'מודה אני': ההזדמנות המפוספסת של עומר אדם
בזכות להיטים היסטריים כבש עומר אדם הצעיר פסגות שאחרים לא מצליחים במהלך קריירה שלמה. אך את ההישג הגדול ביותר שלו פספס הזמר באלבום הרביעי, בו הצליח להתעלות מעל לאותם להיטים בנאליים ולספק לא מעט רגעים מפתיעים, וחבל שלא התרכז רק בהם
''מודה אני'', עומר אדם
עם הישגים יפים כשלו אמנם בהחלט הולכים למכולת אבל לא משאירים חותם רציני, ונדמה שאדם מודע לכך. הוא עדיין יוצר את הלהיטים המתבקשים אך הוא משתדל גם ליצור שירים שאולי בכל זאת נזכור גם אחרי שיצא אלבומו הבא. ב"מודה אני", אלבומו החדש, זה לא תמיד עובד, אבל לרגעים לא מעטים – האלבום מפתיע לטובה.
עוד כותרות ב-nrg:
• גפן על קארי: איפה ה-BDS כשצריך אותם?
• איט אנד ראן: המופע הנרקיסיסטי של נאור ציון
• איום בדקירה: עידו תדמור הותקף על רקע הומופובי
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו בכל הנוגע ללהיטים - שיר הנושא, הדואטים עם ליאור נרקיס ומשה פרץ ("מהפכה של שמחה" ו"היא רק רוצה לרקוד", בהתאמה) ו"אז הלכתי" הם רק קצה הקרחון של האלבום בן 19 השירים, לצד עוד כמה להיטים פוטנציאליים אחרים. השירים שלא הפכו לנחלת הכלל, אלה השירים שבעצם לשמם התכנסנו, אלה שצריכים להשתלב עם אותם שירים שנחרשו דק-דק.
במבט כללי, הרכבת האלבום בהחלט התחשבה בצורך להעלות ולהוריד הילוכים כנדרש לאחר בלדה או לאחר להיט קצבי, ומינון אלה מול אלה מדויק. שירים כמו "מצאתי בארון" (שנשמע כמו משהו שעידן עמדי היה עושה ממנו מעדן אמיתי) והבלדה חוצת הז'אנרים "עצוב לי שזה ככה" הן דוגמאות טובות לעובדה שלאדם ולשותפיו לאלבום יש גם רצון וגם יכולת ליצור שירים מרשימים, הרבה מעבר ללהיטים הבנאליים.
כאמור, לא פחות מ-19 שירים יש באלבום, כמות שבמבט ראשון מייאשת. זהו אלבום ארוך שמרגיש לעיתים עמוס מדי בשירים שנועדו למלא מקום, לא יותר, במיוחד אותן בלדות "קורעות לב" שנשמעות יותר מדי דומות אחת לשנייה. זה לא שהיה צריך להוריד שיר פה, שיר שם - היה אפשר בלי כל בעיה לצמצם את כמות השירים באלבום לכחצי וליצור אלבום שבסופו של יום לא נשכח מקיומו במהרה. אין שום סיבה להשאיר כמות גדולה כל כך של שירים ללא סיבה אמיתית, ההיסטוריה כבר הוכיחה שאלבומים גדולים יכולים להסתפק בפחות שירים ולהחזיק להיטי ענק בו זמנית.
על אף העומס, ולמרות הלהיטים הבנאליים, בשורה התחתונה, "מודה אני" הוא בסך הכל אלבום טוב, אפילו כמעט טוב מאוד, וללא ספק מפתיע. אם בכל זאת הייתה בחירה קפדנית ומדויקת יותר של שירים, אדם יכול היה להתגאות באלבום שיהיה רלוונטי ושנדבר עליו גם עוד עשר שנים, שלא נדבר על ההישג הכי גדול שהתפספס בגילו הצעיר – אלבום בוגר.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם