מחאת מוסדות התרבות: חשש כבד לעתיד התיאטרון בישראל
כנס מיוחד של פורום מוסדות התרבות מוחה על התבטאויותיהם של השרים רגב ובנט. יהושע סובול: "שרת התרבות מסתמנת כצרת התרבות ושר החינוך כשר החינוק ובקיצור: עלובי החיים". חשש כבד לעתיד חופש הביטוי בתיאטראות בישראל
היום (א') אחה"צ יתכנסו אמני ישראל מתחומי אמנויות הבמה ונציגי מוסדות התרבות כדי להביע את מחאתם כנגד ההתבטאויות האחרונות של שרת התרבות מירי רגב בנוגע לכוונתה לשנות הקריטריונים לתמיכה במוסדות תרבות כך שלא יתוקצבו יצירות בהן ישנן התבטאויות המהוות דה-לגיטימציה של מדינת ישראל וכנגד חיילי צה"ל. במהלך סוף השבוע חתמו על העצומה המתנגדת להתבטאויותיה של השרה מעל ל-300 אמנים, ובהם גילה אלמגור, משה איבגי, לאורה ריבלין ועוד. כנס המחאה של פורום מוסדות התרבות נערך בשעות אלה במחסן 2 בנמל יפו.עוד כותרות ב-nrg:
• ניצול וזלזול: אסור לצפות ב"אקס פקטור"
• נלחם בהטרדות רשת: אביב גפן תפס פדופיל
• נטלי עטיה: "די, זה נגמר, עברנו גם את זה"
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
המשבר הנוכחי שהתגלע בין שרת התרבות לאמנים והיוצרים וכוונות השרה לעדכן הקריטריונים לתמיכה ותקצוב התיאטרונים, חושפים מורכבות נוספת, כמעט כשל שוק, בכל הנוגע להסדרת פעילות התיאטרון הרפרטוארי בישראל, שהוא שיאן בינ"ל בכל הנוגע למספר הצופים בשנה, אך שוקד על שמריו ולא מפתח מנגנונים של התחדשות, יצירתיות שאינה תלויה ברייטינג ורענון השורות.
תקציב התרבות של מדינת ישראל עומד על כ- 680 מיליון ש"ח, שהם פחות מחמישית האחוז מתקציב המדינה, האחוז הנמוך ביותר מבין מדינות ה- OECD, שם מקובל לתקצב את התרבות בכאחוז מתוך תקציב המדינה. מתוך תקציב התרבות זוכים מוסדות התיאטרון בישראל בכ-127 מיליון ש"ח לשנה, כולל פרויקטים ופסטיבלים. זהו הנתח הגדול ביותר מבין כל יתר האומנויות. רק לשם השוואה- ענף המוזיאונים והאמנות הפלסטית זוכה בכ-50 מיליון ש"ח, הקולנוע – 70 מיליון ש"ח, המחול בכ-40 מיליון ש"ח. רובו של תקציב התיאטרון מועבר לתיאטרונים ציבוריים, להקות התיאטרון, תיאטרונים קטנים ומרכזי פרינג' זוכים רק למיעוטו, למרות שמרבית היוצרים בענף מרוכזים דווקא בפרינג' ושיטת התקצוב מתגמלת בעיקר לפי מספר הרצות ומספרי מבקרים.
בשיחה שנערכה עמו הבוקר, מסר איתמר גורביץ' יו"ר פורום מוסדות התרבות: "לכנס יגיעו יוצרים שחקנים אמנים זמרים, נציגי שח"ם, ונציגי אמ"י והתיאטרונים, איגודי הבמאים, עורכים, מעצבים. בעקבות התסיסה שיש בשטח אנחנו מאפשרים לכל מי שרוצה לעלות ולדבר על הבמה, להציג את התגובות והדעות על הדברים שנאמרו לאחרונה גם על ידי שר החינוך, על ידי שרת התרבות וגם על ידי שרת המשפטים".
רוני ניניו, יו"ר איגוד במאי התיאטרון, שהיה בין נציגי מוסדות התרבות והאמנים שנפגשו עם השרה במשרדה בשבוע שעבר, רואה בהצהרות שרת התרבות רגב שבירת הסטטוס קוו בנוגע לחופש הביטוי והיצירה, אפילו בהשוואה לתקופה האחרונה תחת השרה לבנת, "אנחנו עדיין לא יכולים לדעת. מה שבטוח זה שיש היום הרבה פחות סאבטקסט ממה שהיה בתקופת השרה לבנת. מתחיל פה מדרון חלקלק של קביעת מדיניות על ידי קריטריונים וזה מאוד מדאיג".
"נכון, וגם דרישות איגודי היוצרים. בשנתיים האחרונות הייתה מגמת שינוי במתן ניקוד גבוה יותר ליצירות תיאטרון עם הבט אמנותי יותר, אבל הקריטריונים האלה תקועים כבר שנה וחצי במשרד המשפטים ולפי מה שהבנתי מדברי השרה, היא מתכוונת גם את הקריטריונים האלה לשנות, ויתכן מאוד שהם יתחילו הכול מהתחלה, אני ניסיתי להבין מהמפגש איתה מה זה בדיוק אומר קריטריון שכותרתו 'השחרת פני המדינה' אך לא יצאתי עם תשובה ברורה".
כמה ממחזותיו של המחזאי יהושע סובול, שנכתבו בשנות ה- 90' על רקע האינתיפאדה הראשונה עוסקים בסכסוך הישראלי- פלסטיני ומביעים בקורת כלפי המדיניות הישראלית בגדה המערבית. אילו מחזהו "הפלשתינאית" היה נכתב היום, יתכן שלא היה מצליח לזכות בתמיכה כי לא היה עובר בקריטריון ה"דה לגיטימציה למדינה" שאותו מתכוונת השרה להכניס. סובול שנמצא בחזרות ל"גודו" בתיאטרון היידישפיל, ביקש למסור כי הוא מזדהה עם עצומת היוצרים ומאבקם: "שרת התרבות מסתמנת כצרת התרבות ושר החינוך כשר החינוק ובקיצור: עלובי החיים", כך מסר ל- nrg.
ניניו: "אני ביימתי בשנה שעברה את "דוחקי הקץ" של מוטי לרנר בתיאטרון החאן הירושלמי, היום מחזה כזה לא היה עובר והייתה התערבות מלמעלה. יתרה מזאת, סיימתי עכשיו לביים הצגה שנקראת "יחזקאל" גם בחאן על אבא קובנר. ושם הנכד של אחת הדמויות מספר על חוויות מהמילואים והוא מתאר איך היה עד להתעללות של חיילים בילד פלסטיני בן 12 ליד חברון בעקבות עדות אותנטית. במצב הנוכחי זה לא היה עובר, למרות העמדה המאוזנת שהצגתי".
אתה יכול להסביר את שתיקת מנהלי התיאטרונים הגדולים בישראל לנוכח הסערה?
"חלק גדול ממנהלי מוסדות התרבות פשוט מתקרנפים. האינטרס הבלעדי שלהם הם לדאוג לתקציב גדול יותר עבור התיאטרונים שלהם ולכן הם שותקים, לצערי".
אולי זה חלק ממחלה כוללת יותר, כתופעת לוואי לממסדיות היתר של התיאטרון הישראלי, שאמנם מציג אחוז הכנסות עצמיות גבוה, ומספרי הרצות חסרי תקדים גם מבחינה בינ"ל, אבל בולם חדשנות ויצירתיות ונוטה לשיקולים מסחריים יותר. זו גם אחת מהמחלות שהביאו הקריטריונים, לא?
"החיבור הוא נכון. אמנם נעשות הצגות טובות, ואפילו טובות מאוד, אך לא מספיק, התיאטרון הישראלי הרפרטוארי, אם לעשות הכללה, סובל מסטגנציה והיא נובעת בחלקה הגדול מהעבודה שהמנהלים של התיאטרונים הגדולים נשארים במקומם ולא מכבדים את עקרון הקדנציות וצריך לפעול בחוזקה כדי לשנות את המציאות הזאת. מבחינה מסוימת הם נאלצים ללכת לכיוון הטעמים המסחריים כי הם נאלצים לממן כ- 70% מהפעילות שלהם שבאירופה זה בדיוק הפוך - היחס בין התקצוב הציבורי להכנסות עצמיות. אבל השילוב של זה יחד עם שיטת השיווק למפעלי המינויים ברחבי הארץ מוביל לעשייה של יותר בידור ופחות תיאטרון, ולצערי זה מתחבר גם לדברי השרה משום שהיא חושבת שתרבות זה להעניק לעם ישראל לחם ושעשועים כדי להקל על האזרחים מהמציאות הקשה, שעשועים ובידור זה לא אמנות, אני מאוד בעד בידור, אני לא מסתכל על זה מלמעלה, במקרה עוד מס' ימים אני יוצא עם הצגת בידור חדשה של בראבא, אבל בידור לא צריך לזכות לתמיכה ציבורית, אלא יצירות תיאטרון.
"תיאטרון החאן הוא אחד האיים האחרונים של יצירה אמיתית, והוא הוכיח שבדרך הזו גם ניתן להגיע לאיזון תקציבי, זה אומרת שיש דרך לעשות אמנות ולהביא קהל".
גם הבמאית דליה שימקו שהאנסמבל שהקימה, "אספמיא" זוכה לתקצוב מנהל התרבות בגובה של כ- 250 אלף ש"ח בשנה, מתייחסת למשבר הנוכחי בין שרת התרבות לאמנים: "קודם כל חשוב לי להבהיר שאני נגד חרמות בתרבות מכל סוג שהוא, אין אצלי דבר כזה לא להופיע במקום מסוים, לכל מקום שנוזמן אליו- נופיע בו.
"יחד עם זאת, התבטאויות השרה לגבי שלילת התמיכה ממי שיוחלט כי יביע 'דה לגיטמציה למדינה', זה כבר מביא אותנו לאותו הסגנון של משטרים אפלים מהם ברחנו בהיסטוריה שלנו. תפקיד האמנות לערער על השלטון והסדר הקיים, לבחון אותו, לטלטל אותו ולעמת אותו עם פעילותו. כמו שתפקיד שרה הרווחה לדאוג לציבור שלו, ותפקיד שר הביטחון הוא לשמור על צה"ל חזק, כך בדיוק תפקיד שרת התרבות הוא לשרת את התרבות, לדאוג לחזק את האמנים ושהם יהיו חופשיים ומשוחררים לעשות את אמנותם, אם היא לקחה את תיק התרבות השרה רגב צריכה להבין את זה".
קבוצת התיאטרון בראשותה של שימקו זוכה לתמיכה ציבורית רק בשלוש השנים האחרונות לאחר 12 שנות פעילות.
את לא חוששת לתמיכה הציבורית בקבוצת התיאטרון שלך, לאור דברייך?
"כן, אני חוששת להישג הזה, אני חוששת לתקציב שלנו יום יום, שעה שעה, וגם לפני ההתבטאויות האחרונות, התחושה שלנו, היוצרים מחוץ לממסד הרפרטוארי, בפרינג' ובתיאטרונים הקטנים, היא תחושה שעושים לנו טובה. אז החשש שלנו הוא קיומי והוא רק מתעצם לאור המשבר האחרון".
שימקו מציגה עמדה ייחודית בקרב חבריה האמנים, ביחס לדיאלוג עם שרת התרבות: "אני באופן אישי דווקא תליתי הרבה מאוד תקוות בשרה רגב, מכיוון שהיא עושה רושם של אחת שהיא ישירה וכנה, דבר נוסף היא לא מחוברת לצינורות התרבותיים ולמילייה התרבותי הסגור והמצומצם וחשבתי שהיא תבוא עם ראש פתוח, ותבין שיש גם חלשים בתוך עולם האמנות וגם כיוון שהיא אישה. אני מאוד מקווה שהיא תממש ותגשים את התקוות כי אני לא רוצה לפסול אותה מראש. יכול מאוד להיות שההתנהגות הזו היא של מי שמרגיש עצמו מותקף, מי שמרגיש מחוץ למים הטריטוריאליים שלו ושהתקבל בצורה מאוד לא מפרגנת מן ההתחלה עם ה'בוז' שקראו לעברה ובעניי זה קלוקל, לא תרבותי ולא דמוקרטי, אז אדם כזה נובח, ואולי אפילו נושך. צריך להרגיע את הרוחות ולצור דיאלוג אמיתי ולא מתלהם".
"כיוצרת פרינג', כל הסטגנציה של התיאטרון הרפרטוארי הישראלי, כולל העדפת השיקולים המסחריים, ההצמדות לכסאות בדרגי ההנהלה ואפילו ההתכופפות לקריטריונים, הובילה את התיאטרון הרפרטוארי למקום שבוא הוא נמצא- הצלחה קופתית אך כשלון מוסרי.
"רוב התיאטרון הרפרטוארי עסוק בבידור ולא באמנות. ישנה כמות הרבה הרבה יותר גדולה של אמנים פעלים בפרינג' מאשר בתיאטרון הרפרטוארי, ביחס הפוף לאופן התקצוב. איזה מן פרינג' זה שבו מצטופפים יותר מ- 70% מהיוצרים והשחקנים בענף? הסיטואציה הזאת נוצרה מכיוון שבעלי התפקידים לא משתנים והגווארדיות השולטות בוחרות כל הזמן את אותם האנשים, אחוז מזערי של אנשים חדשים נכנס למערכת בכל שנה וכל היתר מצטופפים בפרינג'. אפילו בתמונע, שם אנחנו מריצים את ההצגות שלנו, יש לחץ אדיר של הפקות שמעוניינות להופיע שם ולכן אנחנו מקבלים רק תאריך אחד בשבוע".
את מוצאת את הקשר בין המצב הזה של הענף, לבין יישור הקו ושתיקתם העקשנית של מנהלי התיאטרונים הרפרטוארים בפרשה הזאת?
"כן, אני בהחלט מוצאת את הקשר, זה נהיה תיאטרון כמעט 'מגויס', שבניגוד לטבע התיאטרון הוא נחמד ומשתדל שלא לעצבן וסוג כזה של תיאטרון מתאים לתיאטרון מסחרי שממומן על ידי הקהל שבא לראות אותו ולא על ידי המדינה, איפה זה נשמע שהמדינה מסבסדת מחזות זמר?".
בתוך כך- פרשת הבמאי והשחקן נורמן עיסא, בעקבות איומי השרה רגב על ביטול התמיכה ממשרד התרבות לתיאטרון הילדים "אלמינא" שבניהולו, אם לא יחזור בו מכוונתו שלא להופיע בבקעת הירדן, היא אחת הפרשיות המרכזיות שהציתו את גל מחאת האמנים נגד השרה, והיא מסרבת לגווע.
בסוף השבוע הודיע משרד התרבות כי האיום הוסר בעקבות היענות עיסא להזמנת תיאטרון אלמינא לבקעת הירדן מתיאטרון "אלמינא" אישרו, אך אמש הוא פרסם פוסט בערבית בדף הפייסבוק שלו, שלא מתיר מקום לספק: "על מה הרעש? אני לא שיניתי את העמדה שלי!
עמדתי היא די ברורה מאז תחילתו של המשבר, ואני מסרב להופיע בהתנחלויות. אדגיש כי כאדם המאמין בשלום, דו-קיום ושוויון, זכותם של עמים לדאוג לגורלם בהתאם לקונצנזוס הבינלאומי, וכאדם הדוחה התקפה על כל אחד משני העמים, אני מסרב לתרום להמשך הכיבוש". עוד הדגיש עיסא כי "אמנות ויצירתיות הן המרחב פלורליסטי, וזה מסוכן לחנוק את המרחב הזה בגלל דעות פוליטיות, הבדלים חברתיים או תרבותיים".
מנהלי תיאטרון הקאמרי, הבימה ובית לסין סרבו להתייחס. ממשרד התרבות נמסר: "משרד התרבות והספורט רואה חשיבות רבה בקידום הפעילות התרבותית של כלל תושבי ישראל, הן כיוצרי תרבות והן כצרכני תרבות, לטובת קידום יצירה תרבותית איכותית בקרב כל המגזרים.
"שרת התרבות והספורט, ח"כ מירי רגב, פנתה אל המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, על-מנת שינחה אותה באשר להגדרת סמכויותיה לפי מבחני התמיכה, כך שניתן יהיה לפעול כנגד חרם ודה לגיטימציה של מדינת ישראל, מבלי לפגוע בחופש היצירה והביטוי.
"בכוונת השרה לבחון את הקריטריונים הקיימים, ואת אלו הנמצאים בהליכי תיקון, על מנת לבחון את השינויים הדרושים לצורך הבאתם למצב בו ישקפו את מדיניות הממשלה.
"חשוב לציין כי מדיניות המשרד הייתה ונותרה בעינה שלא להתערב בתכנים ובחופש היצירה. יחד עם זאת המשרד שומר לעצמו את הזכות לבחון תמיכה כספית בגופים ויוצרים אשר פוגעים בתדמית המדינה ובטחונה.
בנוגע לנושא ניהול התיאטראות הרפרטואריים: חשיבות הנושא אינה נעלמת מעיניי המשרד בכלל והמועצה לתרבות בפרט. יחד עם זאת, מדובר על דיון ראשוני בלבד, אשר טרם התגבש לכדי המלצה קונקרטית או טיוטת תיקון למבחנים".
בתגובה לדברי דליה שימקו נמסר: "שרת התרבות והספורט, ח"כ מירי רגב, הכריזה כי האמנות והיצירה שייכים לכלל הציבור, וכי בכוונתה לשים דגש על הנגשתה לפריפריה, כחלק ממדיניות הממשלה הנוגעת לאזורי עדיפות לאומית.
"בד בבד קוראת השרה להידברות פתוחה שתוביל לשינוי אמיתי, ויותר מכל שמה לנגד עיניה את הצורך המשותף בהגדלת תקציב המדינה לתמיכה באמנות ובתרבות".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם