'הבימה' מכפר על עיזבונה של חנה רובינא

מזה שנים ששמועות עקשניות בדבר טיפול קלוקל במטלטליה של מלכת הדרמה העברית לא נתנו מנוח למעריציה וקרוביה. עם הקמת 'משכן רובינא' לתפארת מורשתה טוענים בתיאטרון הלאומי כי כל חפציה נשמרו, ובקרוב יוצגו לראווה, אולי עם ציון יום השנה למותה

עידוא דגן | 21/9/2015 14:29
הגברת הראשונה של התיאטרון הישראלי, מלכת הדרמה העברית וכלת פרס ישראל חנה רובינא, הלכה לעולמה כבר לפני יותר משלושה עשורים בראשית שנות ה-80'. יום הולדתה של חנה רובינא נחגג תמיד בתאריך העברי, הוא י' בתשרי, יום כיפור.

עוד כותרות ב-nrg:
• היהודים ואבטיפוס חוגגים 20
• אובססיה? בראד פיט רכש אופנוע נאצי
• משבר הפליטים: הזומבים מציפים את אירופה
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

גילה היה אמור להיות 127, 126 או 123, לפי מקורות שונים, כי ביקשה להכחיש את גילה האמיתי בחייה. בכל מקרה נולדה בשלהי המאה ה-19 סביב 1888 במינסק. דבר אחד בטוח - בפברואר הקרוב ימלאו 36 למותה.
צילום: אלדן דויד ארכיון התצלומים הלאומי
חנה רובינא 1947 צילום: אלדן דויד ארכיון התצלומים הלאומי
בתחילת החודש הודיעה הנהלת הבימה כי בעוד מספר חודשים יוקם סוף סוף "משכן רובינא", שני חללי תצוגה המהווים העתק מדויק של סלון ביתה וחדר האיפור שלה, כולל חפציה האישיים, מתנות שקיבלה, ציורים ועבודות אמנות שהכינו במיוחד עבורה במהלך כל הקריירה המפוארת שלה. חללי התצוגה הוקמו כבר ב-2007 אך מפאת השיפוץ הארוך שעבר התיאטרון, החפצים אוכסנו בזמן שהתיאטרון הלאומי נדד בין אולמות בעיר ומחוצה לה, ואף נשמעו קריאות כאילו לא כל חפציה יקרי הערך נשמרו בזמן הטלטלות הללו, ובהם פסל של לאה מהדיבוק של הפסלת חנה דיין, דמותה של מיכל בת שאול, תפקיד שגילמה, בריקוע נחושת של אריה מרזר והכובע של דודה ליזה בתפקיד שכתב לה במיוחד נסים אלוני ז"ל.
צילום: באדיבות הבימה
חדר האיפור של חנה רובינא צילום: באדיבות הבימה
צילום: באדיבות הבימה
חנה רובינא על רקע כרזת 'הדיבוק' צילום: באדיבות הבימה
מהנהלת התיאטרון מוסרים כי הכל נשמר, חלק מהדברים גם שמורים בארכיון התיאטרון של שמעון לב ארי ז"ל באוני' ת"א וכי ההנהלה היא זו שעמדה על כך שמשכן רובינא החדש ישולב בתוכניות האדריכליות גם של הבימה החדש, ואכן הוקצה לכך מקום בלובי היציע העליון של אולם רובינא.

ההודעה על הקמת המשכן בהחלט מעודדת. בני צרפתי, סמנכ"ל הבימה: "אנחנו הולכים לשחזר את חדר האיפור שלה, על כל כלי האיפור והאביזרים שהיו לה, השמלה של לא'לה מ'הדיבוק', ואת כל הסלון שלה, הציורים והפרסים שהיא קיבלה כמו 'כינור דוד' ואחרים. זה יהיה מעין מוזיאון לרובינא".
צילום: אילן ברונר ארכיון התצלומים הלאומי
רובינא וחיים טופול בתל אביב 1967 צילום: אילן ברונר ארכיון התצלומים הלאומי
צילום: הנס פין, ארכיון התצלומים הלאומי
בן גוריון וחנה רובינא בטקס פרסי ישראל 1956 צילום: הנס פין, ארכיון התצלומים הלאומי
בהקמתו מחדש של משכן רובינא זה, מנהלי התיאטרון הלאומי יכפרו על תלאות המעבר והנדודים של התיאטרון בעשור האחרון, מה שאולי, לכאורה, הזיק לירושתה של רובינא. אם יהיה הצורך על ההנהלה להפעיל חוקר פרטי כדי שידלוק אחר נתיב העלמותם, על מנת שניתן יהיה שוב להציג את כל מיטלטליה שהיו מוצגים בעבר ו/או את שחזורם, ובכך שוב הסיורים במשכן הבימה החדש יכללו סוף- סוף, את נקודת הציון של משכן רובינא, לטובת קבוצות המבקרים, התלמידים והחיילים, כמו גם צופי התיאטרון שיצאו להפסקה בזמן הצגה באולם רובינא, שנקרא על שמה עוד בחייה.

את התרומות מגייסת חברת 'המשכן', האמונה על אחזקת כל מבני מוסדות התרבות בתל אביב- יפו. השיפוץ יקרה, כך הבטיחו בהנהלת התיאטרון, כבר בחודשים הקרובים, אולי כבר לקראת יום השנה לפטירתה. זו תהיה הזדמנות להזמין שוב את קרובי משפחתה הפזורים על הגלובוס- מסנט לואיס בארה"ב למושב בית חרות ולירושלים, ולפייסם על הכעס שעורר הטיפול בעיזבון במהלך שנות השיפוץ, לרבות הבת, אילנה.
 
קטעים נוספים

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

המומלצים

עוד ב''בבמה''

פייסבוק