החגיגה הגדולה של הקולנוע הישראלי מתחילה
"חגיגה לעיניים", רטרוספקטיבה מקיפה בת עשרה פרקים על תולדות הקולנוע הישראלי, תעלה הערב לשידור בערוץ הראשון. דני לרנר עוצר לרגע מביקורות סרטים הוליוודיים כדי להמליץ על סדרה שמצדיקה את האגרה. וכן, גם הוא משתתף בה
אומנות הקולנוע כבר בת מאה ועשרים, פלוס מינוס. הקולנוע הישראלי, אם ננסה לפענח את גילו, מתקרב כבר לגיל המכובד של שישים. לכן, זהו זמן מצוין לעצור לרגע ולהביט לאחור על פועלו, לסקור את התפתחותו, לגלות מחדש את יוצריו, לחגוג את הצלחותיו, את הישגיו ובעיקר - את קיומו.
עוד כותרות ב-nrg:
• חשיפה: ההצגה הבאה על הכוונת של רגב
• נעים במבוך: מגורשי גוש קטיף מחפשים בית
• ניצול וזלזול: למה אסור לצפות ב"אקס פקטור"
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
הקולנוע הישראלי, ברגעיו הטובים ביותר, הצליח לפענח משהו מן הקוד הישראלי, להתחבר איכשהו אל תת המודע הקולקטיבי שלנו ובעיקר לקלוט אותנו בעדשתו, להציג לנו כיצד אנו נראים ומתנהגים, בין אם לטוב או לרע.
השנה שעברה הזכירה לנו זאת מצוין, בין היתר עם סרט ביקורתי ונשכני כמו "גט" וקומדיה קולעת כמו "אפס ביחסי אנוש". כיום, כעבור שישים שנות קולנוע ישראלי ושורה ארוכה של סרטים מצוינים שהפכו לחלק בלתי נפרד מהשיח התרבותי שלנו, כבר קשה לדמיין כיצד יראה יום עצמאות בלי הצפייה המסורתית בקלאסיקות כמו "גבעת חלפון אינה עונה" של אסי דיין או "הלהקה" של אבי נשר או "מבצע יונתן" של מנחם גולן, בדיוק כמו שקשה כבר לדמיין כיצד תראה צפייה בטקס האוסקר האמריקאי בארבע בבוקר בלי הייצוג הישראלי הכמעט קבוע בקטגורית 'פרס הסרט הזר' או 'הסרט הדוקומנטרי' או ' הסרט הקצר'.
בתאום כמעט מושלם עם סערת התרבות המנשבת בימים אלה, עולה בערוץ הראשון הסדרה הדוקומנטרית "חגיגה לעיניים" הסוקרת את תולדות הקולנוע הישראלי, מאז ועד היום. הסדרה המשודרת מידי יום ראשון, כוללת עשרה פרקים בני שעה ועוקבת אחר התפתחותה של עשייה קולנועית כחול-לבן.
הפרק הראשון מוקדש כולו לאפרים קישון האגדי, מהטובים והאהובים ביותר מבין הקולנוענים הישראלים אי פעם. אמנם קישון ויצירותיו "סלאח שבתי", "תעלת בלאומיך" ו"השוטר אזולאי" כבר נחקרו בלא מעט תכניות דוקומנטריות קודמות, אך פרק הפתיחה של "חגיגה לעיניים" לא רק שם לו למטרה לקבוע את נקודת הפתיחה של הקולנוע הישראלי ולסכם קריירה של חלוץ קולנועי יוצא דופן אשר הציב רף גבוה לכל יוצר מקומי עתידי, אלא בעיקר מנסה באופן מעמיק יותר, כמעט בלשי, לעמוד על סגננו המיוחד של קישון, לפענח בעקשנות את סוד סרטיו, הצלחותיו הרבות וכישלונו הבודד, ויותר מכך – לנסות ולנסח מה זה בעצם 'סרט ישראלי'?
אך "חגיגה לעיניים" לא עוצר שם. מנחם גולן. אורי זוהר. אבי נשר. בועז דוידזון. קרן הקולנוע הישראלי. סרטים עממיים ופופולאריים מול אומנותיים. הדרת הרגליים של הקהל בשנות השמונים. תחייתו המחודשת של הקולנוע הישראלי בשנות התשעים. חזרתו לטבלת שוברי הקופות המקומיים בשנות האלפיים ועד ליצירות הז'אנריות העצמאיות הרבות שהתווספו אליו בשנים האחרונות - כולם מובאים כאן לביטוי וניתוח בשיח מרתק הכולל מעל 150 מרואיינים, ועליו מופקדים יוצרי הסדרה - נואית גבע, יאיר רווה, אריק ברנשטיין ושי להב.
אולי כאן המקום לגילוי הנאות שגם כותב שורות אלה מגיח בסדרה לראיון (כנראה איפשהו בפרק תשע, כאשר מדברים על "דור חדש וצעיר של קולנוענים ישראלים שמשנה לגמרי את חוקי המשחק, הסגנוניים והכלכליים...") ולכן אייטם זה אינו ביקורת על הסדרה הייחודית ששידורה יחל הערב (א'), אלא יותר בגדר המלצת צפייה.
ולמה לא בעצם? אחרי שנים ארוכות של עמידה אישית בתשלומי האגרה המקוממת והכל-כך מיותרת, אני שמח לבשר שבחודשים הקרובים, לפחות מבחינתי, יש, סוף כל סוף, משהו מעניין שבהחלט שווה לראות בערוץ הראשון.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם