מטריד: איך המלט היה מתנהג בישראל 2015?
להקטין פערים בחברה, לקטוע את מעגל האלימות, להפסיק לפעול בלי לחשוב - ביקשנו מעינת ויצמן, גיל אלון, נאוה צוקרמן, אייל שכטר וריקי חיות, שחקני ויוצרי ההצגה "המלטMachine" להשיב לנו מה המלט של שייקספיר היה עושה לו היה חי באמת בעידן המודרני בישראל. האופטימיות שעטפה את התשובות הייתה רק בכאילו
"אני מחזיק שני מחזות. המלט של שייקספיר, המלט של מולר", כך מציין השחקן גיל אלון (בתפקיד המלט) בפתחה של ההצגה "המלטMachine", אירוע תיאטרוני מלווה במוסיקת רוק חיה על הבמה בעיבוד ובימוי עכשווי ואקטואלי.עוד כותרות ב-nrg:
• פורטיס משתיק את כל המלעיזים
• האזינו: גרסת הרגאיי ללהיט של שרית חדד
• תיאטרון אלמידאן: נתבע את משרד התרבות
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
ההצגה מבוססת על מחזה שכתב המחזאי היינר מולר בשנת 1977. מולר, גרמני שהתגורר בצידה המזרחי של החומה בתקופת שלטון הדיכוי הקומוניסטי, כתב מחזה המבוסס על "המלט" של שייקספיר. הוא לא חשש לבטא במונולוג מרשים מפיו של המלט את כל מה שהמלט המקורי לא ביטא בקול.
ביקשנו מצוקרמן ואלון, מהשחקנים עינת ויצמן (אופליה) וריקי חיות (מלכה) ומאייל שכטר שחיבר את המוזיקה להצגה, להשיב על השאלה העומדת במרכזה - מה היה המלט עושה ואיך היה מגיב, לו היה חי בישראל של שנות האלפיים.
התשובות, על אף שאפשר לזהות בהן בתחילה זיק של אופטימיות, נטו בסופו של דבר לחידלון, או ל'לא להיות', כפי שהמלט בעצמו היה משיב.
אם הייתי המלט, הייתי מעבדת את "המלטMachine" של היינר מולר ואת "המלט" של שייקספיר למחזה. וזה בדיוק מה שעשיתי.
בתוך מציאות נתונה, שלא בידיי, דרך האמנות, אני יכולה לבטא את הקול שלי וקולם של עוד אנשים שרוצים שפה אחרת. שרוצים דיאלוג.
אם הייתי יכולה, הייתי מוותרת על מניפולציות, משחקי כח, נקמה. הייתי מקטינה פערים בחברה, הייתי מתחתנת עם אופליה, מוותרת על המלוכה, על המעמד והולכת לעבוד קשה.
שם מרגישים את החיים. כן, וגם הייתי כותבת.
שאלה קשה! היום אני יודע בבירור שעונש ונקמה, אפילו אם הם לא פיזיים, גם הם סוג של אלימות. אם משיבים על מעשה אלים בעונש או בנקמה, רק מנציחים את מעגל האלימות האכזרית. זה אף פעם לא מביא לפתרון אמיתי.
הייתי מנסה לפתור דברים בדרכי שלום ונועם. אבל במצב העכשווי במדינתנו אני בכלל לא בטוח שזה היה מצליח לי.
המלט, שבמשך מחזה שלם מתלבט מתי כיצד והאם לפעול, יכול להוות השראה ומופת של ההססנות. ההססנות יצאה לחלוטין מהאופנה אבל למעשה היא אקט אחראי של עצירה למחשבה לפני פעולה.
אנחנו חיים בעידן של פעולה מהירה, של אנשים חדי לשון, תגובות מיידיות וחוסר התלבטות. אנשי דת הבטוחים שיש להם חזקה על האמת, פוליטיקאים חסרי ספקות שיוצאים בקלות רבה מדי למלחמות ואנשי צבא שלא שואלים שאלות ומצייתים.
מהמלט אנחנו יכולים ללמוד את הערך שבהשתהות. אם לא נגזים בזה כמוהו נוכל להמנע מטרגדיות כמו שלו וכמו שלנו.
למען האמת מבחינתי, כשותפה ל"המלט משין" אני אומרת ועושה בדיוק את מה שהמלט לטעמי צריך לעשות בישראל 2015.
ובמילותיו של המלט, שמה מראה אל מול המציאות שלנו וטורדת את שלוות הצופים.
איש אקדמיה שנאלץ להתמודד עם רוח מת שמספרת לו שהיא אביו שנרצח, שבגלל ענייני פוליטיקה לא מסוגל לתפוס את הרוצח, שאבי אהובתו נרצח על ידו בשגגה, ומפה זה עוד הולך ומדרדר? ברוכים הבאים לישראל 2015 - שבה מעורבבים יחד לחשים וקמעות, הון שלטון ועולם תחתון, משטר חלש ומשטרה לא מתפקדת, שהמלוכה מאיימת על הנתינים המבוהלים במלחמה מתמדת עם כוחות אימתניים מעבר להרי החושך, כי ככה פשוט יותר לשלוט באזרחים.
בקיצור, אין חדש תחת השמש - עוד משנת 1600.
"המלטMachine", תיאטרון תמונע
ההצגות הבאות:
יום שישי 18.9.15, מוצ"ש 19.9.15, יום א' 20.9.15.
כל ההצגות תחלנה בשעה 20:00 בתיאטרון תמונע, תל אביב.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם