
בייבי בום 3: תכירו את דניאלה ודני בודניק
מדי שבוע נכיר לכם את הזוגות המשתתפים בעונה החדשה של "בייבי בום" ונאפשר הצצה לחייהם לפני כולם. והשבוע: ההיריון עם עידו העצים את האהבה הגדולה בין דניאלה ודני, וגרם לה להבין שהיא רוצה לסגור מעגל ולפגוש את אמה הביולוגית
"זו תחושה שאי אפשר לתאר אותה. זה רגע מדהים. הסתכלתי עליו ואמרתי: 'וואו, זה הבן שלי, הוא שלי'. לוקח לך רגע ממש להבין שיש לך בן, שאת אמא", מספרת בהתרגשות דניאלה בודניק, שסיפור הלידה שלה ושל בעלה דני ישודר הערב בפרק הראשון בעונה החדשה של 'בייבי בום'.
עוד כותרות ב-nrg:
• עמוס גיתאי: ליצחק רבין מגיע סרט יותר טוב
• הזמר הברזילאי: לעולם לא אבקר שוב בישראל
• ח"כ מגל: שליין לא שמאלני, אתה נותן לו תחמושת
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
דניאלה (27), דני (28) ועידו בן הארבעה חודשים מתגוררים בבת ים. שני ההורים הטריים עוסקים בתחום המכירות ולומדים באוניברסיטה הפתוחה – דניאלה בחוג לפסיכולוגיה וחינוך ודני בחוג לניהול וכלכלה.

"מבחינת דני, אני הייתי מלכה. דני היה מאוד סבלני איתי, מאוד", דניאלה מדגישה וצוחקת. "היה לילה אחד, בשעה מאוד מאוחרת, שממש רציתי קוסקוס. דני חיפש בכל מקום אפשרי, התקשר לכל מסעדה באזור כדי לשאול אם יש להם קוסקוס, ואחרי כל זה החלטתי שאני בכלל לא רוצה קוסקוס", היא אומרת, ושניהם פורצים בצחוק.
"אתה צריך לעזור לאישה, שלפעמים גם מטרטרת אותך, גם על שיגעונות קטנים", אומר דני, וצחוקה של דניאלה מהדהד ברקע, "ולהיות שם בכל דבר ובכל שלב, ולעזור לה בכל מה שהיא צריכה. בסופו של דבר, היא זו שעוברת את השינוי ההורמונאלי, וצריך תמיד להיות קשוב לה ולהיות לצידה, זה הכי חשוב.
"אבל זה תהליך ששנינו עברנו אותו יחד, תהליך מאוד מרגש. אני זוכר את המעקב אחרי כל התפתחות, את ההתרגשות שלנו מכל אולטרא סאונד, זוכר איך היינו מתרגשים ואומרים 'וואי, איך הוא ככה, ואיך הוא ככה'. וכל דבר כזה מגדיל עוד ועוד את האהבה ומחזק עוד ועוד את החיבור של המערכת הזוגית שלנו. וזה כיף, זה כיף אחד גדול".

דניאלה נולדה בברזיל, נמסרה לאימוץ והגיעה לישראל כשהייתה בת חמישה ימים. "ההיריון העצים אצלי מאוד את הרצון ללכת ולחפש את האמא הביולוגית שלי", היא מספרת. "זה רק הגביר את הרצון שלי למצוא אותה, על מנת לבוא ולנסות לסגור את המעגל הזה, את אי הוודאות, למצוא מענה לשאלות שמעסיקות אותי. לפעמים אני מסתכלת על עידו ומנסה לנחש אילו גנים נסתרים יש שם. מאחר ומדובר באימוץ מברזיל, זה מאוד מורכב לאתר את האמא הביולוגית, זה לא שאת יכולה פשוט לחפש שם ויעלו לך נתונים, אז עד שאני באמת אגיע לזה, ייקח זמן".
איך האימהות הטרייה השפיעה על התחושות שלך כלפי סיטואציה של מסירת ילד לאימוץ?
"תראי, יש לי עם זה בעיה. קשה לי להבין מצב שבו את נכנסת להיריון, נושאת אותו תשעה חודשים, מרגישה את הבעיטות בבטן, ואז מסתכלת על התינוק ואומרת: 'אני לא רוצה אותו'. זה קשה לי ברמת התפיסה של זה. זה לא כעס, אבל זה לא נתפס בעיניי איך אפשר לעשות את זה. קשה לי להבין את זה, אבל אני באמת לא כועסת, כי בזכות ההחלטה שלה למסור אותי לאימוץ, זכיתי לקבל את המשפחה הנפלאה שלי, ולהכיר את דני, ולהביא לעולם את עידו שלי.
"יכול להיות שאם הייתי גדלה במשפחה אחרת, אז היה בי כעס כלפיה, אבל זכיתי במשפחה אוהבת, דואגת – משפחה שיש בה הכל", היא מוסיפה. "האמא הביולוגית שלי נתנה לי חיים, ובכך שבחרה למסור אותי לאימוץ היא גם נתנה לי חיים חדשים, חיים נפלאים, חיים שאחרת לא היו לי".
