אוהבים נקניקיות? הסטנדאפ הקווירי כובש במות
לראשון יש 'כרס פלס', השני רוצה לשכב עם סודני. זה מוקיע את הסקרנות הסטרייטית לגבי חלוקת התפקידים במיטה והשני מרגיע ומבטיח שיום יבוא וגם לסטרייטים יהיה מצעד. ירון פריד ויוסי צברי מביאים את הנטייה המינית לבמות ולא לוקחים שבויים
מופע הסטנד אפ של ירון פריד הפך לקאלט מיד עם השקתו. פריד הוא לא הסטנדאפיסט הממוצע, החומרים שלו שנונים, רווים באהבתו לתרבות עולמית וישראלית ומשולבים בזיכרונות מתקופתו ככתב ב"העיר", "הארץ".עוד כותרות ב-nrg:
• נלחם בהטרדות רשת: אביב גפן תפס פדופיל
• "אמנות וגאונות": דודו אהרון עף על עצמו
• הנה הרגע המצחיק ביותר ב"האח הגדול"
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
המופע למעשה מציין את חגיגות יובל החמישים שלו וכולל רפרטואר דאחקות אנינות וציניות על מבנה גופו השמן, סצנת היכרויות הגייז ואהבתו לתרבות הפופ והטראש - כולל קנאת שד לבר רפאלי, זכרונות מג'ואן ריברס בתיאטרון מצחין בניו יורק, מצ'יצ'ולינה ב'קראוון', ביפו עם שימי תבורי או סרט אימה בכיכובו של מושיק גלאמין. כל חבריו ממערכת "העיר", הוא מתלונן, היו מועמדים לפרסים בינלאומיים - נדב לפיד, ארי פולמן, חגי לוי. רק הוא מועמדת לקיצור קיבה.

דווקא בחגיגות הגאווה בתל אביב הוא מרגיע את הסטרייטים - "אני מבטיח לזן הנכחד 'סטרייטים' שיום יבוא ויתנו להם מצעד ותהיה אפילו ספרות סטרייטית". על התבגרות/ הזדקנות בקהילה הגאה הוא אומר- "להיות בן חמישים בשנות גייז זה 300, ושמן נחשב בקהילה ל'גבר מת מהלך'". על שמות הפרופילים באתר ההיכרויות 'אטרף' הוא אומר - "אחד מכנה את עצמו "19 עבה", מה זה, סיסמת גיוס? לא משנה שבסוף אתה מגלה 12 דק". פעם הוא רצה לקבוע דייט, אבל הבחור העדיף לצפות ב"שואה" גרסת הבמאי מאשר לצאת איתו. על הורסטיליים הוא אומר שהם הכי פסיביים.
מה אתה חושב על אינפלציית אירועי הגאווה?
ירון פריד: "להיפך, כן ירבו, למה לא? גם שבוע הספר הפך ל'חודש הקריאה', כולם מגדילים בשקל תשעים".
אתה ערוך לקבל את פני התיירות הגאה?
"אני התיירות הגאה, מה זאת אומרת, אני תייר פה בארץ".
פריד הוא הנוסע המתמיד. הוא סיים את לימודי התואר השלישי בתיאטרון בלונדון, מתרגם מחזות וצופה בתיאטרון בכל העולם. מבחינתו, "המשפט הכי יפה בעברית הוא - אני נוסע לניו יורק לשבועיים".
מה הפרספקטיבה בה אתה יכול להעריך את התרבות הגאה בארץ? אנחנו עומדים בליין אחד עם בירות העולם או שיש עדיין לאן לשאוף?
"עושים פה הרבה דברים יפים, יש את המרכז הגאה והפעיל, המועדונים, המצעד, סך הכל התרבות הגאה די מלבלבת פה. מה שכן, אני חושב שאין מספיק ספרים בנושא, אני לא יודע אם זוכרים שכתבתי ספר ב-97', לפני שכולם נולדו ("אימא שלך יודעת?"). חסרים יותר ספרים על מערכות יחסים חד מיניות, שזה יהיה יותר שגרתי. וגם קולנוע, להוציא את עמוס גוטמן או איתן פוקס, ישנו כמובן פסטיבל TLV fest אבל הוא מתמקד בסרטים זרים. אנחנו זקוקים לעוד איזה עמוס גוטמן או אלמודובר שלנו. אבל אנחנו קהילה צעירה".

מה דוחף אותך לנסוע כל כך הרבה לחו"ל?
"אני נוסע בשביל לנסוע, זה מן חיידק נדודים כזה, היהודי הנודד. אם אלוהים לא היה רוצה שננדוד הוא לא היה נותן לנו רגליים. אני לא רוצה שזה יצא פוליטי, אבל אני מעדיף לא להיות פה כל כך, ובמיוחד בקיץ, מאוד חם לי ואני מעדיף לא להיות פה ביולי אוגוסט".
לבכורה הגיעו רבים מחבריו מהברנז'ה לחלוק לו כבוד. גילה אלמגור, ענת וקסמן ואפילו דנה אינטרנשיונל הקליטו לו ברכה מצולמת לרגל חגיגות היובל.
"דווקא דנה לא ממש חברה, השגנו ממנה ברכה דרך אמו של שי כרם, יהודית ווינשטוק, שהיא חברה שלי בפייס. זו ברכה מאוד עוקצנית, היא יורדת עלי שם ואומרת לי שאני נראה בן 90 וכל זה. אפרופו קהילה גאה, זו אחווה מקסימה בין רעים ורעות. וגילה אלמגור, אם כבר דיווה, היא הדיווה האמיתית. היא תהיה בהופעה ב- 19.6 ואולי תעשה גם איזה קטע. תשמע, הייתי עיתונאי איזה 800 שנה ולמרות שאני הרבה לא פה נשמרו הקשרים, מה שיפה הוא שגם הייתי מבקר ובכל זאת נשמרו הקשרים עם המבוקרים".
לכרס שלו הוא קורא 'כרס פלס'. "אנשים רזים נגיד, שהופכים לשמנים, הם לא רואים את זה ומרגישים עצמם עדיין רזים, הם רואים במראה עדיין דוגמן אבל העולם רואה בהם אלפרד היצ'קוק שבלע את אריאנה מלמד. אני כבר השלמתי עם זה, למרות שאני יכול להרזות, כשהייתי מאוהב לפני כמה שנים הורדתי 30 ק"ג, באמת אפשר לרזות מאהבה".
"כשאתה שמן מצפים ממך להיות מצחיק, אוטומטית. המון קומיקאים הם שמנים, למשל רוזאן בר או מליסה מקארתי, לא מצפים שהן יהיו ליידי מקבת. נהגי מוניות למשל חושבים שאני מאוד חכם בגלל שאני שמן, אז הם שואלים אותי על פוליטיקה, על כל מה שקורה, אבל אם הייתי רזה היו פחות מטרידים אותי, הם אומרים לעצמם - הוא שמן אז הוא צריך לתת לנו הופעה, שיעבוד בשביל זה".
ב-19.6, יומיים לפני יום הולדתו ה-50, יערוך פריד מופע יום הולדת חגיגי בבי"ס למשחק של ענת ברזילי יערוך מופע יום הולדת חגיגי יחד עם חברים מוזיקאים וקולגות מעולם הבמה, הכניסה חופשית. "אני אעשה קולקשיין כזה עם כובע, כמו מירי אלוני", הוא מוסר.

גם יוסי צברי, שחקן הקאמרי והבמאי, העלה לאחרונה מופע סטנד אפ מחומרים מקוריים שנאספו בשנים האחרונות, שברובו מתייחס לחוויה הגאה, בעיקר כפעולות הסברה לסטרייטים שלא מכירים את הדקויות של העולם הזה ולא מודעים ליחסם המבדל להומואים. הסלוגן של המופע מנוסח כך - "יוסי צברי נדפק. הוא גם הומו, גם תימני, גם שחור, והוא עף על זה". הוא חולק עם הקהל את תפישת העולם האוחצ'ית, כשאפילו בסדנת וויפאסנה הוא בעיקר עושה מדיטציה על ה'חבילה' של המדריך, או מוקיע את הסקרנות הסטרייטית לגבי חלוקת התפקידים בזוג החד מיני. הסטנד אפ של צברי רווי ביקורת פוליטית ישירה על הימין הדתי לאומי ופמיניזם. מרביתו מחורז ברוח הספוקן וורד או הסלאם פואטרי, בעברית תקנית להפליא, גם כשהוא מדבר על זה שהוא מת לשכב עם סודני.
הזהות המזרחית שלך מתערבבת עם הזהות הגאה? מתנגשת בה?
יוסי צברי: "זה משהו שמלווה אותי ברמה היומיומית אפילו, אני לא יוצא הרבה אבל כשאני הולך למועדונים אני עדיין מקבל את המבטים האלה, עדיין אני מרגיש לא נוח, תמיד אני צריך לחכות קצת, עוד שניה תבוא המארחת ותבדוק אם להכניס אותי, זה כשאני מגיע לבד, אבל עם חברים אין שום בעיה".
יש לך הרבה ביקורת על חגיגות הגאווה, למרות שהסטנד אפ חוגג את המיניות שלך.
"אני אומר שאנחנו בקהילה הגאה מכניסים את עצמנו לגטו הרבה פעמים, ואירועי הגאווה לא באמת משרתים את הקהילה, זאת אומרת, אמנם זה לגיטימי, אבל מה שבעיקר מאפיין את המצעד למשל זה הבחורים בתחתונים על המשאיות, זה לא אהבה חופשית, זו הפקרות, ואני לא רוצה להישמע מתחסד, זה בסדר גמור, אבל כשהאג'נדה נשארת רק בתחום הסקס אז זה מאבד את העניין האמיתי שיש בזה. בגלל זה בהופעה אני מדבר הרבה על הסטיגמות והסטריאוטיפים שיש על הומואים, שהם אוהבים אירוויזיונים, שהם נשיים יותר, והאירועים האלה לא מסייעים בזה, אין לאירועים האלה כיוון אמיתי, משמעותי, אנחנו ההומואים לא מספיק רדיקליים".
באחד הקטעים צברי מתייחס לאליטות ההומואיות כ'גזע עליון'. לא הגזמת?
"אני חושב שהפכנו להיות מאוד קהים, בתוך הקהילה. ברגע שהבנו את כללי המשחק של החברה הכללית, אמצנו אותם, ואז הסתגרנו בעצמנו וכך אנחנו מרגישים מובחרים וכבר לא דחויים, וכל מה שמעניין את ההומו הממוצע הוא איך להשיג עכשיו את הזיון הבא, ואחרי שהוא גומר והולך אז הוא בכלל לא זוכר מי זה היה ומה זה היה. למשל יש קטע על זה שכל מה שקשור באמנות החיזור נעלם ומה שנכנס לוואקום שהותירה הרומנטיקה זו אלימות, והאאוטקאם של זה הוא אונס, זה בחורות שמותקפות עם סכין יפני ברחוב ונשארות עם צלקת לכל החיים".

מאיפה מגיעה השפה העשירה והמחורזת?
"אני אוהב את העושר, את הססגוניות והעסיסיות של השפה, יכול להיות שזה בגלל שהתחלתי לקרוא מגיל מאוד צעיר כי הכריחו אותי ללכת ל'מורה', ומאז זה נשאר לי, בגלל זה אני מאוד אוהב להשתתף באירועי ה'ספוקן וורד' (הקראה דרמתית של שירה). אני לא כותב שירה במובן של אלתרמן, יונה וולך, דוד אבידן או אבות ישורון, אני כותב מונולוג מדובר".
באחד הקטעים במופע צברי נכנס חזיזית בחוסר הסובלנות של הבית היהודי לקהילה הגאה ומתאר מה היה עושה אם היה מעביר לילה עם נתנאל סמוטריץ.
"אני לא מוכן לקבל התבטאויות של פוליטיקאים שהם בעצמם מושחתים כמו אורי אריאל או אחרים. יש לי זעם כלפינו כחברה. אנחנו הרבה יותר מדי שאננים ולא יוצאים למחות על עוולות. קשה לי להבין למה הגענו למצב כזה שאנחנו חיים בחרה אלימה, כובשת ולא סובלנית".
לקינוח, הנה הברכה של פריד לחוגגים במצעד הגאווה: "במצעד הגאווה יצעדו בראש המחנה שרירנים בני 19 מרוחים בשמן מנועים, ואותי ושכמותי יחביאו מאחור, במקרר העופות הקפואים (יאם!). לחלופין יסדרו לנו מצעד משלנו, מצעד הבושה, שבו נצעד (כלומר, נדדה) חפויי ראש ורעולי פנים, עם שלטים כמו 'סליחה שנולדנו במאה שעברה', 'סליחה שנרשמנו למכון כושר ולא הלכנו אפילו פעם אחת', ו'סליחה שאולי גם השרירנים בני ה-19 ייראו פעם כמונו'. בינתיים הנה אחד שמן (מחר דיאטה) וזקן (מחרתיים הלווייה). למה מה תעשו לו, מה? חג גאווה שמח!".
