אתרים מומלצים

יואב קוטנר מקשר בין זהר ארגוב למאיר אריאל

מאיר אריאל היה אמור להיות היום בן 73, זהר ארגוב אמור היה לחגוג בשבוע שעבר יום הולדת 60. האם זוהר ארגוב היה שר מאיר אריאל לו נשאר בחיים? האם מאיר היה כותב במיוחד לזוהר? יואב קוטנר בטור מיוחד על שני ענקים

השבוע שעבר היה טעון משמעות היסטורית, ולא רק בגלל ההסכם עם איראן אלא דווקא בתחום התרבות העברית. ב־16 ביולי 1955, לפני 60 שנה, נולד זוהר ארגוב. לגמרי במקרה, ב־18 ביולי 1999 נפטר מאיר אריאל ז"ל. הוא היה בן 57 במותו.

» הירשמו למהדורה המרכזית וקבלו כל יום ב-15:00 את הכותרות הכי מעניינות

עוד כותרות ב-nrg:
• משה פרץ שוביניסט? איזו הפתעה!
• לאחינועם ניני יש מסר חשוב עבור מירי רגב
• אמנים שאתם חייבים להכיר, והם מעדיפים שלא
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

ארגוב ואריאל. שני שמות גדולים במוסיקה הישראלית, כל אחד בתחומו ובקרב הקהל שלו. שניים שנראו אז כל כך רחוקים זה מזה, כמעט בלי יכולת התקרבות או גישור. ובכל זאת, במבט על התרבות שלנו היום הם חלק משמעותי - ביחד ולחוד - בצליל החדש והמקורי של המוסיקה הישראלית.

16 שנה למותו. מאיר אריאל צילום: עופר קרני

ארגוב הלך לעולמו בגיל 32. לציון יום הולדתו ה־60 התקיימו בשבועות האחרונים לא מעט אירועים לזכרו ונכתבו/נאמרו המון מילים על חשיבותו לתרבות שלנו. לא רק בשל היותו זמר גדול, אלא גם בגלל ההקשר החברתי ואפילו הפוליטי של עצם קיומו ופעילותו. ארגוב נוכח וקיים במוסיקה הישראלית העכשווית לא פחות, ואולי אף יותר, משהיה בה בחייו.

מאיר אריאל היה אמור להיות היום בן 73, וגם הוא לא נעלם מתודעתנו מאז עזב את העולם הזה. נהפוך הוא. הערבים השנתיים לזכרו, היצירות הגנוזות שלו שנחשפו מאז, הביצועים החדשים לשיריו, ובעיקר הקהל הצעיר שמגלה אותו בשנים האחרונות - כל אלה הופכים את יצירתו של אריאל לנוכחת גם בימינו.

• פגישה עם תרצה אריאל: בית אריאל בסכנת קיום
• יואב קוטנר חוטא בפוליטיקה וזוכר את מאיר אריאל

זוהר ארגוב צילום ארכיון

עולמות נפגשים

ב־1987, שנת מותו של זוהר ארגוב, הייתי שותף ל"מסע הבחירות של מאיר אריאל". נדדנו ברחבי הארץ, מקריית שמונה בצפון ועד אילת בדרום, והגענו (כלומר מאיר הגיע, אני הייתי רק בליווי) להרבה מאוד אוכלוסיות שהשם "מאיר אריאל" לא אמר להן דבר. לא שהם היו נגד, אבל לא היה להם שום מושג מי הוא.

בשיחות איתו אז ומאז מאיר התעסק רבות בנושא הזה. הוא חשב שזה אתגר מבחינתו כן להגיע קהל אחר. לא משיקולים מסחריים של "הגדלת השוק", אלא מתוך הכרה שעם ישראל מורכב מכל מיני עדות, גוונים, צבעים וטעמים. חלק ממחשבות אלה התגלגלו לכתבה על "מסע הבחירות" בעיתון "כותרת ראשית". דיוויד ברוזה הלחין את הטקסט והפך אותו לשיר "בצהרי יום". "ירדנו לירוחם", הוא שר שם ומצטט מקומי שאומר "הגיע הזמן שכבר תוציאו את הלשון הארוכה שלכם מתרבות המערב".

מאז אותן הופעות פעל מאיר אריאל לצאת מחוג המכרים ה"צוותאי" הקבוע שלו. שיריו הגיעו אל ניסים גרמה, גתית שובל, הברירה הטבעית, יהודה פוליקר, אתניקס, דני סנדרסון, רמי קלינשטיין, ריטה, שרון חזיז ועוד. ב־1995 השתתפו בשיר שלו "כתונת פסים" - שהלחין ארקדי דוכין - עשרות זמרים מכל העדות והטעמים: "לפני כמה וכמה שנות אלף, נפרדנו אחי ואני/ ההוא לכיוון של הקרירים האלה, אני לדרום מזרחי/ יובלות על יובלות לא התראינו/ ופתאם נפגשנו כאן/ לא הכרנו, כל כך השתנינו, טוב שהשארנו סימן".

האם זוהר ארגוב היה שר מאיר אריאל לו נשאר בחיים? האם מאיר היה כותב במיוחד לזוהר? ברור שאין לדעת, ובכל זאת, אני נזכר באחת ההופעות המוקלטות האחרונות של מאיר, כזו שטרם יצאה לאור רשמית, שבה הוא שר את "כבר עברו השנים" שכתב והלחין אביהו מדינה לזוהר ארגוב. מאיר אומר לקהל לפני השיר כך: "גירסה שלי לשירו של זוהר ארגוב. אחד מגדולי הזמר של כל הזמנים. אחד מגדולי המוסיקאים של כל הזמנים! תקטינו ציפיות, אני לא זוהר, אני רק מאיר".

ושוב, לגמרי במקרה, הגיע בשבוע שעבר לרדיו שיר חדש ומקסים ששמו "שחרית" שהלחינה אהובה עוזרי - מי שהיתה המורה לזמרה של זוהר ארגוב - למילים של נתן אלתרמן, אחד המורים הרוחניים של מאיר אריאל. את השיר מבצעת יהודית רביץ. כך, שנים לאחר מותם, העולמות שלהם שבים ונפגשים, שוב ושוב.