מסחטת הרגש של "מאסטר שף" לא מתעייפת
גם בעונתה החמישית מצליחה תוכנית הריאליטי לאסוף את כל העם מול המסך בזכות הצגה מבוימת לעילא, עממיות המוסתרת על ידי שמות פלצניים ודיבור בשפה ההופכת הגירה, שכול, בדידות ועוני למנה העיקרית של הערב. איך עדיין לא התעייפנו מזה?
לשיר, לרקוד או לחפש נפט לא כל אחד יכול (או רוצה) - לאכול כולנו צריכים. ואוהבים. "מאסטר שף" פיצחה מזמן את הגנום הקולינרי־טלוויזיוני הישראלי. תוכנית הבישול המיינסטרימית פונה לכל האוכלוסייה, מצוידת בארבעה שופטים המגלמים כל אחד תפקיד מוגדר - חיים כהן "הדוד הטוב", יונתן רושפלד "הנבל המרושע", "הנסיכה" מיכל אנסקי ו"ליצן החצר הנכלולי" אייל שני - מעלה הצגה מבוימת לעילא, לוחצת חזק על בלוטת הדמעות ומספקת קתרזיס הגון לכל אזרח ואזרחית. תתכבדו בעוד עונה.עוד כותרות ב-nrg:
• מה יקנה טל פרידמן בחצי מיליון ש"ח?
• רוג'ר ווטרס דרש להחרים, האמנים לא זרמו
• סערת התרבות מתחזקת: שאנן סטריט על הכוונת
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
"מאסטר שף" פונה לתפרנים המשוועים לפיתה עם חומוס ולנובורישים טורפי כבד אווז. היא מדברת בשפה אחת למהגרים, לוותיקים, לחולים, לאלמנות ולהורים שכולים: שפת התקווה. היא הכי ישראלית שיש, יותר משניצל ויותר מפלאפל, ולא במקרה אמש, האלמנט בפרק האודישנים בהפתעה היה אורז.

מסחטת דמעות משומנת היטב. ''מאסטר שף''
צילום: רונן אקרמן
את העממיות שלה מכסה "מאסטר" באמצעות שמות בומבסטיים למנות. בעונה החמישית, כבר התרגלנו ללשון הגורמה ("ארנצ'יני פטריות על קרם דלעת") ולמסחטת הרגש הדורסנית, שלא מתעייפת לעולם. "איך ויתרת על הילדה?" נשאל אב שמסר את בתו למשפחת אומנה. השאלה האמיתית היא איך ערוץ 2 לא מתעייף מעצמו.
הבעיה העיקרית עם ריאליטי הבישול הזה היא שאי אפשר להסיט ממנו את העיניים. התבלינים הסודיים שלה הם פסקול סופר־מוקפד המעצים את המתח ובונה את הדרמה, ועריכה המקבלת בברכה מצטרפים חדשים. אפשר לצלול ל"מאסטר שף" בכל שלב של העשייה: איסוף חומרי גלם, וידוי מצמרר, טיגון, צילחות, חיבוק עם שופט, דמעות - וקשה מאוד להתנתק ממנה.
כשהמתמודדים מגוללים את סיפורי החיים המורכבים שלהם - חוויות של הגירה, שכול, בדידות ועוני הופכות למנה העיקרית של הערב. את הכאב הזה מטביעים השפים של "מאסטר" במצע של בידור קליל לכל המשפחה ("הילדים שלי אוהבים אותי. רק הם אמנם" - יונתן רושפלד), והיד המכוונת מלמעלה מוסיפה למנה זיגוג של פילוסופיה אקזיסטנציאליסטית ("לרגע אחד לא שאלת במה עוסק הגזר הלבן"). ומעכשיו, מנה כזו, פעמיים בשבוע - עד שתשבעו או תיחנקו.
• אז מה אם את אחות של ג'קי אזולאי?
• זועבי: אמא תקדם את השלום עם האוכל
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg