ראשי » תרבות » מוזיקה

תרדמת חורף: החדש של בון ג'ובי מעייף

לא מעט אמנים ולהקות נשענים על להיטי עבר אבל בכל זאת מנסים לחדש משהו בבואם להקליט שירים חדשים. לא להקת בון ג'ובי, שעל אף הצלחתה העצומה כבר מזמן ויתרה על הרצון להישמע עדכנית ומעדיפה לדשדש באותה רומנטיקה בנאלית

מתי בפעם האחרונה שמעתם את בון ג'ובי מבחירה? כלומר, לא נתקלתם בלהיט ישן נושן שלהם בתחנת רדיו אקראית, אלא ממש התאמצתם והאזנתם לאלבום שלם או אפילו חיפשתם במחשב איזשהו שיר של הלהקה (או, אם תרצו להתקדם לשנת 2015, הלכתם לחפש אותם ביוטיוב)?

עוד כותרות ב-nrg:
• פורטיס משתיק את כל המלעיזים
• האזינו: גרסת הרגאיי ללהיט של שרית חדד
• מלחמת הישרדות: תכירו את השבטים החדשים של הסלבס
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

הרשו לנו להניח שאלא אם כן אתם נמנים על מעריציה השרופים של הלהקה, זה קרה לפני הרבה מאוד זמן. השנים עשו את שלהן ומעמדה של בון ג'ובי ברחבי העולם כבר לא מה שהיה פעם. אמנם עדיין יש לה קהל רחב, אבל אותו קהל נשען בעיקר על הלהיטים מפעם ולאו דווקא יתעניין בחומרים חדשים של הלהקה, כמו עשרת השירים שממלאים את אלבומה החדש. בעולם שבו אנשים כמעט ואינם קונים מוסיקה בצורה חוקית (ואלבומים במיוחד), בון ג'ובי כבר לא מה שהייתה פעם. אנחנו חיים בעולם מאוד ציני, כזה שכבר מתקשה לקבל את אותם שירים מלאי פאתוס רומנטי שמרגיש מאוד מזויף ומכני בשנות האלפיים. מה שהתאים לפני 20-30 שנים לאו דווקא מתאים לימינו אנו וזה ממש לא שונה באלבום החדש "Burning Bridges" שבאופן לא מפתיע כולל שירים שנזנחו בעבר וגם כאלו שהוקלטו אבל לא התאימו לאלבומים מסוימים – או במילים אחרות, בי-סיידים ושאריות מחוממות באריזה חדשה ונוצצת. טוב, לא באמת כזו נוצצת, עטיפת האלבום פשוטה על גבול המכוערת.

בהתאמה, שום דבר ממה באלבום הזה לא יישמע לכם עדכני, גם לא "We Don't Run" שהוא למעשה השיר היחיד בו שחדש לחלוטין. אך אם להיות כנים, לולא היינו מודעים לעובדה שמדובר בשיר חדש לא היינו מרגישים בהבדל בינו לבין שאר חבריו. מילא שבון ג'ובי עומדים במקום, אבל זה מרגיש כאילו הם יוצרים את אותו שיר שוב ושוב כבר שני עשורים. זהו שיר שההגדרה "בסדר" מרוחה עליו בענק, אבל כמה פעמים אפשר לאכול את אותה מנה בינונית? בלי גיוון מינימלי או טוויסט מעניין כלשהו, נדמה שהלהקה ויתרה מזמן על עניין מוזיקלי מעבר לרומנטיות הבנאלית בה היא מתמחה.

 

קצת מעפן להאזין ללהקה שפעם כבשה את העולם הודות לקלאסיקות ענקיות (שבואו נודה באמת, כל מי שיגיע להופעת הלהקה בארץ בעוד כחודש יגיע רק בשבילן) והיום רק מחממת שאריות שלהן.

חברי להקת בון ג'ובי יושבים בכיסא נוח ומפנק שלא באמת עושה חשק לקום ממנו. נקודת אור קטנה היא העובדה שעם האלבום הזה הלהקה נפרדת מחברת התקליטים שלה ותעבור לאחרת, מה שאולי סוף סוף ייתן להם כאפה לפנים שתעיר אותם מתרדמת החורף שהם נמצאים בה כבר 20 שנה ושתעניק לנו את האפשרות לתת להם הזדמנות נוספת.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...