הרדיו ישאר חזק: מוסר ההשכל החשוב של השנה
ניסיונה של שרת התרבות להתערב בפלייליסט של גלגלצ צריך להזכיר לנו כי רב-תרבותיות אמיתית מגיעה מתוך הבנה, רצון ואידיאולוגיה, לא מתוך כפייה. המסר הכי חשוב שיש לקחת משנת 2015
ב-17 בדצמבר הודיע היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, כי לשרת התרבות מירי רגב לא תהיה דריסת רגל בקבלת ההחלטות האמנותיות בתחנת הרדיו גלגלצ. זאת, לאחר שהביעה את שאיפתה להתערב בקביעת הפלייליסט המוסיקלי של התחנה ולדרוש נוכחות רבה יותר של מוסיקה ים תיכונית.עוד כותרות ב-nrg:
• בלעדי: עמיר בניון בביצוע מיוחד ל"נשמתי"
• אין שלום, אין ביטחון, טיטי מלכת יופי גרועה
• איחוד קרוב: רובים ושושנים תופיע אצל קימל?
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
גם אם בכך תגיע פרשת רגב-גלגלצ לסיומה, תחנת הרדיו היא רק עוד תחנה אחת במפה של השרה רגב, ששורטטה על מנת להפגין את מעורבותה הבלתי הולמת של הממשלה בתכני תקשורת, תרבות, יצירה ואמנות.על כן, על אף שרבים מתייחסים לפרשה זו כאל עוד אפיזודה חולפת מבית היוצר של רגב, המנפקת דרמות קטנות וגדולות חדשות לבקרים, תחת הניסיון לפקח על התכנים התרבותיים בתחומים השונים ואף לשלוט בהם, פרשת רגב – גלגלצ נושאת עמה משמעות רבה מאוד ואולי אף את מוסר ההשכל החשוב ביותר שיש לקחת משנת 2015.
ראשית, לשרי הממשלה לא צריכה להיות היכולת להתערב בתכנים המוצגים בכלי התקשורת, למעט מקרים יוצאי דופן, דוגמת הסתה או פגיעה שלא בצדק במגזר כזה או אחר, ולשם כך יש גופים שנועדו לפקח על הנעשה בתקשורת. אם התקשורת היא כלב השמירה של הדמוקרטיה, הרי שהתערבות נוסח רגב כמוה כהצבת מחסום על פיו. במדינה המכנה עצמה דמוקרטיה, מותר לתקשורת לנבוח וגם לנשוך. ולא זו בלבד שמותר, אף רצוי, משום שאם התקשורת רק מקמרת גבה כחתלתול ומרכינה ראשה לליטופו של הממשל, אגב גרגור מתפנק ונהנתני, הרי שאינה מבצעת את תפקידה נאמנה.
• רגב שוקלת 'אחות עברית' לגלגל"צ
• לא זו הדרך: אמנים מגיבים לסערה
• שמעון בוסקילה לבת דודה מאיה: די לבלבל במוח
היכן יש כאן פגיעה בדמוקרטיה, אתם שואלים? ובמי זה בכלל פוגע אם הפלייליסט של גלגלצ יהיה מעט יותר מגוון וייתן מקום לביטוי לאמנים מז'אנרים שונים? ובכן, הבעייתיות מתגלה בחשיבה לעתיד – היום מדובר בהתערבות תמימה, כביכול, שלמראית עין מסתכמת בכמה שירים ברדיו, אך מחר היא כבר עלולה להיות דורסנית יותר, בוטה יותר, משום שתרכב על גלי התקדים המסוכן הזה. במקום בו נקבעים עבור תחנה אילו שירים משודרים, גם ייקבע אילו שירים לא ישודרו, ובמקום שבו ניתנת לממשלה דריסת רגל, היא כבר תמצא את הדרך להשתחל עם כל משקל גופה.
אל תתנו למילים היפות, המנוסחות בקפידה, המגיעות מלשכתה של השרה רגב לבלבל אתכם – זו אינה פעולה לשם השוויון ורב-התרבותיות, כי אם מפגן של כוח ומשחקי שליטה. זהו ניסיון ליטול את המושכות מידיהם של מקבלי ההחלטות בתחנה ולהפוך אותם לביצועיסטים, לרוקן את תפקידם מתוכן ולהזכיר להם – ולנו, מי שולט.
ובכל זאת, גם אם בדרך לא דרך, הפנתה השרה רגב זרקור אל עבר נקודה חשובה – את טעמו של מי צריכה גלגלצ לשקף? יש שיאמרו, ומידה רבה של צדק עמם, שיש תחנות אחרות בהן ניתן להאזין לז'אנרים מוסיקליים שונים, ושזכותם של מקבלי ההחלטות בגלגלצ לבחור את התמהיל המוסיקלי המשודר על פי ראות עיניהם. אך האם דין גלגלצ, המופעלת על ידי צה"ל, כדין תחנות רדיו אחרות, המופעלות על ידי רשות השידור או הרשות השנייה?
פה קבור הכלב. לא ההוא ממשמר הדמוקרטיה, כלב אחר. הסיבה לכך שגלגלצ צריכה להפגין רב-תרבותיות ולהעניק במה רחבה יותר גם למוסיקה הים תיכונית אינה נעוצה בהעדפותיה המוסיקליות האישיות של שרת התרבות, במקרה הטוב, או בגחמותיה, במקרה הפחות טוב, כי אם בעצם העובדה שמדובר בתחנה שבאופן מוצהר פונה לכולם – לחיילים, לאזרחים, לצעירים, לבוגרים, לעם, זה שבחזית וזה שבעורף. וככזו, עליה להציג מנעד תרבותי שמשקף את האוכלוסייה המאזינה לה, שהיא, למעשה, כולנו, פחות או יותר.
אין זו הפעם הראשונה בה יש ניסיון להתערב בבחירת השירים של התחנה. טענות בנושא מופנות כלפיה כמעט מיום הקמתה, ואחד משיאיהן בעתירה שהוגשה ב-2009 לבג"ץ ודרשה להפעיל רגולציה בכל הקשור לבחירות המוסיקאליות בגלגלצ.
רצונה של השרה רגב לתת ביטוי למוסיקה ים תיכונית בתחנת הרדיו הפופולארית ביותר בישראל מובן, וכשלעצמה, המחשבה הזו בהחלט מתקבלת על הדעת ואף רצויה, אך פלורליזם צריך להגיע מתוך הבנה שכך ראוי, לא מכפייה של הממשל. קראו שוב את המשפט האחרון והבחינו באירוניה שהוא משקף – מתוקף הדמוקרטיה, נעשה ניסיון להשליט בכפייה מהלך שמוצדק על ידי ערך דמוקרטי. אך דמוקרטיה לא נמדדת רק במבחן התוצאה, דהיינו – השגת משקל רב יותר של שירים ים תיכוניים בפלייליסט השידורים של גלגלצ, אלא גם באמצעים הננקטים. המתנהלים בחסות הדמוקרטיה אינם יכולים להחליט מתי מתאים להם לקדש את ערכיה ומתי נוח להם להתנער מאותם ערכים ולהפוך אותם לאצטלה בלבד.
טוב יעשו מקבלי ההחלטות בגלגלצ אם ישכילו לפתוח את שנת 2015 בהחלטה להעניק ביטוי רב יותר לז'אנרים מוסיקליים שונים ומגוונים, בהם גם מוסיקה ים תיכונית. בהחלט ראוי ונכון שיהיה ייצוג הולם גם לז'אנר המוסיקלי הזה, ללא כל קשר למידת הייצוג שהוא זוכה לו בתחנות הרדיו האחרות. אם אין בין חברי הועדה החורצת גורלו של שיר חובבי מוסיקה ים תיכונית, הרי שהרכבה אינו משקף באופן מלא את הקהל שאליו היא אמורה לפנות.
פלורליזם של ממש, בהקשר לשידורי רדיו, הוא זה המעניק ייצוג לשלל הז'אנרים הפועלים ומאפשר להם לכבוש את לב המאזינים. שילוב של טעמם של העורכים המוסיקליים ושל ציבור המאזינים הוא זה שצריך לקבוע איזה אמן יושמע יותר ואיזה פחות, ועל מנת שזה יקרה, ראשית צריך הציבור להיחשף לאותה מוסיקה. על כן, על אף שגלגלצ אינה צריכה להיעתר לדרישתו של משרד התרבות לאפשר התערבות בתכניה, עליה להקדיש יותר מרגע למחשבה על עריכתם של שינויים מסוימים, למען מאזיניה - לא מכוח הזרוע, כי אם מתוך אידיאולוגיה.
• להיט הרשת הכי מוצדק של 2015
• סדרת הטלוויזיה החשובה של השנה
• התופעה המוזיקלית הגדולה של 2015
• הסרט הכי משמעותי ב-2015
• הרגע החשוב בספרות הוא סוף
• ההצגה המפתיעה של השנה
• הקאברים הגדולים של 2015
• האלבום ששבר את כל השיאים
אקו"ם