המלט של גיל אלון: בין קומוניזם לבודהיזם
חייו של גיל אלון רצופים שאיפות והגשמות - החל מהיותו שחקן תיאטרון, קולנוע וטלוויזיה מוערך, דרך המסע הארוך שעשה בעולם ועד קבלת התואר מאסטר זן. את החלום הבא הוא יגשים בתיאטרון תמונע, כשישחק את המלט, גרסת גרמניה המזרחית. ומה הלאה? אולי לכנס את המנהיגים שלנו ולהעביר אותם סדנת זן בודהיסטית
אחרי איתי טיראן כ"המלט" בקאמרי, התיאטרון הישראלי ממשיך להפתיע עם ליהוקים לדמות שמזוהה יותר מכל עם תיאטרון קלאסי והפעם מכיוון הפרינג'. גיל אלון יגלם את המלט משבוע הבא בהצגה החדשה של תיאטרון תמונע - המלט Machine, ואריאציה מודרנית של היינר מולר למחזה השייקספירי בבימוי נאוה צוקרמן.עוד כותרות ב-nrg:
• איט אנד ראן: המופע הנרקיסיסטי של נאור ציון
• איום בדקירה: עידו תדמור הותקף על רקע הומופובי
• צפו: אייל גולן מציל את אתניקס
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
"איך אתה שורד את החום?" אני שואל בתחילת הראיון שנערך בימי עומס החום הבלתי נסבל הזה, את גיל אלון, שחקן טלוויזיה ותיאטרון ומנהלו האמנותי של פסטיבל עכו הנוכחי. "העיקר שלא קר" הוא עונה מיד וזה מוזר לי, אך מיד אבין למה הוא התכוון.
היינר מולר כתב את המחזה ב-77' בזמן שהתגורר בצידה המזרחי של חומת ברלין בתקופת שלטון הדיכוי הקומוניסטי. הוא לא חשש לבטא במונולוג מרשים מפיו של המלט את כל מה שהמלט המקורי לא ביטא בקול.
המלט של שייקספיר נקלע למסע טיהור הבית שאמו ודודו זיהמו ברצח, שקרים ומניפולציות, כדי לשמור על המלוכה. מולר חובט בהמלט השייקספירי על היסוסיו המעכבים אותו מלנקוט עמדה ברורה ומעז לשלוף אותו מנבכי תקופתו לזמן שלו וכך לבטא, דרך קולו של המלט הקלאסי, את רגשותיו ודעותיו על החברה והתקופה שבה הוא חי.
אילו דילמות מזרח גרמניות מלביש מולר על המלט?
"שאלות כמו מהי מהותו של הצבא, למה האומות הסכימו בכלל לחלוקת גרמניה, ובכלל למה עדיין יש מלחמות על טריטוריות ומה זה אומר על האמונות של אנשים".
חיבוטי הנפש והדיון על מוסר בנפשו של המלט, שרדו את העיבוד הנוכחי?
"חיבוטי הנפש של המלט בנוגע לתגובה הראויה לרציחות במשפחה נותרו במקומם גם כאן, אבל מולר לוקח את העניין מעבר לזה, למהפכה של אנשים שיוצאים לרחובות וההתלבטות איזה צד נכון לקחת. יש כאן הבנה שכל צד של המהפכה הוא נורא באותה המידה, בדיוק כמו הצד השני. המלט המחזאי מגיע לנקודה בה הוא מסתכל על הדברים מלמעלה ומשם שני הצדדים הנאבקים זה בזה - הם בדיוק אותו הדבר, אבל זה מה שעושה לו טוב, חיבוטי הנפש ביחס לצד ה'נכון' עדיין מייסרים אותו".
המלט היא דמות שהיא משאת נפש של כל שחקן על פני הגלובוס, איך אתה עיצבת אותו?
"המחזה הזה הוא חלום שכבר מציין 30 שנה, הצעתי לנאווה צוקרמן להעלות אותו כבר אז, אבל מכל מני אילוצים אחרים וביניהם העבודה שלא הייתי בארץ, זה לא צלח, ועכשיו זה התיישב בול. זה דבר שאני לוקח איתי המון שנים, ובכל הזמן הזה ידעתי רק שלושה דברים: שאני רוצה לשחק את המלט במחזה הזה, שאני רוצה שנאווה צוקרמן תביים אותו ושתהייה להקת רוק על הבמה, וככה זה באמת יצא לבסוף. זה מרגש מאוד מפני שבאמת מדובר בהגשמת חלום עבורי, וגם עצם העובדה שאני חוזר לשיר רוק בהצגה, זה מרגש ומהנה מאוד".
"למרות שמדובר במחזה קצר מאוד בן כמה עמודים, ישבנו וניתחנו את המחזה הזה מילה אחר מילה, פעם בשבוע לאורך שנה", מספר אלון על תהליך העבודה הלא שגרתי להצגה. "אחר כך עשינו חזרות רק נאווה ואני, נכנסנו לכל מני טריפים תיאטרליים שבמהלכם היא הייתה מבודדת נושא אחד ואני הייתי נכנס לתוכו ולתוך זה זורמים כל הזמן החיים של המציאות שלנו וכך זה התגבש לאט לאט. לאחר מכן נאווה ישבה עם יעל דר ויחד הן ערכו מחזה מהמקור של שייקספיר וממולר ביחד, בשילוב טקסטים שהן כתבו".
ומהו ההקשר של המלט הנוכחי למציאות הגיאופוליטית שלנו כאן?
"הקישור נוכח בלי סוף, כל הזמן, למשל פתאום נשמעת אזעקה באמצע ההצגה והקהל מתבקש לעבור לאולם אחר, יש מסכים שמקרינים את האאוטפוט של מצלמות האבטחה שהותקנו מסביב והן עוקבות אחר כל תזוזה ומתעדות את הכל, מערכת ההגברה מזכירה מערכת כריזה, ויש התייחסויות כל הזמן לאירועים אקטואליים".
כשנכתב המחזה, אלון עשה את צעדיו הראשונים על הבמה כששיחק את תפקידו הראשון בהבימה בגיל 16 בלבד. לאחר שסיים את לימודי המשחק בניסן נתיב, הוא גילם שורה ארוכה של דמויות בתפקידים ראשיים בתיאטרון הישראלי, בטלוויזיה ("קשת וענן", "רחוב סומסום") בקולנוע ("מר באום", "שמכה חשמלית ושמה משה") ואף הנחה שעשועוני טלוויזיה. בתחילת שנות האלפיים החליט שכל זה לא מספק אותו, ולאחר לימודי זן בודהיזם בארץ, המשיך ללימודי השלמות ביפן.
עברת חתיכת סיבוב בשנים האחרונות, חרשת את המזרח גם רוחנית וגם פיזית, ברגליים, בכל מני מקומות אקזוטיים.
"המסע שלי התחיל בסוף 99', כשנסעתי ללימודי השלמה כמאסטר של זן בודהיזם במזרח הרחוק בפעם הראשונה בגיל 40. במקביל נוצר קשר עם משרד החוץ שקישר אותי לשגרירויות ישראל במזרח הרחוק שם העברתי סדנאות תיאטרון לשחקנים מקומיים. כך גיליתי שזה השילוב האולטימטיבי עבורי - גם ענייני הרוח וגם התיאטרון, בתחילה היה מדובר על שנה אחת אבל לבסוף זה הפך להיות שמונה שנים שהתפרסו על פני כל היבשות להוציא את אפריקה".
המסע של אלון כלל גם השתתפות בהצגות ובמחזות זמר כשחקן, בימוי הצגות, ואפילו משחק בסרטים, ברחבי אירופה, אוסטרליה, ניו זילנד, גרמניה, צרפת, בלגיה, הולנד, ברזיל, ארה"ב ועוד, סה"כ 23 מדינות בארבע יבשות, "אבל ליבי- במזרח" הוא מודה.
מה גורם לבנאדם בגיל 40 לצאת למסע כזה? משבר גיל העמידה?
"כן, זה מעין מקום כזה שבו אתה מרגיש שזה לא מספיק רק הקריירה התיאטרלית וצריך להכניס משהו מבלי לוותר על התשוקה לאמנויות הבמה והמסך, וגם תמיד היה לי איזה מן בעבוע פנימי שאני צריך להיות במזרח הרחוק, לחוות את האיכות הזאת שישנה שם, שלא ניתן להבין אותה לוגית. רק כשהגעתי לשם הבנתי שאני מרגיש מאוד בבית. באופן כללי הבית שלי תמיד יהיה במקום טרופי שחם בו כל השנה".
נו טוב, עכשיו אני מבין איך הוא כל כך פורח בחמסין המעיק הזה. אמנם את ההסמכה שלו למורה זן בודהיזם הוא קיבל ביפן, אבל הגעגועים שלו נתונים בעיקר להודו, "ובמקום השני- תיאלנד", הוא מבהיר.
מתי תערוך סדנאות זן בודהיזם למנהיגים שלנו?
"זה החלום הכי גדול שלי, לכנס את כל מנהיגי העולם, לא רק שלנו, הלוואי וזה היה מתאפשר".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם