אתרים מומלצים

מתפשט ומתעמת: קדיש אישי לאם חולת נפש

הערב תעלה במרכז הגאה הצגה בעקבות הפואמה של אלן גינזברג "קדיש" בעיבודו של השחקן ישי בן משה. גינזברג היה ממבשרי תנועת השחרור של הקהילה הגאה בארה"ב בשנות ה-60 וה-70' והפך לאחד המשוררים החשובים בספרות האמריקאית

המשורר ההומוסקסואל יהודי-אמריקאי אלן גינזברג היה ממובילי "דור הביט" של שנות ה- 60' וה- 70' בארה"ב ומבקר חריף של התרבות האמריקנית. ב"קדיש" הוא מגולל בכנות מכאיבה את סיפורו כבן הבא בחשבון נפש עם אמו, שלוש שנים לאחר מותה.

עוד כותרות ב-nrg:
• פורטיס משתיק את כל המלעיזים
• האזינו: גרסת הרגאיי ללהיט של שרית חדד
• מלחמת הישרדות: תכירו את השבטים החדשים של הסלבס
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

השיר המוקדש לאמו של המשורר, נעמי גינזברג, הוא סיפור וקינה הנובעים מזיכרונותיו של חייה ושל חייו איתה. הוא נאבק בזיכרונות כואבים שלה נלחמת במחלת נפש וברגשות אשם על אשפוזה במוסדות לחולי נפש ועל הניתוח שעברה. זרם התודעה של גינזברג הוא סיפור של אובדן, משפחה והחסד שמגיע מהתמודדות עם היותו של האדם בן תמותה.

נתינת שם לחסר-שם. ''המפתח בחלון'' צילום: אבי גולרן

ישי בן משה ב''המפתח בחלון'' צילום: אבי גולרן

» הירשמו למהדורה המרכזית וקבלו כל יום ב-15:00 את הכותרות הכי מעניינות

יהדותו של גינזברג היותה חלק משמעותי מזהותו והוא אף ביקר בישראל ותיאר בערגה את נופי הגליל בשירתו. את המדיניות הישראלית המיליטנטית הוא פחות העריך. שלא כמו ה"קדיש" בתרבות היהודית שנקבע לכל המתים, ה"קדיש" של גינזברג הוא אישי ואינדיבידואלי. זהו ניסיון להבין את החיים הטראגיים של אמו, לחלוק כבוד, לכפר על רגשות האשם שלו, אבל הוא גם הרהור פיוטי על טבעו של הקיום האנושי.

בחיבור ה"קדיש" האישי הוא מחפש לתת לכל אלה משמעות - נתינת שם לחסר-שם. דרך זיכרון, גינזברג מתמזג עם עבר, הווה ועתיד:
"חוֹלֵם לְאָחוֹר דֶּרֶךְ הַחַיִּים, זְמַנְּךְ - וְּזְמַּנִּי שֶׁלִּי מְאִיצִים לְעֵבֶר אַחֲרִית הַיָּמִים".

קטעים נוספים

פעמיים בעבר הועלתה "קדיש" על הבמה הישראלית (הבימה) כשאת אימו נעמי גילמה פעם אחת גילה אלמגור ובשניה - ליא קניג. בן משה עיבד את הפואמה להצגת יחיד מחשמלת ומלאת תעוזה במהלכה הוא מתפשט ורוקד על השולחן, תוך שהוא מגולל את זיכרונות ילדותו מאימו נעמי ומתעמת עם זהותו המינית.

הערב זו תהיה הצגה אחרונה לסיבוב ההופעות הנוכחי ובעתיד ההצגה עשויה לצאת ולהופיע גם בחו"ל. תפסנו את בן ישי לשיחה על מאבקה הנוכחי של הקהילה הגאה בישראל ובארה"ב דרך עיניו של גינזברג.

''המפתח בחלון'' פוסטר ההצגה

מה היה אומר גינזברג, לדעתך על הקנאות הדתית כלפי הקהילה הגאה בארץ?

"כיוון שבסוף ימיו תפס עצמו כבודהיסט, הוא האמין שאין בליבו של אדם שנאה, אלא רק אהבה. קטונתי מלדעת מה גינזברג היה אומר כי הוא היה איש לא צפוי מה שבטוח הוא היה כותב על זה שיר".

אילו היה חי, אישור הנישואים החד מיניים על ידי ביהמ"ש העליון בארה"ב לאחרונה היה וודאי גורם לגינזברג להיות גאה מאוד.

"הוא ופיטר אורלובסקי, בן זוגו דאז, היו בין הראשונים שהגדירו כידועים בציבור. הוא לא היה זקוק שמישהו מבחוץ יגדיר או יאשר את נישואיו, אך ברור שהיה מתמוגג על השינויים התרבותיים שהתחוללו בשנים האחרונות. ועם זאת היה מזכיר לכולנו, שהמאבק עוד ארוך".

מי לדעתך ממשיך דרכו בשירה העולמית וישראלית?

"בעיניי המקבילה הנשית המקומית לגינזברג היא יונה וולך. כמוהו גם היא הלכה לקצה, הקדישה חייה לשינוי תפיסות חברתיות וליצירה. כל תקופת חיים היא חד פעמית וכך גם דור הביט בו גינזברג פעל. ישנו רק דור ביט אחד אך לצערי היחס של התרבות הישראלית לשירה בשנים האחרונות הוא כאין וכאפס כלעומת ההתייחסות הראויה לה זכתה בה השירה בתקופות אחרות והייתי שמח שזה ישתנה".