להיטים זה לא מספיק: דודו אהרון לא סוחב אלבום
על אף הרזומה המרשים שצבר, דודו אהרון עדיין לא הצליח ליצור אלבום ראוי אחד שינעים את האוזן מההתחלה ועד הסוף. אי אפשר להתעלם מהעובדה שהוא מבצע מוכשר, בדיוק כמו שאי אפשר שלא לצחוק בטירוף מהטקסטים הקיטשיים והטיפשיים שהוא שר
''טרמינל 3'', דודו אהרון
עוד כותרות ב-nrg:
• חשיפה: ההצגה הבאה על הכוונת של רגב
• נעים במבוך: מגורשי גוש קטיף מחפשים בית
• לידיעת השרה רגב: נתוני התיאטראות בפריפריה
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
דודו אהרון הוא מותג על, מותג מנצח, וככזה הוא חייב שכל אלבום חדש שלו יספק את הסחורה. אין ספק כי "טרמינל 3", אלבומו החדש, עושה זאת עם כל הלהיטים המתבקשים, אך אין זה אומר שהתוצאה הסופית היא אלבום שלם ומגובש מספיק כדי שיחזיק מעמד לטווח הארוך.
כבר בפתיחת האלבום, עם "לעוף איתך", אהרון מציג את מה שיכול להיות להיט חוצה ז'אנרים, כזה שיכול להפוך בקלות לאחד מאותם שירים שיושמעו שוב ושוב באירועים וברדיו גם בעוד שנים מעכשיו. מפה, כמה מצער, זה לא מתרומם. השילוב בין השירים המקפיצים (במיוחד בשירים שנועדו להיות שירי חפלות) לשקטים לא תמיד עובד אלא יוצרים בעיקר תחושה של עומס. זה לא שכששומעים את שירי האלבום בנפרד ולא כחלק מקונספט של אלבום הם לא עומדים בפני עצמם, זו פשוט העובדה שהם לא מצליחים להתחבר ביחד ולתת תחושת שובע לאוזניים.
כצפוי, רובו המוחלט של האלבום כולל שירי אהבה, בין אם כזו שנמצאת בשיאה או כזו שכבר הסתיימה. הטקסטים קיטשיים, בנאליים ואף טיפשיים (האזנה אחת ל"פריז או ארומה" תסדר לכם את כמות הצחוק היומית המומלצת על ידי משרד הבריאות) אך אי אפשר להתעלם מהעובדה שדודו אהרון הוא אחד המבצעים המוכשרים ביותר שפועלים כיום בישראל. יש לו מנעד ווקאלי רחב, היכולות שלו הן יותר ממרשימות והוא יודע בדיוק איך להשתמש בקול שלו, בין אם הוא עושה זאת בשיר חפלאי כמו "משהו קורה פה" או בבלדה בסגנונה של "נתת לי אותה".
דווקא ב"לא תמיד נכון", השיר היחיד באלבום שלא עוסק במערכות יחסים, מפתיע לגלות את המודעות העצמית של אהרון, במיוחד לנוכח העובדה שלא הוא עצמו כתב את השיר, אלא אבי אוחיון. "לא תמיד נכון להיות במקום הראשון, לא תמיד נכון לרדוף אחרי חלומות" הוא שר וזה מרגיש שהוא מתכוון לכל מילה ומילה, כאילו הוא מודע לכך שהכול יכול להשתנות ברגע אחד ומי יודע מה יוליד יום. אם דודו אהרון היה יוצא מהשבלונה הרומנטית שלו ומבצע יותר שירים כאלה, סביר להניח שהוא היה משדרג את מעמדו אפילו יותר, במיוחד אצל אלו שלא מצליחים להתעלם מהטקסטים האוויליים שהוא שר.
לטובה ולרעה, דודו אהרון עושה את שלו, לא מתבייש בכך ואפילו מצהיר זאת בגאווה רבה. הוא מרצה את הקהל שלו, זה שרוצה להיטים שירגשו ויקפיצו אותו, אך מפעם לפעם הוא גם קורץ לעבר הקהל הרחב. אין שום בושה בכך שדודו אהרון רוצה לייצר להיטים, הוא בהחלט זמר-יוצר כזה, אך מפה ועד ליצור אלבום שלם שיעמוד כיצירה טובה מההתחלה ועד הסוף – רחוקה הדרך. אפשר להגיד את זה על כל האלבומים שהוציא עד עכשיו, כולל "טרמינל 3" החדש.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם