ראשי » תרבות » טלוויזיה

תמיד יהיה אאוטסיידר: תמר שילה חזרה הביתה

אי הוודאות ייסרה אותה: "באחד הימים נכנסנו לסרט כי חשבנו שהיה פיגוע". היא לא האמינה שצופים בה: "הופתעתי מתמיכת המגזר". מסביב חגגו האסטרטגיות: "האשימו אותי שאני לא אמיתית". וגם על הדומיננטיות של שי חי יש לה הרבה מה להגיד: "חשוב שיהיה מישהו כזה". אחרי חודש בבית האח הגדול, תמר שילה מדברת מהלב

עד שעות אחר הצהריים של יום שני, המקום הכי פומבי שאליו הגיעה תמר שילה מאז צאתה מבית האח הגדול היה המכולת בקדומים. קדומים דרום, אם לדייק. "היו שם בערך שבעה אנשים, וכולם ממש התלהבו".
חכי תראי מה יקרה כשתסתובבי בעיר.

עוד כותרות ב-nrg:
• לא קלאסי: השירים הגסים של מוצרט
• לא הכל אבוד: טל פרידמן מגניב כרוני
• הישרדות: ג'ני אמזונה במטבח ולירון אכלה אותה
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

"באמת? את חושבת? מה, מישהו ראה את זה בכלל?" היא מתגלגלת מצחוק. היא עצמה לא צפתה בעונות הקודמות של התוכנית (קשת, ערוץ 2, בימי רביעי לאחר החדשות ובמוצ"ש לאחר "הכוכב הבא לאירוויזיון") לפני שנכנסה ליטול בה חלק. "ידעתי רק שזו תוכנית שעושה המון באזז, ושבמגזר לא ממש צופים בה. כשיש דתי ששר באיזה ריאליטי־כישרונות כולם מתגייסים בשבילו וכולנו מאוד מתרגשים איתו, אבל כאן ידעתי שזו תוכנית שהיא לא. יש בי כנראה משהו שנמשך קצת לדברים שהם לא". במוצאי השבת האחרונה היא הייתה הדיירת הרביעית שהודחה מהבית, להפתעת רבים שחשבו כי תחזיק שם מעמד זמן רב הרבה יותר.

למה בעצם נכנסת לכל זה?

"התלבטתי המון זמן והצטרפתי ממש ברגע האחרון. היה לי קשה בסופו של דבר לוותר על ההזדמנות. אני פחות אוהבת לטפס על בניינים או לאכול אוכל חריף, האקסטרים שאני אוהבת קשור לבני אדם, והאח הגדול זה אקסטרים בני אדם".

הרגשת שאת מייצגת שם מישהו?

"היה לי ברור שלוקחים אותי על משבצת המתנחלת הדתייה. אבל בשנים האחרונות אני כבר לא מרגישה כל כך שאני מייצגת. עברתי לתל אביב, אני לא נשואה עדיין, אני לומדת ב'מנשר', בית ספר מאוד שמאלני וחילוני, אז אני כבר לא מרגישה את הלחץ של הייצוג כמו שאולי היה לי פעם. כל העניין של 'לא לבייש את הכיפה' ירד ממני. יכולתי יותר להיות אני".

ובאמת, עובדת היותך מתנחלת לא ממש עלתה לדיון במהלך השהות שלך בית.

"נכון. היו שם שניים שלכאורה היו יכולים לתת לי קונטרה. אור שהיא חריפה מאוד, אינטלקטואלית ופעילה בצד השמאלי, וסלים. אור אמרה לי מההתחלה שהיא לא מכירה מספיק את הנושא, וגם מול סלים הרגשתי שהוא לא באמת מכיר. הוא לא יודע כמה מתנחלים יש, לא מודע למורכבות של מקומות היישוב הגדולים. כשהצעתי פתרון של מדינה אחת, לא היה לו מה לומר. האמת שזה היה לי קצת חסר, כי באתי מוכנה למתקפה בתחום הזה. הייתי בטוחה שישר ייכנסו בי, וראיתי שאת רוב האנשים שם זה לא כל כך מעניין. רובם אוהבים את המדינה ואת צה"ל, ולא עניין אותם להתווכח על ימין־שמאל".

מה היה לך קשה יותר בבית האח משצפית?

"חוסר הוודאות. לא ידענו מה השעה, מה יהיה מזג האוויר מחר, מה קורה בחוץ. היה יום אחד שנכנסנו בו לסרטים שאולי היה בחוץ פיגוע גדול. הלכתי הצדה והתחלתי לומר תהלים, עד שהאח הגדול אמר לנו שלא קרה כלום. קשה גם שאתה לא יודע מתי תודח, והמתח הזה שכל הזמן הרגשתי שאני צריכה להוכיח שמי שאני זו באמת אני. הגעתי עם החלטה להתרחק משיחות מסוימות או מהתנהגויות מסוימות, וזה הרגיש לאנשים כמו סנוביות או תמימות. הייתה לפעמים תחושה של חוסר אמון — כשמישהו אומר לך שזו האסטרטגיה שלך להיות נחמדה לכולם, ואת חשה צורך להוכיח שזו לא אסטרטגיה, זה באמת מי שאת. לא תמיד נעים".

במהלך השהייה בבית, היא חגגה יום הולדת 30. "הוא התחיל קצת מבאס. הרגשתי רחוקה מהחברות שלי, מההורים והאחים. אבל בסופו של דבר הייתה לי חוויה מיוחדת לחגוג ככה יום הולדת".

הצטערת להיות מודחת?

"קצת. כשאתה נמצא בתוך הבית אתה רק רוצה להישאר שם, אתה נשאב לזה לגמרי. אבל למרות שאני המודחת הרביעית, מה שנחשב די מוקדם, כבר הייתי שם חודש שלם. זה הרגיש לי אפילו יותר מזה, כי הימים שם ארוכים והחוויות מטלטלות. יצאתי מאוד רגועה. שבוע לפני כן, כשכל הבית עמד להדחה, אמרתי לקב"ה שאני רוצה להישאר. הפעם אמרתי לו — 'אם אתה חושב שאני יכולה להוסיף פה, אז תשאיר אותי'. רק עכשיו, כשאני בחוץ, אני רואה את כל התמיכה והפרגון בפייסבוק ובהודעות, וחושבת שאולי הייתי צריכה קצת יותר להתאמץ כדי להישאר".

גילית בחוץ פרגון רב יותר משחשבת שיהיה?

"בהחלט. מתברר שהמשפחה שלי מאוד פרגנה, תמכה ועקבה באדיקות, בזמן שאני תהיתי אם הם צופים בזה בכלל. האחים שלי הגיעו לערב ההדחה ובסופו של דבר גם ההורים שלי, ומכולם קיבלתי חיבוק גדול".

אמא שלך סיפרה בריאיון למוצש שהלכת להתייעץ עם הרב של קדומים לפני הכניסה. שהוא אמר לך שמעבר לפן ההלכתי הוא ממליץ שלא, בגלל הנשמה. את מרגישה שנפגעת באופן הזה?

"כרגע, ברוך ה', אין משהו שאני מצטערת שאמרתי או שקרה. הרגשתי שאני צוחקת שם, שאני נהנית ושמחה. אבל כן תהיתי מה יקרה ככל שאשאר יותר, כי המצב שם הלך ונהיה אינטנסיבי. מאוד השתדלתי לשמור על עצמי, ואולי בגלל זה גם הדיחו אותי".

לשמור על עצמך באיזה מובן?

"שלא אפגע באחרים ושלא אֶפגע בעצמי. אם אדם לא שאל אותי על עצמו, השתדלתי מאוד לא לדבר עליו. השתדלתי לא להיגרר להתנהגות חיצונית. שאפתי שאהיה בתוך הבית מי שאני מחוצה לו, וגם שלא איחשף יותר מדי, במידה כזו שיהיה לי שוֹק כשאצא. לפעמים הייתי ממש מזכירה לעצמי במילים מי אני. אומרת 'אני תמר שילה מקדומים'".

• עם מי תמר הייתה רוצה לגור מחוץ לבית האח הגדול?
• פאדיחה גדולה: השעון שהאח הגדול שכח לעצור

העניין של מציאת זוגיות, לפחות זמנית, קיים באופן חזק בתוכנית. הרגשת שאת מחוץ למשחק הזה בגלל שאת שומרת מצוות?

"לא. אם היו מביאים אדם שהיה מעניין אותי, יכול להיות שהייתי נקשרת. קיוויתי מאוד שלא יהיה מישהו כזה, כי זה נראה לי מסובך מדי להתחיל שם קשר. אבל זוגיות היא משבצת שאנשים שם הפנימו שהיא מוֹכרת בבית האח, וקשה לדעת עד כמה זה משפיע על ההתנהגות שלהם, כמה הכל אמיתי".

בכלל, היא אומרת, העובדה שהדיירים האחרים צפו בתוכנית לפני כן והגיעו מוכנים הייתה משמעותית יותר משחשבה. "אנשים שם היו אומרים על אחרים ש'זה הכול אסטרטגיה', אבל הפוסל הרי במומו פוסל. בדיעבד, הבנתי שהיו שם סצנות שאנשים שיחקו בהן משהו שלא היה טבעי לגמרי. שהם הפנימו את חוקי המשחק".
זוכרים שם כל הזמן את העובדה שמישהו צופה בך?

"לא. אי אפשר להתעלם מהמצלמות, רואים אותן זזות, אבל בגלל שזה קורה כל הזמן, מתחילים להתעלם באיזשהו שלב. הייתי יכולה להרגיש חופשייה יותר לדבר עם אנשים על עצמם אם לא היו מצלמות, אם זו הייתה שיחה של אחד על אחד. אבל כשזה עם עוד מיליון וחצי אנשים בתוך השיחה, זה פחות קורה".

היו לך התבטאויות מאוד משמעותיות נגד החפצת נשים ובעד יחס מכבד לבני אדם. הן רצו אמנם כסרטונים בקבוצות פייסבוק, בעיקר של פמיניסטיות דתיות, אבל לא נכללו בתוכנית עצמה. התאכזבת לגלות את זה?

"כן. מאוד הצטערתי. קיוויתי שהדברים ייכנסו. אחרי שבועיים ראשונים של הלם שם, קלטתי שהתגלגלה לידי זכות לעמוד על במה רחבה ולומר דברים. זכות שהרגשתי שהיא לא ממש מגיעה לי. באותו יום התחלתי לדבר במודע על ערכים שחשובים לי.

"אחרי ששי חי העמיד את עומר להדחה באופן פומבי והתייחס בפני כולם לחיצוניות שלה, אור ואני כינסנו את הדיירים ואמרנו להם שלא נשלים עם דיבור שמחפיץ נשים, ואגב, גם לא עם החפצת גברים, כי יש משהו במשחק הזה שמאוד גורם לאנשים להחצין את עצמם. היה שם גם עניין של חשיפה פיזית מצד שני המינים, ותגובות לכך מצד אנשי הבית. דיברנו על זה המון. היה לנו דיון ארוך על השימוש במילה שמתחילה באות כ' ומשתמשים בה לתאר נשים. מילה שאת מן הסתם לא יכולה לכתוב בעיתון, והיא מאוד לא ראויה. היו נושאים שהיה חשוב לי לדבר עליהם, ונושאים שהיה חשוב לי לשתוק לגביהם. אני מקווה שזה הצליח לעבור".

מבחינה הלכתית פשוטה, מה היה הכי מורכב בבית?

"הכלים במטבח. לאכול זה דבר כל כך בסיסי, ושם היה צריך כל הזמן לשים לב ולהכשיר את הסכו"ם כי הוא כל הזמן התערבב, ולא רציתי להכביד על אנשים. בשבת האחרונה כבר חשבתי לבקש שיכניסו לי סט כלים נפרד כי ראיתי שזה מאוד קשה. כל הפרטים הקטנים שמרכיבים מטבח כשר נורא מסובכים למי שלא רגיל בזה. עם זאת, אני חייבת לומר שאנשים שם מאוד השתדלו לעזור, ואף אחד לא התלונן. להפך, היו שואלים 'המחבת הזאת חלבית?' וכאלה. היה לי גם קשה עם זה שמצלמים בשבת, ושאנשים צופים בשבת. עליי לא היה מיקרופון בשבתות. זה היה ההסכם שלי עם התוכנית, שאני לא משחקת את המשחק בשבת. חבל שזה לא כך לכולם שם".

לימדת בבית חפץ חיים.

"התעקשתי להכניס איתי את החפץ חיים, ספר שכבר כמה שנים אני קוראת בו לפני השינה. לא באתי ללמד אף אחד, קראתי לעצמי, אבל החברים הקרובים אליי התעניינו. בשבת האחרונה שלי בבית היה לנו ממש לימוד מצוין".

תגידי, מה הסיפור של שי חי?

"בעיניי, ואמרתי לו את זה ממש בהתחלה, תמיד יהיה מישהו שיתפוס את תפקיד האאוטסיידר, מישהו שיהיה אנטי ויאמר שהוא לא מסכים. וחשוב שיהיה מישהו כזה. היו כמה דברים שהוא אמר ואפילו צדק בהם, אבל אני חולקת על צורת ההתבטאות שלו, שלפעמים חרגה מהעברת ביקורת והייתה מאוד מעליבה. אני לא יכולה להסביר איך קרה ששי חי קיבל כל כך הרבה תשומת לב. זה קצת ביצה ותרנגולת. אני השתדלתי שזה לא יחדור אליי. אתגר אותי לנסות לפייס בינו ובין שאר הדיירים, אבל לא הצלחתי".

• אלירז שדה: "שי חי הוא פסיכופת"
• זו ילדותו השנייה: שי חי ומלחמתו בכולם

חשבת שיש בכוחך להשכין שלום?

"לא התעסקתי בזה המון. כשהרגשתי שיש בכוחי, ניגשתי אליו ודיברנו. היה לי חבל. הנושא של אינטליגנציה חברתית מאוד מדבר אליי, איך אפשר ללמד אדם להתקרב לאחרים. הרי בכל כיתה יש את הילד הזה שלא מצליח לו והוא לא חלק מכולם ואני רואה כמה קשה לילדים כאלו".

מה היית רוצה שיקרה לך עכשיו, אחרי התוכנית?

"עודד, שהוא האח הגדול שלי בחיים האמיתיים, אמר לי שהמטרה היא לא התוכנית עצמה אלא מה שקורה אחריה, ואני מנסה לכוון לזה. למצוא עבודה בכתיבה. אני מאוד רוצה לכתוב לטלוויזיה ולתיאטרון. אני מקווה שהתוכנית תקדם אותי ויודעת שבכל מקרה הכול תלוי בעשייה שלי.

"בזמנו, אחרי שסיימתי ללמוד משחק ב'אספקלריא', הרגשתי חסרת אונים כי ניגשתי לאודישנים וראיתי שאין הרבה תכנים שאני רוצה לקחת בהם חלק, תכנים שמוסיפים אור בעולם. אז אני מאוד אוהבת לכתוב, ורוצה לכתוב תכנים שמדברים על מורכבויות אנושיות אבל עם ערכים, על אמונה בקב"ה. אני ודאי לא אהיה הראשונה שעושה את הדברים האלה, אבל רוצה להוסיף על הקיים".

אחרי שיצאה, ביקשה תמר מההפקה להקדיש לדיירים הנשארים בבית את השיר המבוסס על מילותיו של דוד המלך, "מי האיש החפץ חיים". את ההמלצה שם לנצור את הלשון מרע לא בטוח שהפנימו בבית, אבל את האנרגיות הטובות שלה, קיבלו שם לעוד כמה רגעים.

• הומו, עבריין, משורר ופיינליסט?
• עם ישראל חי ותנו לצה"ל לכסח
• המופע של אל קפונה ב"אח הגדול"
• פאסיב אגרסיב דרגת דאן 5
• כולם רוצים לעשות את עומרי
• שי-חי ומלחמתו בכולם
• טור השי הגדול: אלוף בצלות ואלוף שום דבר

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg