"טרנספרנט": על הטרנסג'נדר לבדו
אלמנטים של לחץ ומתח בלתי פוסקים לצד דמויות סטריאוטיפיות מעיקים על הצופה בסדרה עטורת השבחים של אמזון גם בעונתה השנייה, אבל ג'פרי טמבור מצדיק את הצפייה
ליברליזם במבחן: דרמה משפחתית שבמרכזה גיבור טרנסג'נדר מבוגר זוכה לחיבוק עולמי. המערב הליברלי אימץ את מורט שהפך למורה, רגע לפני שברוס ג'נר עשה זאת במציאות, וברא את תפלצת המדיה, קייטלין ג'נר. את המהפך של ג'נר לא היה אפשר לפספס (אם אתם נמנים עם תושבי כדוה"א ויש לכם אינטרנט), אולם את הבשורה שהביאה "טרנספרנט" היה אפשר להחמיץ, כי בכל זאת, מדובר בסדרה של אמזון.
עוד כותרות ב-nrg:
• שופט "הכוכב הבא": אירוויזיון זה לא בשבילי
• האזינו בעצמכם: אדל העתיקה משיר כורדי?
• המלט באדידס: מאור זגורי מרים לשייקספיר
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
האומץ להמר על סידרה יוצאת דופן ואקסטרווגנטית השתלם לאולפני האתר, גם בדמות זכיות בפסלונים, וגם ברמת התהודה העולמית. פרוץ העונה השנייה, אשר עשרת פרקיה עלו לשידור אתמול (בישראל), הוא המקום שבו ייבחנו הדברים באמת.
''טרנספרנט'', עונה 2
צילום: יח''צ
גם שלושת צאצאי המשפחה - שרה הבכורה, ג'וש ואלי הבת הצעירה, נאבקים על מקומם בחברה. העונה הראשונה ליוותה את הגילויים שלהם על עצמם, במקביל לגילוי הדרמטי של מורט/מורה.
בבכורת העונה השנייה עומד יום חתונתה הלסבית של שרה - פעם אמא סטרייטית מהפרברים, ובהמשך, מי יודע...? סצנת פתיחת הפרק, ארגון המשפחה לצילום משותף ביום החתונה, היא מבחן סיבולת ליכולותיו של הצופה. כבר כאן, יש כאלו שיאבדו סבלנות.הזווית היהודית: "טרנספרנט" מעמידה למבחן משפחה יהודית אמריקנית ועושה לה שיימינג פומבי. כל אחת מצלעות המשפחה מפורקת, שבורה וצולעת. אבי המשפחה, שחי בזהות כפולה כל חייו, הבנות עם הזהויות המגדריות הלא ברורות, הבן שסבל מבעיות באינטימיות - אוי ווי זמיר. העומס הדרמטי הזה, הנופל על כתפיה של משפחה שומרת מסורת אחת, מעניק לסדרה אלמנטים של לחץ ומתח מתמידים. הכל תמיד על סף קריסה.
התכונות הסטריאוטיפיות ש"טרנספרנט" מאפיינת בהן את דמויותיה המרכזיות, השבעות והלבנות - נוירוטיות, ריכוז עצמי, אובססיביות - יכולות להעיק, במיוחד כשהן מגיעות במינונים כה גבוהים. המשפחה היהודית שרדה צרות גדולות בטלוויזיה האמריקנית לאורך הדורות, ותשרוד גם את "טרנספרנט", אבל אין כמו שירת "הבה נגילה" עליזה כדי להדגיש את העצב והכאב שאוגרים הפפרמנים בתוכם. בשלב הזה דמות חנוך־לוינית היתה שואלת: נו, מתי יש עוד לוויה?
הג'וקר עושה את ההבדל. ג'פרי טמבור ב''טרנספרנט''
צילום: יח''צ
• ג'פרי טמבור: "טרנספרנט" שינתה את חיי
השכבות שעל פפרמן לקלף כדי להבין מיהו באמת, מעלות את השאלה אם "טרנספרנט" היא בכלל קומדיה. אין בסדרה הרבה רגעים משעשעים או מבדרים. היא דרמה מתעתעת, המספרת סיפור התבגרות קשה, אפל בחלקו, המורכב מדמויות לא מפוענחות. בשילוב עם אווירה סהרורית, פלשבקים/מסעות בזמן, סגנון אמנותי ובימוי מוקפד - על הצופה להיות מחויב לדרמה ולהאמין בה כדי לשרוד אותה. הנאה היא כבר עניין אחר.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם