אפוקליפסה עכשיו: משחקי הכס קמה לתחייה

אחרי עונה מדשדשת למדי, פרק 8 הזכיר לנו שמשמעות החיים היא סדרות טובות יותר ואפילו סיפק הסבר למה בדיוק קורה בשיר הפתיחה. וגם: למה הסדרה הופכת לדתית, מיתית ואפוקליפטית?

חשבתי שאפשר להרוג את המהלכים הלבנים רק עם זכוכית דרקון, אבל נראה שיש עוד הרבה דרכים לעשות את זה: לדרוך להם על הראש, לחתוך להם אותו, לחתוך אותם לרוחב, לדקור אותם בחרב, לירות בהם חצים ולהקרין להם ברצף את כל הסצינות של רמזי מתעלל בת'יאון.

בדרך כלל, כשמתעסקים במשהו על טבעי כמו זומבים כחולי עיניים, נוטים להניח שמדובר בעולם עם כללים שרירותיים בו הכל יכול לקרות. אבל זה לא עובד ככה: חשוב שגם בעולם הפנטזיה יהיו חוקים ברורים, אחרת אנחנו נהיה חיות (אתם יודעים: נישואים בין אחים, רצח שרירותי, מזימות. דברים שאנחנו לא רוצים שיקרו).

בהקשר הזה, החרב שג'ון סנואו עשה בה שימוש היא מתנה שקיבל מהלורד המפקד הקודם – ג'אור מורמונט,אבא של אתם-מעדיפים-לשכוח-מי. מדובר בחרב בעלת כוחות דומים לזכוכית דרקון – כנראה בגלל שהיא מוואליריה – המקום שמארח מדי קיץ את וועדי העובדים של אנשי האבן, וששימש בעבר כבסיסה של שושלת טארגאריין.

נחזור לסימני השאלה. ידענו גם שהמהלכים הלבנים מפחדים מאש. אבל נראה שהם גם מפחדים ממים. הם אפילו לא ניסו לקפוץ אחרי ג'ון סנואו וחבורתו ולשחות אחריהם. זה לא שהם ממש התרחקו, הם היו עסוקים בלהסתכל עליכם שוחטים/אוכלים את חבריהם לפני שהם מרכיבים להם עדשות מגע. אם המהלכים הלבנים גם לא יכולים להיכנס למים, אז הם כבר פחות מאיימים ממה שחשבנו. במקום לבנות חומה גדולה היה אפשר לעשות תעלה רחבה מאוד, למלא אותה במים ואז לשים בגדה הדרומית שלה מלא מוצבים קטנים שיתריעו לפני שהאוייב מגיע, ולהסתמך בתור תגבורת על מערך מילואים שיתכן את "המכה השניה". אה נכון, הילדים של חורף 73'.

שיהיה, ננסה למצוא זכוכיות דרקון בשלג. אגב, יש מלא דרקונים אצל דאינאריז, אולי אפשר כבר לשלוח את העורב הזה שמסביר לה שאם היא לא תביא תגבורת לצפון, כס הברזל ייראה כמו הלשכה של פוטין בדאצ'ה שלו בסוצ'י.

פרק 8 במשחקי הכס. פרשי האפוקליפסה צילום מסך

כפי שאמרנו, גם בעולם בלי חוקים צריך חוקים. נכון שטורמונד התוודה בהגינותו שהוא לא חזק בלספור, אבל מהתסריטאים אני מצפה ליותר: בעבר היו 100,000 פראים שצעדו לצד מאנס ריידר. בסוף ישיבת הזקנים (הגיל הממוצע שם היה 33 אבל גיל התמותה אצל הפראים הוא 34, בגלל העדר הקפדה על צחצוח שיניים יומי) הסכימו כולם להילחם לצד סנואו, חוץ ממנהיג בני הת'ן. טורמונד אומר לסנואו שרק 5,000 בני אדם יבואו איתם. אז או שבני הת'ן הקניבלים מונים 95,000 בני אדם, ואז כל הקטע של איחוד הפראים נעשו פחות מרשים, או שיש כאן כשל חמור ברמה השלישותית.

אולי קשה התפיסה שלום,

אני יודע שאתה רק חבר צעיר במשמר הלילה (מה שאומר שרצחת/אנסת/גנבת בגיל 9 אבל שיהיה), ושככל שמצפינים בווסטרוז האנשים נהיים טיפשים יותר, אבל כאילו באמת זה כזה מסובך להבין שמהלכים לבנים יותר מסוכנים מפראים? סבבה, הם פשטו על הכפר שלך, טרגי, נהי וכו'. אבל עדיין, אני בטוח שאתה יכול להבין שעדיף למות סתם מאשר למות ולהפוך לגרסת הזומבי של יו גרנט.

שלך, המוח שלך. מחכה שתשתמש בו

צחוק בצד, כפי הנראה אולי הקטן גדול יהיה. כשג'ון סנואו יחזור לטירת שחור ויגלה שסר אליסטר לא מחכה לו עם בלונים ועוגת "כמה טוב שבאת הביתה", הילד המבולבל של משמר הלילה עלול להפוך ליעיל במיוחד.

ג'ון סנואו. לא מחכים לו צילום: באדיבות יס

לא כל יום יוצא לכם לראות את סרסיי מלקקת את הרצפה כדי להשיג קצת מים (תודו שנצבט לכם הלב למרות שמדובר באישה הכי קטלנית שנראתה על המסך). כל הסימנים מראים שהמלכה האם השטנית לא תשרוד את העונה, אבל פתאום אנחנו נזכרים שקייבורן, המייסטר שלא סיים את התואר, עובד כבר עונה שלמה על שיפוץ גרגור קלגאן. יש מצב שבסוף ניתקל באיזו מפלצת שמצילה את המלכה האם.

אם כבר הזכרנו את הנצרות, אז שווה להעיף מבט גם על העיסוק בווידוי במהלך הפרק. סרסיי מסרבת להתוודות בפני הנזירה מריה למרות הצמא העז (האמת שהיא מסרבת כי זה לא יין), לג'ורה היו הזדמנויות רבות להתוודות אך הוא לא ניצל אותן, כפי שהסבירה דאינאריז לטיריון, ות'יאון (גולום, גולום) התוודה בפני סאנסה על כך שלא הרג את שני אחיה (מה שאומר שנראה אותם העונה).

לא השתכנעתם? תראו שוב את המעבר החד מהסצינה שבה סרסיי מאבדת את זה וצורחת בתסכול לסצינה שבה אריה הופכת ליאנה שנועדה לגרום לנו להשוות ביניהן. גם סרסיי וגם אריה נדרשות להגיד טקסט מסויים כדי להימנע מלקבל מכות. סרסיי נדרשת להגיד את האמת ומסרבת, ואריה נדרשת לשקר ונענשת אם היא לא עושה את זה באופן משכנע. הפרק מלמד אותנו שכדאי להתוודות ולדבר אמת – לכאורה, מסר נוצרי של וידוי ומחילה. אלא שהמסר השלם יותר של משחקי הכס הוא שצריך גם לדעת לשקר. "כולנו שקרנים כאן, וכולנו יותר טובים בזה ממך", אמר פיטר בייליש בעבר לסאנסה, במה שנראה כמו אנטי תזה לפרק הזה. תתוודו כשצריך, אלא אם כן אתם יודעים לשקר ממש טוב. זהו המוסר על פי ג'ורג' מרטין.

במסורת הספרותית של ימי הביניים יש מקום נכבד לתפקידם שממלאים אצילים בחצר המלך. אחר מהם הוא תפקיד הווזיר (ג'עפר מאלאדין, מרדכי מהמגילה), היועץ הראשי למלך, המשנה שלו, או, בשפת ווסטרוז: "היד". תפקיד מוכר נוסף הוא תפקיד המוקיון, ליצן החצר, אותו אנחנו זוכרים מתקופת כהונתו של ג'ופרי, שגרם למלך המשוגע להיראות כמו בני בגין.

ג'ופרי חידש גם את המסורת העתיקה והברוכה של מוזג היין, תפקיד אותו העניק לטיריון. הגמד הנערץ עלינו הוא איש החצר הקלאסי: ממשפחת אצולה, שנון ובלי תביעה ממשית על הכתר. אחרי סבב מינויים בממשלות לא מתפקדות, הוא מתמנה כחבר בממשלת הדרקונים של דאינאריז. וכבר בתפקיד זה הוא מייעץ לה עצה מעולה: תיפטרי מג'ורה. המשך כך.

המלך ג'ופרי. מחדש מסורות מתוך הסדרה

מכירים את זה שיש דברים שאתם חושבים שאתם וכולם יודעים מה המשמעות שלהם אבל אף אחד לא מדבר על זה כי לא ממש בטוחים? או מצב שבו אתם מדברים עם מישהו בטלפון כשאתם לא מזהים את הקול שלו, מתביישים לשאול בהתחלה מי זה ואז אתם נתקעים איתו שעה בשיחה?

אז ייתכן שככה הרגשתם לגבי האובייקט מוקף החישוקים שיש בתוכו משהו נוצץ באמצע שעושה במהלך שיר הפתיחה של הסדרה. שני היפוכים ורעש לא מזוהה? אז סוף סוף יש הסבר רשמי: זה הגלגל שעליו דיברה דאינאריז. כל משפחה וכל טוען לכתר הם רק חישורים (מילה שלא יוצא להשתמש בה הרבה, תודו) בגלגל הגדול. בתוך הגלגל הזה יש משהו שקשור לאש, אז אפשר להניח שדאינאריז היא האש שמפעמת בתוך המעגל הזה שאותו היא רוצה לשבור כרגע.

ארבעת הפרשים של האפוקליפסה. ג'ון מרטין גלריה לאמנות

וְכַאֲשֶׁר פָּתַח אֶת־הַחוֹתָם הָרְבִיעִי שָׁמַעְתִּי קוֹל הַחַיָּה הָרְבִיעִית לֵאמֹר בֹּא וּרְאֵה׃ וָאֵרֶא וְהִנֵּה סוּס... וְהָרֹכֵב עָלָיו מָוֶת שְׁמוֹ וּשְׁאוֹל יֹצֵאת אַחֲרָיו וְכֹחַ נִתַּן לָהֶם לַהֲרֹג אֶת־רֹבַע הָאָרֶץ בַּחֶרֶב בָּרָעָב בַּדֶּבֶר וּבְחַיַּת הַשָּׂדֶה" (חזון יוחנן, פרק ו').

ארבעה פרשים, אחד מהם הוא מלך המהלכים הלבנים, המתינו על הגבעה במהלך הקרב בהארדום – מחווה ברורה לארבעת פרשי האפוקליפסה המוכרים לכולכם מספר יוחנן בברית החדשה. מדובר בסמל שמופיע ביצירות רבות בתרבות הפופולרית, המתאר כוח אפוקליפטי שמובל על ידי ארבעה פרשים שכל אחד מהם מייצג כוח אבדון אחר. לא בהכרח מדובר ברוע, אלא בכוח שאמור להתנקם בכל החוטאים שבעולם (אנשים שמחזיקים בבית פסל של סרסיי). כדי לחזק את ההקבלה הזו, הותירו יוצרי הסדרה רק ארבעה ניצולים מהקרב מול המהלכים הלבנים (אחרי שהשער נפל): טורמונד, סנואו, הזה עם השער הארוך ממשמר הלילה שתמיד נמצא שם כשלא צריך אותו ו-וון וון הענק, שעוד יפתיע את כולנו בפסיכומטרי.

ובאמת, משחקי הכס הולכת והופכת לסדרה דתית-מיתית-אפוקליפטית. מסדר הדרורים שולט במעלה המלך, אריה משרתת את האל מרובה הפנים, ליידי מליסנדרה את אל האור והודור את האל חד-המילה. אנחנו נמצאים בנקודת זמן בהיסטוריה הבדיונית של ג'ורג' מרטין בה לא תוכרע רק זהותו של היושב על כס הברזל, אלא זהותם של "החיים עצמם". המאבק כרגע מתנהל בין אלו שהבינו על מה המלחמה האמיתית (ג'ון סנואו, מליסנדרה, טורמונד והאונה הימנית של אולי – לא מרשים אבל זה מה יש) לבין אלו שחושבים שיש חשיבות לדגל של הבית שלך (לצערנו, דאינאריז עדיין ברשימה הזו).

אבל למרות שהיא עדיין לא נחשפה לאיום מצפון, דאינאריז כבר מדברת על שבירת גלגלים ושינוי המערכת הפוליטית מהיסוד. גם ג'ון סנואו נאם בפני הפראים הנבערים על הצורך באיחוד של כל בני האדם מול האיום מצפון. גם אם השניים לא יתחתנו בסוף (הפרק השאיר גם תחושה חזקה שנראה סטוץ בין טיריון לאם הדרקונים), הרי שהם מתחילים להסתמן כמנהיגים הרדיקליים של התקופה.

ובקיצור, ג'ון ודאינאריז: יש לכם מניפסט משותף, שניכם נראים טוב, ושניכם תותחים. השאלה היא כמה עונות נצטרך לחכות למפגש ביניכם.