ראשי » תרבות » טלוויזיה

קירשנבאום לפני מותו: "אעבוד כל עוד הראש צלול, גם אם אצטרך אינפוזיה"

בראיון מקיף אחרון, שפורסם ב"מקור ראשון" וב-nrg, שוחח קירשנבאום בכנות ובפתיחות על הקריירה ועל העתיד: "כיף אדיר לעבוד בתוכנית, רק שלא ייגמר". כאיש תקשורת וותיק, הביע פסימיות ביחס לעתיד החברה בישראל: "לא בטוח שהנכדים שלי יישארו פה"

חייך עד הרגע האחרון: בראיונותיו האחרונים של מוטי קירשנבאום ז"ל, סיפר ענק התקשורת שהלך לעולמו על ההנאה שמספקת לו עבודתו המתמדת גם אחרי שחצה את גיל ה-70, ופרש גם את פרשנותו ביחס לחברה הישראלית ולסיכויים לסיום הסכסוך הישראלי פלסטיני.


עוד כותרות ב-nrg:
- תזרים המזומנים של ארגון דאעש נפגע
- "התקשורת החילונית מסיתה נגד הציבור החרדי"
 - כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

לפני כחצי שנה התראיין לכתב "מקור ראשון" דותן מלאך על תוכניתו "לונדון וקירשנבאום", במהלך צילומיה. כשנשאל על חלומותיו להמשך, לא חשש לדבר בגלוי על הזיקנה. "בגיל שלנו כבר יש חלומות על בריאות ועל המשך עשייה, לא משנה איזו", אמר אז קירשנבאום. "ההתרפקות על העבר לא שווה כלום, מה ששווה הוא מה שאתה עושה עכשיו ומה שתעשה מחר, וזה מחזיק אותנו. זה כיף אדיר לעבוד בתוכנית עם אנשים צעירים, שמפרים זה את זה. רק שלא ייגמר".
 
לא היה לו ספק שיעבוד עד הרגע האחרון, "כל עוד הראש צלול, גם אם אצטרך להיעזר באינפוזיה. גם רכשנו נשק לפני כמה שנים, ואם ירצו להוריד אותנו ניכנס איתו לאולפן ונראה אם מישהו יוציא אותנו משם". עוד הוא אמר, "לפעמים כשירון ואני מחכים למעלית, אנחנו אומרים זה לזה: זכינו. זו האמת".

בדרכו ההומוריסטית התבדח על הרפרטואר ארוך השנים שלו בעולם התקשורת. "הבעיה עם ירון ואיתי היא שאת הרוב כבר עברנו", הוא אמר. "אנחנו עוד שידרנו כשההורים של אלו שהיום בממשלה היו פעילים".

ההיכרות בין צמד המגישים הזה אכן ארוכה מאוד. קירשנבאום חזר ב־1968 מלימודי טלוויזיה בלוס אנג'לס כדי לסייע בהקמתה של הטלוויזיה הישראלית. לונדון, שחגג באוגוסט 74 קיצים, שידר באותם ימים ברדיו קול ישראל. "אנשי הרדיו שלא עברו לטלוויזיה רצו ליצור לנו תחרות והעלו את יומן החדשות 'היום הזה', שירון הנחה", סיפר קירשנבאום. מאז הצטלבו דרכיהם פעמים רבות, בין השאר כשלונדון הגיש בערוץ הראשון בזמן שקירשנבאום היה מנהל התוכניות.
 
בראיון נרחב עמו שהתקיים שנתיים קודם לכן, סיפר לכתב אביעד פוהוריליס על התגלגלותה של התוכנית "לונדון וקירשנבאום". "מדי פעם הגיע מנהל חדשות חדש עם מספרים,  ונימוקים בלי סוף והזיזו אותנו. טענו שאנחנו זקנים שמרתקים ציבור עייף שנרדם לפני החדשות ושצריך תוכן אחר שיפנה לנשים, שהן הצרכניות הגדולות של הפרסומות. מבחינתנו לא הייתה משמעות גדולה לעניין".

"ככה זה", אמר קירשנבאום, "אנחנו אנשים קשישים, שבקושי רואים ושומעים, ואותנו קל להעביר".

בראיון, שהתקיים בחורף האחרון בעיצומה של מערכת הבחירות, הביע קירשנבאום תחושות קשות ביחס לחברה הישראלית, ושוחח עם הכתב אודות בחירתם של צעירים רבים לעזוב את הארץ. "אני פסימי מאוד וזה רק הולך ומחריף", הוא אמר. "אני חושב שלצעירים שאוהבים את הארץ ורוצים לחיות בה יש הרבה מאוד סיבות לדאוג. כשאנחנו היינו צעירים היו לנו פחות סיבות כאלה.
 

"אני יליד הציונות", המשיך קירשנבאום. "נולדתי בכפר סבא כשהיו שם 600 איש, ושאלת עזיבת הארץ מעולם לא עמדה מול עיניי. כשאני מסתכל היום על הנכדים שלי אני לא בטוח שהם יישארו פה, וזה כואב לי מאוד. אתה רואה את הקרעים בחברה, את הגזענות הנוראית ואת התגובה החלשה כלפיה. הנשיא רובי ריבלין רק אמר כמה מילים, וכבר שמו אותו במדי נאצי. אלו תהליכים הרסניים והכיוון הוא רק להחרפה".

ביחס לסכסוך הישראלי-פלסטיני, אמר קירשנבאום שהוא לא מאמין שהמו"מ בין המדינות יצלח באופן ישיר. "לדעתי הפתרון היחיד הוא התערבות מבחוץ, שתקבע את הגבולות בינינו לבין הפלסטינים", הוא אמר. "עשו את זה פעם, אגב, ב-1947. לפי מה שאנחנו יודעים, מקבלים הזדמנות להקים מדינה פעם באלפיים שנה. חבל שנפספס את הצ'אנס", התבדח בעוקצנות, "כי נצטרך לחכות שוב".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg