים בתל אביב (לפרטים בנוגע לתוקפם של הכרטיסים ולאילו הצגות הם רלוונטיים אפשר לפנות למשרד הכרטיסים Eventim בטלפון 9066*).
לרגל ההופעות בארץ הזמין סירק דה סוליי שורה של עיתונאים ישראלים לסנט פטרסבורג שברוסיה כדי לראות את מאחורי הקלעים של הקרקס הגדול בעולם, אימפריה מתוקתקת היטב שמגלגלת מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם. מדובר למעשה בקונצרן כלכלי שמעסיק יותר מ־2,000 איש, מריץ 18 מופעים בו בזמן ברחבי העולם ונאלץ לדחות בקשות מעוד ועוד מלונות בלאס וגאס, שרוצים מופע קבוע ונתח מההצלחה המסחררת הזו.
ההצצה אל מאחורי הקלעים של המפעל הזה מגלה סוג של מחנה צבאי סגור, משמעת של ברזל והקפדה על הפרטים הקטנים ביותר. קחו לדוגמה את ג'ולי קמרון, אקרובטית סקוטית בת 26. מה שהיא עושה בעזרת חבלי משי הוא לא פחות - וסליחה על הקלישאה - ממדהים. בחזרות, כשהיא בגובה 12 מטר ותלויה על בלימה, היא מחייכת, מסדרת את השיער שלה ומתמתחת. מבחינתה מדובר בעוד יום במשרד.
"אני רגילה להיות שם למעלה", היא אומרת, "אני מרגישה הרבה יותר בטוחה למעלה מאשר על הקרקע. בגיל 17, אחרי שסיימתי קריירה כמתעמלת בינלאומית, קיבלתי את החוזה הראשון שלי מהקרקס. מאז אני שם ומשתדלת ליהנות מכל רגע. אני יודעת שאין לי עוד הרבה שנים בתחום הזה. הגוף שלי לא יוכל לעשות את מה שאני עושה עכשיו לנצח. אני מניחה שזה יהיה קשה לחזור לחיים רגילים ולהתיישב במקום אחד".
צוות הקרקס הוא בינלאומי לחלוטין וכולל נציגים מיותר מ־20 מדינות. מבט חטוף מאחורי הקלעים מראה את דגלי כל המדינות שמהן מגיעים אנשי הצוות. המדפים עמוסים בפאות ובשאר אביזרים, על כל דבר יש תג עם שם, ואיש אינו יכול להתקרב אל הארונות. כל סיכה יושבת במקום. האמנים עצמם עסוקים במתיחות. אחר כך הם מקפידים על ארוחה שמספק להם הקייטרינג לפי תפריט מדויק שלא ניתן לשינוי, ומשם הם מתכוננים לעלות לבמה, לעוד הצגה אחת מתוך 300 אשר להן הם מחויבים על פי החוזה השנתי שלהם.
המופע "קידם", שיעלה הקרקס בישראל, יתפוס אתכם גם אם אינכם נמנים עם חובבי הז'אנר. הוא משלב מוסיקה, אקרובטיקה ומתיחה של הגוף האנושי עד הקצה. "הסיבה שאנחנו לא מפחדים להיות שם למעלה ולקפוץ מגבהים היא כי אנחנו מתאמנים", מסבירים לנו האקרובטים, "אין שום דבר שגורם לך להרגיש בטוח יותר מאשר להתאמן".
אם תהיתם, יש גם עלילה למופע: ילדה שמעבירה את זמנה בשיטוט על כנפי הדמיון והפנטזיה. על העלילה הפשוטה הזו אפשר להלביש כל קטע שעליו חלמו היוצרים: ממקפיץ כדורים ועד שני פסלים אנושיים שאי אפשר להוריד מהם את העיניים. הקהל הרוסי נותר פעור פה בכמה קטעים במופע. ככל הנראה, הרף שמציב סירק דה סוליי מותח פעם נוספת את גבולות היכולת האנושית.
נראה שהחבר'ה מרוצים מההגעה הצפויה שלהם לתל אביב. "זו עיר שפתוחה עד מאוחר ואפשר לעשות בה דברים אחרי המופע", מסבירים כמה מ־150 אנשי הצוות שיגיעו לארץ. הציוד יגיע לארץ באמצעות אונייה. הוא יועמס על מכולות ביוון - ומשם לנמל אשדוד וכל הדרך עד לתל אביב. אנשי הצוות יקבלו שבוע חופש לפני הגעתם לישראל. מתברר שבשבוע הזה רובם נוסעים לבקר בבתיהם. "המושג הזה של בית מקבל משמעויות שונות כאשר אתה עובד בקרקס", מסכם טיטו הליצן הארגנטינאי.
הכותב היה אורח ההפקה של סירק דה סוליי בסנט פטרסבורג.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם