לצפות

צ'אנס שני ואחרון: הישרדות ישראל היא בושה

קלישאות בראבק, מנחה רובוטי ומתמודדים שמדקלמים בדיוק את מה שנאמר מפי מתמודדים אחרים בעונות הקודמות, הופכים את הגרסה הישראלית של "הישרדות" לבדיחה עלובה, עיוות של משחק מושלם, זלזול מוחלט בצופה ובושה לאינטליגנציה, גם בעונתה השביעית

רז ישראלי | 2/11/2015 10:37
 
קטעים נוספים

כבר בעונתה הראשונה הובן לכל מי שעוקב אחר המשחק שהמציא את הריאליטי, ש"הישרדות" הישראלית היא רק העתק חיוור של הפורמט המקורי. לא צירוף מקרים מדהים, אבל בכל זאת אירוני, שהתכנית חזרה אלינו בעטיפה חדשה ובבית חדש, בזמן שבארה"ב משודרת עונה שנקראת "הזדמנות שנייה".

עוד כותרות ב-nrg:
סדרה ישראלית ברמה של רשת HBO
ליידי גאגא: למה כמעט הפסקתי לעשות מוזיקה
לקראת הישרדות: שורדי העבר חושפים איפה הם היום
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

העונה האמריקאית, שכעת נמצאת בשליש הדרך, כבר מיצבה את עצמה כעונה טובה למדי, וזה לא פשוט בכלל עם רזומה של לא פחות מ-30 עונות.
לוגו התוכנית
Survivor Second Chance לוגו התוכנית
עם הברקה אדירה למציאת פסלוני חסינות לאחר שבעונות האחרונות של הריאליטי המתמודדים המעולים מצאו אותם ללא כל רמז, ליהוק שמעניק למתמודדים אהובים מעונות קודמות הזדמנות נוספת במשחק הטוב בעולם ואחד אלוהינו ג'ף פרובסט, הצליחה הפקת הסדרה לשמור על כוחה גם בפעם ה-31, בעונה שמשתבחת מפרק לפרק.אי אפשר להאשים את מי שנואש מהפורמט הישראלי, שכולל ליהוק גרוע של מתמודדים שלא מכירים בכלל את המשחק, התערבות בוטה של ההפקה וסחבת כללית. אבל אפשר גם להבין את המכורים לסדרה, שנתנו צ'אנס נוסף לעונה השביעית של הריאליטי, במשכנה החדש בערוץ 2.

שרדו את התהילה: שורדי העבר מגלים איפה הם היום
סי אנד סאן אנד סלבס: ברוכים הבאים להישרדות הונדורס

אך אויה. מי שאכן נתן לסדרה הזדמנות שנייה, או שביעית, קיבל את אותה הגברת העילגת והעקומה, באותה אדרת בדיוק, עם אותה ההפקה, אותו מנחה מלפפון, אותו ליהוק גרוע, אותה סחבת ואותם מאפיינים של ריאליטי ישראלי באופן כללי, שמתמקדים בסיפורים עצובים מהבית ובישבנים במקום במשחק עצמו.
צילום: אוהד רומנו ומיכה לובטון, באדיבות רשת
מה נשתנה העונה הזאת מכל האחרות? כלום. הישרדות, עונה 7 צילום: אוהד רומנו ומיכה לובטון, באדיבות רשת
מה שיפה ב"הישרדות", זה שהיא מתעלה מעבר לסיפורים מהבית, ולמעשה – מעבר להכל. באחד הפרקים הראשונים של העונה החדשה בארה"ב, כשאחד המתמודדים, גבר חסון ומרשים, פרץ בדמעות כשסיפר את סיפור ההיכרות הרומנטי שלו עם אשתו, מתמודד אחר תהה אם הסיפור האנושי הוא חלק מאסטרטגיה מחושבת היטב. כי אנחנו בהישרדות. ובהישרדות שום דבר לא מובן מאליו. והישרדות זה משחק על מיליון דולר, כפי שפרובסט מזכיר מדי מועצת שבט. And the title of sole Survivor, כמובן.

אבל הישרדות זה לא Survivor וגיא זו-ארץ זה לא ג'ף פרובסט. מצחיק אפילו לערוך את ההשוואה בין המנחה שלוקח חלק בלתי נפרד בהצלחת המשחק שזורם בעורקיו, למנחה שנראה ונשמע כמו רובוט של ההפקה. עכשיו תחייך, גיא זו-ארץ. עכשיו תהיה רציני. עכשיו תשאל שאלה רטורית באופן הכי מכני שאתה יכול. עכשיו תגיד "שימו לב" כאילו זה איזה קאצ'פרייז מגניב שהמצאת.

וההפקה, הו, ההפקה. מה לא נאמר כבר על ההפקה. אבל הפעם, ההפקה המושמצת התעלתה על עצמה, כשהצליחה לזקק כבר בפרק הראשון את כל מגרעותיה, ועוד איך הצליחה. כמה עורכים זוטרים היה צריך כדי להצליח לתייג כל מתמודד ומתמודד על האי כבר בתוכנית הפתיחה? כמה שעות שינה הדירו מעיניהם העורכים המסכנים כדי למצוא כבר בשעות הראשונות על האי הערה סמי-גזענית על צבע עורה של טיטי, הערה סמי-הומופובית כלפי מושיק והערה על המשקל של בן יהב, ש"אותו אי אפשר להזיז"?
צילום: באדיבות רשת
יש! רון שובל אמר משהו על המשקל של בן יהב נבט צילום: באדיבות רשת
זה לא משנה כמה הצטרכו העורכים המסכנים לנבור בצילומים מהאי כדי לרצות את המפיקים, העיקר שהצליחו. זה לא שיש באותן הערות הומופוביות-גזעניות-סתם מגעילות משהו להתרעם עליו באמת, זה הנסיון לזעזע בכח שמציק כל כך, במקום לתת למשחק לדבר. זה לא שצריך באמת להתעצבן על משהו שנאמר שם על האי, כי כל מילה שנייה שנאמרת נשמעת כמו תסריט מוכן מראש שהמתמודד מדקלם, אפילו אם הוא לא סלב שמנוסה במשחק מול מצלמה. ועל כך נאמר "אין מצב שאני חוזרת הביתה עכשיו".

אפילו המשימות, שבאופן טבעי מהוות את נקודות השיא של הפרק, לא עומדות בציפיות, מוציאות את כל האקשן והמיץ מהמשחק, ולא משנה כמה סנדות נדרשו כדי לבנות אותן. הווידויים למצלמה באמצע המשימה תוקעים את הקצב, החזרות על אותם הדברים שוב ושוב בגרסאות שונות מעצבנות, ההתלבטויות הסתומות של המתמודדים משעממות עד תסכול, ובאופן כללי – עדיף כבר לראות אותם שוחים בעירום מאשר מנסים להתגבר במשך שעה על חידה ברמה של ילד בכתה ג'.
צילום: יח''צ
אסור להשוות, ובכל זאת. ג'ף פרובסט צילום: יח''צ
אבל צריך לקרוא לילד בשמו, גם אם הילד הוא עיוות גנטי של משהו מושלם. זה לא "הישרדות", זה פלא שהתוכנית הזאת שרדה עד עכשיו, הייתה עילה למהומה משפטית בין שתי זכייניות וגרפה 31 אחוזי ריטינג  בפתח עונתה השביעית. 'הרס הפורמט' ו'בושה לאינטליגנציה' הן מחמאות לקשקוש הטיפשי הזה שמתיימר להיות משהו אחר לגמרי. אם כבר לתת הזדמנות שנייה, עדיף לתוכנית האמריקאית. אבל ממנה אף פעם לא באמת התאכזבנו.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך

המומלצים

עוד ב''טלוויזיה''

פייסבוק