מפאלפ ועד וואהם! ההשפעות של ניצן חורש
האלבום החדש והמצופה של ניצן חורש והקאט אאוט קלאב, אחת הלהקות המעניינות ברוק המקומי, כבר כאן. לרגל צאתו ולקראת הופעת ההשקה החגיגית במועדון הבארבי, קבלו את ההשפעות הכמוסות על יצירתו של ניצן חורש
אחרי שזכו לכבוד עצום עם החתמה בסוכנות הבינלאומית Factory 92 שם חתומים גם ארקייד פייר וניק קייב, ולאחר שלושה סינגלים שהתקבלו בהתלהבות ובישרו על רוקנרול ישראלי משובח, משחררים חברי להקת ניצן חורש והקאט אאוט קלאב את האלבום המצופה ומתכוננים להשקתו החגיגית במועדון הבארבי, בתאריך 8.9.15.עוד כותרות ב-nrg:
• טבעונים למיכל אנסקי: שתפשטי את הרגל
• 50 גוונים של שחור: ארוטיקה בשכונה החרדית
• "צייר עד יומו האחרון": תערוכה להדר גולדין ז"ל
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
לכבוד האלבום החדש, ביקשנו מניצן חורש, גיטריסט וסולן ההרכב, לחשוף עבורנו את ההשפעות הכי חזקות על יצירתו בתקופה האחרונה. מדיסקו דרך ניינטיז ועד ג'אז - זה התמהיל שהופך את המוזיקה של חורש לכיפית ומרתקת.

אני סאקר של דיסקו בימים אלה. תמיד אהבתי דיסקו, אבל בקאט אאוט קלאב זה גם חילחל עמוק למוזיקה שאני כותב ולעיבודים של הלהקה. למעשה, רוב המוזיקה שאני שומע היום דיסקואידית. זה סתם טראק אקראי, נהדר ולא חשוב, אבל זה הקטע עם הג'אנר: כשהגרוב שלו פועל עליך התוצאה אופורית.
קטע שקורה לי הרבה פעמים עם להיטים, בכל תחומי האמנות: נוצרו אצלי מחסומים אוטומטיים להייפ, אז אני מתעלם מקיומם, נותן להם לשקוע, ובודק את העניינים ונדלק רק כעבור זמן, בלי רעשי הרקע מסביב. וכמובן- מתפלא אז איך לא הכרתי בגדולה שלהם קודם. הנה דוגמא לאחד השירים שמסתובבים אצלי הכי הרבה לאחרונה, באיחור לא אופנתי של איזה עשור.
אין לי מושג ירוק בג'אז, זה כיף לי ואני שומר על זה ככה. כשאתה לא בקיא בסגנון אתה חוזר לעמדה של מאזין חף ממשקעים, רפרנסים ושאר ירקות שלפעמים פוגמים בחויית המוזיקה. קצת קשה לי לשמוע רוקנרול ישיר בימים אלה בגלל שזו טריטוריה חרושה עבורי. אז אני אוהב לשמוע מודרן ג'אז, ואני אוהב מאוד את המודרן ג'אז קוורקטט, וזה תקליט שלהם שגיליתי החודש.
בעקבות הסרט התיעודי על פאלפ מהשנה שעברה חזרתי לשמוע אותם. המוזיקה שלהם שורדת נפלא את מבחן הזמן, ועל גביה - כל מה שג'רביס קוקר ליהג בשעתו ונשמע כל כך נבון ומבריק, נשמע גם היום נבון ומבריק. בעיני מדובר באחד הפרפורמרים הגדולים שהיו ועודם. זה מההופעה המיתולוגית שלהם בגלסטונברי 95- הפעם הראשונה בה בוצע השיר הזה.
מותר כבר להגיד שוואהם! היתה לא רק להקה לגיטימית בהיסטוריית הפופ, אלא משהו-משהו? קלאב טרופיקנה הוא שיר אחד מסדרה באמת מרשימה של שלאגרי שמאלץ יאפיים, בקטע טוב - משובבי נפש ומעובדים פיגוז. יש פה את אחד משני המשפטים הכי מטופשים ששמעתי בשירי פופ. גם השני הוא של ג'ורג' מייקל אגב, ומופיע ב"לחישה פזיזה". אבל כאן אני מתכוון לדרך בה מייקל סוגר את הפזמון ברגש עם המשפט "אל דאגה, אתה יכול להש-ת-זף!". כמו כן, אנדרו רידג'לי רוכב על חמור.
ההשפעות העכשויות עלי הן קודם כל מהאנשים הקרובים לי. ואלה חייבים להיות השותפים לקאט אאוט קלאב: משורר הלהקה אלן מון, שהוציא לאחרונה דיסק פולק-רוק נהדר; דורון הנסיכה הקסומה טלמון מג'יין בורדו, שמלמדת בימים אלה את עם ישראל לשיר קאנטרי; רועי בר יהודה עם האראנבי הסוער של ה- Meatballs; בנגו מ- Tree - שעושים בית ספר לאיך להקה אמורה להישמע טבעי בלייב; ישי ברגר- שהוא הטופ של הpאנק ששמעתי פה; וחגי פרשטמן - תמנון תופים פסיכדלי רב רגש.
והגענו לקלידן שי רוט: הבחור הוציא הרגע אלבום עם להקת תעני אסתר. זה נורא יפה בעיני, ודניאלה מילוא, גם משלנו, וזמרת שהעיפה לי את המוח מהשניה הראשונה שנכנסה לאולפן, מתארחת בשיר הזה.
הופעת ההשקה של ניצן חורש והקאט אאוט קלאב: 8 בספטמבר, בארבי ת"א
https://www.facebook.com/CutOutClub
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg