אלבום ראשון כמיליארדר ועוד קלאסיקה לאוסף
קיסר ההיפ הופ, ד"ר דרה, מוציא אלבום חדש אחרי 16 שנות שתיקה, שבמהלכן הספיק להוציא את מותג האוזניות Beats, למכור אותו לאפל ולהפוך למיליארדר. סער גמזו מתמוגג
Compton, ד''ר דרה
עוד כותרות ב-nrg:
• מבקר הספרות הבא של ישראל: לירן חולצה אפורה
• 50 גוונים של שחור: ארוטיקה בשכונה החרדית
• איט אנד ראן: המופע הנרקיסיסטי של נאור ציון
• איום בדקירה: עידו תדמור הותקף על רקע הומופובי
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
הוא אמנם לא שיחרר אלבום חדש מאז שלהי המילניום הקודם, אבל מאז ועד היום היה מועמד ל־19 פרסי גראמי, זכה בחמישה מהם, ליטש לשלמות יהלומים כמו סנופ דוג, אמינם, 50 סנט וקנדריק לאמאר, הקים את מותג האוזניות Beats ומכר אותו לאפל תמורת 3 מיליארד דולר.
דרה יכול ללמד את טובי הפרסומאים שיעור או שניים בשיווק, או לפחות ביצירת באזז. אחרי 16 שנים בלי אלבום סולו, כשכל מעריצי ההיפ הופ בעולם עוצרים את נשימתם לקראת השחרור הצפוי, הוא מטיל פצצה נוספת: אלבום חדש ששמו "Compton", על שם העיר האלימה ומוכת הפשע בדרום לוס אנג'לס שממנה הוא מגיע. הוא לא חייב להוציא אלבום, הוא בטח לא צריך את הרווחים שלו (והוא אכן הכריז שאת הרווחים ממכירת האלבום יתרום להקמת מרכז תרבות ואמנות בקומפטון), אבל אלבום חדש אחרי שתיקה של 16 שנה הוא בהחלט צעד מזרז מכירות.
"קומפטון" יהיה ככל הנראה הגרנד פינאלה של דרה. כשהוא קורא לאלבום על שם השכונה שבה גדל, הוא סוגר מעגל וחוזר למקום שממנו שאב את היסודות לסגנון הג'י־Fאנק שהוא עיצב.
ב"קומפטון" דרה ממחיש בצורה מאלפת את הרזולוציות שבהן הוא מבין ומעצב היפ הופ. בהאזנה רצופה הופך האלבום לסיפור בפרקים, וכל פרק זוכה למספר המתאים לו ביותר. לצד בני טיפוחיו המוכרים, משתתפים באלבום גם אמנים שהם ההבטחה הבאה (קינג מז, ג'סטס, BJ דה שיקגו קיד ואחרים), כוכבי ענק אחרים (אקסזיביט, דה גיים, אייס קיוב) וגם כוכבת הסול ג'יל סקוט. לכל פרק מוצמד ניואנס מוסיקלי נכון (ניחוחות הדאנסהול ב"Genocide" המעולה או הסימפול המבריק של "Ince Ince" הטורקי ב"Issues") ומגע הפקה מדויק.
לא יהיה מפתיע לגלות שהשחרור של האלבום נועד רק כדי לקדם את הסרט "Straight Outta Compton" (דרמה שמתארת את עלייתו ונפילתו של ההרכב N.W.A שדרה היה חבר בו) ושהד"ר בכלל זומם לכבוש את עולם הקולנוע. הפתיחה הסינמטית של האלבום מספקת יותר מרמז לכך, והאווירה המוקפדת של כל שיר הופכת אותם לסצנות קולנועיות, למשל "Medicine Man" או "Talking To My Diary".
16 קטעים מרכיבים את האלבום החדש, ובהם תמונה מדויקת מאוד ליכולות הנוכחיות של דרה: בכתיבה, בהפקה, בעיבוד, בבחירת שותפים ובשילוב של כל אלה לאלבום מגובש אחד. דרה רעב, חד, מלא רעיונות, סופר יצירתי. זה לא יספיק לו כדי לקחת את תואר אלבום ההיפ הופ של השנה (שבוודאי ילך לקנדריק לאמאר), אבל זה יותר ממספיק להזכיר לעולם מי בנה את האימפריה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם