ראשי » תרבות » במה

סיינפלד הגשים את החלום והרס לנו את הלסת

יכול להיות שהקומיקאי בן ה-61 השתבח עם השנים? הדמות הנאיבית של פעם קיבלה טוויסט, ונראה שהיהודי מניו יורק מרשה לעצמו יותר

את הבאים להיכל מקבלות החצוצרות של פרנק סינטרה, כמבשרות על הבאות: הכי גדול, הכי קלאסי, הכי ניו יורק. הקהל עצמו, רובו ככולו מעריצים שרופים מפעם, בני שלושים פלוס, אז מכורים לסיטקום הכי טוב בכל הזמנים, היום הורים לילדים שעולה להם חיוך מטופש בכל פעם ששידור חוזר של ''סיינפלד'' מגיח במקרה למרקע.

עוד כותרות ב-nrg:
- מלכת השאנסון לנצח: מאה שנה לאדית פיאף
 - המירוץ הגדול: איזו תוכנית ריאליטי אתה?
 - כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

הבמה לא תבייש מופע רוק בינוני, עם מסגרת פיגומים גדולה המכוסה בדים שחורים. רק שבמקום כלי נגינה, כבלים, מוניטורים והרבה תאורה, עומד לו בודד מיקרופון אחד וכסא, עליו בקבוק מים. ממש HBO ספיישל בהיכל מנורה מבטחים, תל אביב, ישראל.
 
הפלאשים מרצדים על פני אלפי הנוכחים באולם עוד לפני שעלה אפילו מארק שיף, החימום, על הבמה. ההתרגשות גדולה, המתח מורגש, כולם מסביב מדברים רק עליו. האורות כבים בשניה ש''ניו יורק ניו יורק'' של סינטרה מסתיים ושיף עולה לבמה, באיחור מתקבל על הדעת של רבע שעה.

הוא פותח במתבקש: "שלום, שבוע טוב, נגמרו לי המילים. שאלו אותי מה יש לי לחפש בישראל עם כל הבעיות ועניתי – 'אני נשוי 25 שנה, הכל קטן עלי'". בנאלי ומשעשע באותה המידה.

במשך כל החימום של שיף, הדבר היחיד שמעסיק אותי זה האם הסאונד מלא ההד הנוראי שממלא את האולם ימשיך גם למנה העיקרית. נכון, זו לא הופעת רוק, אבל מי רוצה לשלם מאות שקלים כדי לשמוע מופע סטנד אפ פעמיים, בהפרש של חצי שניה?

החימום מסתיים אחרי עשרים דקות וסיינפלד דוהר לאולם לקול צהלות הקהל. הוא מצחיק מהשנייה הראשונה, קורע כשהוא מנסה להגיד מנורה מבטחים, מנסה לכוון את הסאונדמן לאופטימיזציה של סאונד שלא מצליחה לא משנה מה, והקהל נאלץ להתרגל לשערורייה. מזל שזה לא קשה, כשעומד לפניך מלך קומדיה בשר ודם, אולי אחד מהחמישה הגדולים בכל הזמנים.והוא מוכיח את זה כבר מהפתיח, בעודו מפרט כל מה שמצריכה הגעה למופע של סיינפלד, ומשם ממשיך להתפתחות האבולוציונית של האדם לצורת כיסא. כן, זה סיינפלד המוכר והטוב, אוהב ושונא אדם בו זמנית, לא מבין את טבעו ועם זאת מנסח אותו בדיוק מדעי, לכל אבסורדיותיו.

קילינג טיים, גואינג אאוט, האצבע האמצעית - מי שראה את הסדרה, קרא את הספר, ראה את סדרת האינטרנט ועוקב אחרי הקומיקאי באופן כללי, נתקל בכמה קטעים מוכרים מפעם שקיבלו טוויסט עכשווי ונתפרו כיאות למופע. זהו ללא ספק אותו הסיינפלד שאהבנו, אבל הוא פתוח יותר, שובב יותר, מרשה לעצמו קצת יותר, עם הרבה יותר אפקטים קוליים ופיזיקל קומדי, רגעים בהם הוא מצליח אפילו להתעלות על אותה דמות נאיבית מפעם.

הקומיקאי הענק שבו מפציע באלתור, כשמישהו בקהל צועק לו 'ווי לאב יו ג'רי'. סיינפלד עונה שהוא אוהב חזרה ומודה שזו מערכת היחסים העדיפה עליו - אתה אוהב אותי, אני אוהב אותך, ולעולם לא נצטרך להפגש.

סיינפלד התבגר, לעת זקנה, מה אתם יודעים. הוא מודה באיכות החיים שלו גם כשהוא עושה סטנד אפ להמונים, מרשה לעצמו לצאת מהמסגרת, אפילו להראות את האצבע האמצעית כשהוא מדבר עליה. הוא עדיין לא יאמר מילה אחת גסה במשך כל המופע, אבל אפשר להאמין לעצבים שלו, הם כבר לא עצבים של סופרמן מגודל.

כמה טוב שמארק שיף החמוד חימם, זה עוד יותר הדגיש כמה סיינפלד ענק. כשהוא עושה את ההשוואה בין נישואין לרווקות, הוא לא מוציא ממך צחוק קטן כמתבקש מהלצה הנטועה במציאות ועם זאת בנאלית במופע סטנדאפ, אלא הורס לך את הלסת בהשוואה בין משחק פיינטבול ללוחמה עם נשק חם באפגניסטן, בעודו מצליח להביא את המצופה מסיינפלד של שנות התשעים לבמה של שנות האלפיים. כבר לא מאה אחוז פוליטיקלי קורקט, בן 61 עם שלושה ילדים. בדרך החוצה תוהים אם יש מצב שהוא אפילו השתבח עם השנים.

בהדרן הוא מאפשר לקהל לשאול שאלות: "האם תשקול לפרוש בישראל?" "למה לי לפרוש, מזה? אני עושה כיף, למה לפרוש מלעשות כיף?", הוא עונה ועובר לאנקדוטה מקומית: "כשעבדתי בקיבוץ בישראל הבנתי שקטיף זה לא בשבילי ושאני רוצה להיות קומיקאי, והנה אני כאן ארבעים וחמש שנה אחרי, מגשים את החלום".

זה, בכל אופן, מה שהוא חושב. בתכל'ס, ג'רי סיינפלד, אחד הקומיקאים הגדולים של זמננו, הגשים את החלום של כל מי שצפה בו.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg