מחרדים ועד הומואים: דניאל זמיר שר לכולם
הוא התחיל באוונגרד והיום לא מבין מאיפה זה בא, ימני אבל מנהל דיאלוג עם ציפי לבני וטוען שמוזיקה מחברת את כולם, הומואים וסטרייטים, יהודים וערבים. הנער השמאלני שהפך לנגן הג'אז החרדי הראשון, קובל על התפיסה החילונית המוטעית כלפי חרדים, דואג שנגניו ישמרו כשרות ולא מתנגד למצעדי גאווה בירושלים
"בראשית הקריירה המוסיקלית שלי בניו יורק, הוצאתי שלושה אלבומים של ג'אז אוונגרדי, הכי בשוליים, תחת חסותו של המלחין ג'ון זורן. היום, כשאני מקשיב לחומרים האלה אני לא מצליח להבין מי זה הדניאל הזה? מאיפה הגיעו המנגינות האלה?".עוד כותרות ב-nrg:
• טבעונים למיכל אנסקי: שתפשטי את הרגל
• 50 גוונים של שחור: ארוטיקה בשכונה החרדית
• "צייר עד יומו האחרון": תערוכה להדר גולדין ז"ל
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
15 שנים על במות בארץ ובכל העולם, עשרות שיתופי פעולה עם אמנים בינלאומיים וישראלים, עשרה אלבומים, מתוכם תשעה אלבומי אולפן, (חמישה בינלאומיים וארבעה ישראלים) אלבום ההופעה החיה Alive, שהוקלט בשתי הופעות ב"זאפה" תל אביב ו"זאפה" ירושלים שיוצא עכשיו - ודניאל זמיר - אחד.
"להופעה חיה יש קסם משלה. לאורך השנים הופענו ברחבי העולם, מאוסטרליה, רוסיה, קנדה, פולין, אמריקה וצרפת. אבל בג'אז שרובו מורכב מאלתורים, כל הופעה שונה מקודמותיה. וכשהמוסיקה נגמרת - הקסם פג.
"אז החלטתי לשמר את הקסם ולהקליט הופעות חיות לאלבום החדש. שתהיה מזכרת מקטעים שניגנו, וכבר מזמן נכנסו לסטנדרטים של הג'אז הישראלי", אומר זמיר.
דניאל זמיר הוא מוסיקאי ג'אז חרדי, סקספוניסט (סופרן), שיצירתו וסגנונו המוסיקלי מאופיין בפיוז'ן יחודי של ג'אז, מוסיקת עולם, מוסיקה חסידית וירטואוזיות ונשמה יהודית וישראלית. הוא נכנס לתודעה לפני כעשור עם אלבומו "אמן", ועם הזמן המוסיקה שלו נעשתה מקובלת יותר במיינסטרים הישראלי.
איך אתה מגדיר את המוסיקה שלך?
"באחד הראיונות בגל"צ, אמר המראיין, שאני עושה ג'אז יהודי. עד אותו רגע לא חשבתי על כך.
"אני לא אוהב להגדיר מוסיקה אני מעדיף לנגן. זה לא שאני יוצר במכוון מוסיקה מסחרית פופולארית, לא תכננתי איך המוסיקה שלי תישמע , זה ירד עלי מלמעלה מהקב"ה, נתתי לו לכוון אותי. והג'אז שאני מנגן הוא נגיש ומלודי".
והקהל זורם איתך?
"מדהים מה שקרה בעקבות 'אמן'. הז'אנר של ג'אז ישראלי-יהודי נפתח בפני קהלים שקודם לכן לא נמנו עם מאזיני ג'אז, או מאזינים של גא'ז קלאסי. כשיצא האלבום חשבתי שאמכור 200 עותקים, ופתאום היה לו ביקוש של כל מיני דודות שרצו לקנות מתנה לחג, וקהל דתי שעד אז בכלל לא הכיר גא'ז. כיום הקהל שלי מורכב מ-40% דתיים ו-60% כל היתר, מחרדים ועד חילונים, שמאלנים קוראי 'הארץ'".
"שיר געגוע לכאן" מתוך אלבומו "געגוע לכאן" שהוא מבצע עם אביתר בנאי, הוא אחד משיתופי הפעולה המוסיקליים היפים שזמיר מרבה בהם, ביחד עם אמנים מובילים כמו ברי סחרוף, יוני רכטר, שלמה גרוניך, יונתן רזאל ואחרים.
"תכלית הבריאה היא חיבור וזיווג. אני אוהב את החיבור הזה, נהנה לפגוש אנשים, לשמוע את האני מאמין והסגנון המוסיקלי שלהם. לגלות את האמת הפנימית שיש במוסיקה שלהם שמאפשרת לי להתחבר אליהם" הוא מגלה. "במיוחד אני אוהב לנגן ולהופיע עם אמנים שיש בהם פתיחות מוסיקלית. ברי סחרוף הוא דוגמא מובהקת לסקרנות כזאת, אחד שרוצה ללמוד דברים חדשים.
"בשיחה עם יוני רכטר, לאחר שנגע לי בציצית ושאל מה זה, דיברנו על העובדה שהצלחה עלולה לתקוע אנשים, הם חוששים לשנות, והופכים ללא רלוונטיים. בעוד שמוסיקאים פתוחים וסקרנים, גם לאחר 30-40 שנות קריירה, נשארים רלוונטיים. כמו יוני רכטר בעצמו, שלמה גרוניך , שם טוב לוי ואחרים".
בביקורות על אלבומים קודמים שלו נכתב שהוא סקסופוניסט הסופרן הטוב ביותר בישראל היום. שהאלתורים הארוכים שלו מלאי תעוזה ויצירתיים ובאמצעות המוסיקה הוא מצליח לגעת בכל אחד.
"המוסיקה היא המקום בו יש הכי הרבה אחדות בישראל", הוא אומר ומספר על הופעה בריגה מהזמן האחרון. "ניגנתי ניגון חסידי 'צמאה לך נפשי' אותו שר הרבי מלובביץ בפני חסידיו. ביקשתי מהקהל שהיה ברובו לא יהודי, שישירו אתי את הפזמון. ושרנו ממש כמו ששרו החסידים עם הרבי.
"זה כוחה של המוסיקה, היא מעל מחלוקות דתיות, מפלגתיות, ופילוסופיות. צליל פשוט וחם שחודר אל הלב".
דניאל זמיר, 35, גדל בפתח תקווה במשפחה חילונית. למד בתיכון 'תלמה ילין'. בילדותו ניגן על פסנתר ובהמשך עבר לנגן על סקסופון. בשנת 1999 עבר לניו יורק. "הייתי ילד שמאלני צפונבוני, נסער מאד לאחר רצח רבין, והייתי בטוח שלא אחזור לכאן", הוא אומר.
שם, בניו יורק, יצא לחפש רוחניות עבר בכל הדתות, אך לא שיער, כדבריו שהיא נמצאת ממש אצלו, ביהדות. "אתה לומד 12 שנים במערכת החינוך הישראלית, ואף פעם לא רואה דף גמרא", הוא קובל.
את החיבור לאמונה היהודית הראה לו אדם שפגש במקרה על חוף הים של תל אביב, כשקפץ לארץ להופעות בפסיטבל הג'אז באילת . "שיחקתי מטקות על חוף הים וכשהתכופפתי להרים את הכדור שנפל, פגשתי זוג עינים של איש זר שאמר לי: 'אתה מחפש רוחניות' והמליץ לי לקרוא שני ספרים: משלי וקהלת". בניו יורק פגש את חברו הטוב הזמר מתיסיהו, שחזר אז בתשובה, וזה קרב אותו לחסידות חב"ד. "בהתחלה לא אהבתי את מה שראיתי בחב"ד אבל ככל שהעמקתי בלימוד ראיתי שזה אמיתי. כמו שלא תכננתי לנגן ג'אז יהודי, גם לא תכננתי לחזור בתשובה ולהיות חרדי, חב"דניק.
"האירוניה היא שהוא (מתיסיהו) תקע אותי בחב"ד, וברח (חזר בשאלה) מהדת", הוא צוחק.
כיום הוא מתגורר בקהילת חב"ד בשכונת קטמון בירושלים, גרוש ואב לשני בנים בני 5.5 ו-3.5. הוא מעביר את ימיו כמוסיקאי חרדי בסביבה הפוכה לאורחות חייו של חרדי מזוקן.
"לא קיים עוד נגן ג'אז חרדי, אני מתנהל כל הזמן בסביבה חילונית. נגני הג'אז הם הכי חילונים שיש. ואני עם הנגנים שלי המון זמן. אנחנו מנגנים, מדברים, נוסעים ביחד לחו"ל, אוכלים ביחד, אז כן, בוודאי שיש התנגשויות בין העולמות. לדוגמה, בשבוע שעבר לפני ההופעה ב'זאפה' תל אביב, המלצרית הגישה לשולחן פסטה עם גבינה מיד לאחר שאכלו בשר. החזרתי את המנה וביקשתי שתביא לנו קפה עם חלב סויה".
אתה מפקח על הכשרות של נגניך?
"ההופעה שלי והנגנים נשכרו לתאריך הזה בשבילי. אני לא רוצה שהחטא הזה יהיה עלי. ובכלל בהשוואה לאחרים, אני נחשב למקל. שולי רנד לא מקבל דברים כאלה, וכשיונתן רזאל הופיע הוא 'הכשיר' להם את המקום, והרשה להגיע רק פיתות באותו ערב".
כתושב ירושלים אתה בוודאי פוגש את המתח בין חרדים לחילונים כל יום.
"אני חושב שבתקופה האחרונה יש תהליכים של ליברליזציה בחברה החרדית. יותר ויותר יוצאים לעבודה, יש פחות חומות. אבל לצערי האופן בו הציבור החילוני תופס את החרדי, מקובעת. כאילו החרדים עושקים אותם, וישיבות מקבלות תקציבי ענק, בעוד שהאמת אחרת, הן מקבלות תקציבים אפסיים. תגידי, למה מגיע לערוץ 10 עם תוכניות כמו 'טריני וסוזנה' להנות מתמיכה ממשלתית כשישיבות בהן לומדים גמרא לא?".
תמכת בקיום מצעד הגאווה בירושלים?
"אני אוואנגרד. אין לי בעיה עם הומואים, כמו שאין לי בעיה עם חברי שהם אוכלי שרצים, אוכלי חמץ בפסח ובועלי נידות. אני בורג קטן ואת החשבון שלי אעשה מול הקב"ה.
"אין מקום לפגוע באדם אחר בגלל מה שהוא עושה בינו לבין עצמו. אני לא שופט אותם. ובוודאי שאני מגנה אלימות, השם ישמור. מה הדת שלך אם אתה רוצח?".
האלבום הנוכחי "חי" (Alive) העשירי במספר, הוא בחציו אינסטרומנלי וחציו שירה וכולל בין היתר את "תתחנני אלי", "שיר געגוע לכאן", "כמהה לך נפשי" וגם את "התקווה", אותו חיבר לטובת פרויקט, ולהפתעתו השיר זכה להצלחה רבה.
[bigpic]
מחר, יום שלישי ה-11.8 בהופעה ב"זאפה" ירושלים, זמיר ישיק את האלבום החדש ויארח את שלומי שבן ואת החצוצרן אבישי כהן וב-23.8 הוא יופיע בפסטיבל הג'אז באילת ויארח את אביתר בנאי.
בשבוע שעבר בעת השקת האלבום ב"זאפה" תל אביב, אירח זמיר על הבמה את יוני רכטר, אבל בקהל נעדרה אחת, ח"כ ציפי לבני. במקומה נכח באולם בעלה נפתלי שפיצר. "ציפי היא ידידה קרובה שלי. מגיעה להופעות שלי, וגם ניגנתי אצלם בבית. לפני ההופעה שוחחנו בטלפון, היא אמרה שלא תוכל להגיע מאחר וזה היום האחרון של מושב הכנסת.
"שאלתי אותה 'לא נמאס לך עם כל הזיופים בפוליטיקה?' והיא אמרה ש'כל עוד המטרה לא הושגה היא נשארת'.
"אני לא מסכים עם מה שהיא עושה ומייצגת, אבל יש בינינו דיאלוג. המוסיקה היא מעל כל הדיבורים האלה, מאחדת את כולם, הומואים וסטרייטים, דתיים וחילוניים, יהודים וערבים".
מה אתה אוהב יותר, לנגן או לשיר?
"בשירה אני מרגיש חשוף מאוד, אז הרבה יותר נוח לי כשאני מנגן, כי אז אני יכול להסתתר מאחורי הסקסופון".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם