היהודים: רוק ישראלי כמעט כבד ועדיין עובד
הרבה דברים עלולים להכשיל את היהודים בדרך לדעת המבקרים ואהדת הקהל, עם אלבום שיוצא בהפרש של שמונה שנים מקודמו ובלי שום שינוי מהותי בסגנון שיצדיק את הציפייה. אבל הדרמטיות והפומפוזיות המוכרים מזכירים למה התאהבנו בהם מלכתחילה
''יותר לא'', היהודים
• מבקר הספרות הבא של ישראל: לירן חולצה אפורה
• 50 גוונים של שחור: ארוטיקה בשכונה החרדית
• "צייר עד יומו האחרון": תערוכה להדר גולדין ז"ל
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
אז איך זה שלמרות השנים שעברו היהודים נשמעים כמעט בדיוק אותו הדבר? כנראה שניתן להסביר זאת בעובדה שאת הלהקה מובילים מתחילת הדרך הפאוור קאפל אורית שחף ותום פטרובר, שמאז האלבום הקודם הספיקו להפוך להורים (והקדישו לבנם, הדי, את השיר המוצלח "Son"). תהיה הסיבה אשר תהיה, הצליל של הלהקה לא עבר שינויים מהותיים לאורך השנים ובעצם נשאר די זהה. בדידות, עצבות, דיכאונות, פחדים, חששות מכל דבר שזז – כל הדברים האלה, כל מה שהופך את היהודים למה שהם, נמצאים גם ב"יותר לא", לטובה ולרעה. גם הריאות המטורפות של שחף ופטרובר עדיין כאן, ונראה שהשנים גרמו לצמד להשתפר ולהפוך את צורת השירה שלהם ללא פחות ממיומנות בפני עצמה.
התגעגענו. היהודים
צילום: טל שחר
"יותר לא" הוא לא אלבום שההאזנה לו קלה, להיפך - היהודים לא מתפשרים בו אפילו לרגע אחד ולא מורידים את הרגל מהגז. למעט השיר בו מסתיים האלבום ("מדמיינת" הדי מינימליסטי אך האפל במיוחד), הלהקה מעניקה חוויה מוסיקלית שנותנת בראש עם דיסטורשנים שחורכים את האוזניים ועם הפקה מוסיקלית עשויה לעילא ששומרת על כל הסאונד הזה עשיר ומלא בהיגיון מוסיקלי פנימי. הדרמטיות והפומפוזיות שגרמו לנו להתאהב ביהודים בעבר נמצאים כאן בשפע (הגוף מצטמרר רק מלדמיין את "Screaming You" מבוצע בהופעה חיה) ואלה מתחברים לטקסטים האובדניים שפטרובר ושחף רוקחים בצורה זורמת וטבעית כל כך. רק נקווה שלא באמת כל כך רע להם.
המלעיזים יגידו שכבר אין להם מה לחדש, שהשנים עשו את שלהן ושחזרה על השטנצים המוכרים מעניקה תחושה של עייפות החומר. אך לא כך הדבר. נכון, היהודים עושים את מה שהם יודעים ולא מנסים דברים חדשים, וזה בסדר גמור - כל עוד זה מבוצע בצורה הטובה ביותר וזה בדיוק, אבל בדיוק, מה שנעשה פה.
"יותר לא" הוא אלבום אגרסיבי וקשוח, כזה שלא נותן מנוחה ושדורש כמה שמיעות כדי לעכל אותו לחלוטין, אך ההאזנה לו מתגמלת במיוחד. היהודים מגישים אלבום נוסף בו הם מצטיינים במה שהם עושים ובסופו של יום זה מה שקובע, אותה תחושה שממלאת את הגוף בתחושה שהנה זה כאן – היהודים פה לא כדי להפגין נוכחות ולעשות קופה אלא כדי להוכיח שהם התלמידים הטובים ביותר בכיתה הטיפולית של אלה שעושים רוק ישראלי-כמעט-כבד ועושים אותו טוב מספיק כדי להכנס ללב המיינסטרים. והו, כמה שהם מצליחים בכך, אפילו בהפרשים של שמונה שנים בין אלבום לאלבום.
יותר לא - היהודים
עטיפת האלבום
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם