ראשי » תרבות » טלוויזיה

מה מכניסים לסלטים שלנו? עדיף לא לדעת

תוכנית התחקירים "עושות חשבון" של לינוי בר גפן וסיון קלינגבייל חזרה בגילוי מרעיש: בסלטים הקנויים יש חומרים שמטרתם להאריך את חיי המדף של המוצר ולשפר את טעמו. המסקנה מרעישה אף יותר: עדיף להכין סלטים בבית. נכנסו לשוק אפילפטי

חשבון פשוט, מדי: שובה של התכנית "עושות חשבון" בהנחיית לינוי בר גפן וסיון קלינגבייל לוותה בפרומואים שהבטיחו לנו גילוי חדש בתחום הסלטים המוכנים, בתוספת של מודעות עצמית, כי אנחנו מוצפים היום בתחקירים עם גילויים מזעזעים. אבל שלנו באמת מזעזע, הבטיחו לנו. כי תכנית תחקירים יכולה לנגן רק על אחד משני התווים האלו – מזעזע, ומזעזע באמת.

עוד כותרות ב-nrg:
• דרמה ב"הישרדות": הקהל יצביע לזוכה?
• צוקרברג, תן לי כסף: קניה ווסט ירד מהפסים
• שקרים והתערבות: גילי המודח פותח פה על האח
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

כמובטח, בר גפן וקלינגבייל יצאו לגלות מה יש בתוך קופסאות הפלסטיק שממלאות את המקררים שלנו. תחת הקטגוריה של "סלט" מוצרים כגון חומוס, טחינה, חצילים במיונז, חצילים בטחינה ושאר ירקות. בעוד חלק מהתחקיר כלל את הפעולה המורכבת של סיבוב הקופסה וקריאה דקדקנית של רשימת המרכיבים (בהרמת ידיים, כמה מאיתנו באמת עושים את זה, אם אין לנו בעיות רפואיות כמו רגישויות למרכיבים מסוימים?) הן גם יורות לעוד כמה כיוונים כמו שליחת דגימות לניתוח במעבדה וביקור במפעלי חברת סלטי מיקי.
כמו בסרט אימה, אנחנו רוצים לצעוק לנערה הבלונדינית התועה ביער "אל תלכי לשם!", אבל המנכ"לים של סלט מיקי לא שומעים אותנו ונכנסים למלכודת שחברות המזון הגדולות יותר נמנעו ממנה. כי הנה האמת, מזון תעשייתי העומד בתקנים הנוקשים ביותר מכיל חומרים שמטרתם להאריך את חיי המדף של מוצר מתכלה מטבעו, לשפר את הטעם שלו, את המראה והמרקם שלו, תוך שמירה על יעילות כלכלית בבחירת המרכיבים. זה לא בהכרח יהרוג אתכם, אבל בטוח שזה לא סקסי, בטח שלא בעידן הצרכני הנוכחי שבו בריאות היא שם המשחק. אם רק היינו יכולים לחזור אחורה, לתקופה שבה חברות המזון יכלו לשווק את המוצרים כמו פעם – קיצורי דרך לטובת עקרת הבית בעזרת המדע. היום אנחנו רוצים את האשליה שאפשר לארגן אוכל בריא ומזין בחמש דקות.

או, כאן נכנסים הממצאים המדאיגים (באמת) לתמונה. מתברר שכאשר לא מכניסים את אותם חומרים משמרים לתערובת, אנחנו מקבלים את חיידק הליסטריה. בנוסף, זיהומים המעידים על תנאי יצור לקויים התגלו בחלק מהמוצרים. לכך נוספה הסלחנות שנראית מכיוון משרד הבריאות, סלחנות שנראית הפוכה לתמונות שראינו לפני כחודשיים כאשר פקחים של החקלאות ביקרו במסעדות וזרקו תכולות של מקררים שלמים לפח.

הגילויים חשובים, אבל התכנית עצמה - בלגן של טפל ועיקר. כמו בצילום האילוסטרציה של המתכון לחומוס הקנוי, משליכות המנחות לתוך הקערה מרכיבים שונים של היסטריה שלא בהכרח קשורים זה לזה. אל הממצאים החשובים והמדאיגים של זיהום במזון מוסיפים את השאלות התזונתיות לגבי ערכים גבוהים של שומן ומלח בסלטים, גם כאשר המוצרים עומדים בתקנים. הוסיפו לתערובת סיור באבו גוש בעקבות השמות של החומוסאים הגדולים המופיעים על האריזות, ושף אהרוני אחד, אשר בניגוד למסעדנים מאבו גוש, לקח סיכון וקשר את שמו עם מוצרי מזון מוכנים מראש.

לקינוח קיבלנו את הפיתרון האולטימטיבי. אתם מוכנים לזה? תחזיקו חזק: שסבתא תבשל. את השאלה מה יקרה להורה שיבקש לצאת מוקדם יותר מהעבודה כדי להכין ארוחה בריאה למשפחתו נקבל כנראה בתחקיר אחר.
אנחנו רוצים את תכניות התחקיר שלנו קצת כמו את החומוס שלנו. כמה שפחות התערבות במתכון המצליח של תחקירים אמינים ושירות חברתי חשוב, עם חומרי טעם וצבע שמטרתם היחידה לגרום לסלט להראות טוב יותר מול המתחרים. לבר גפן וקלינגבייל יש את כל הפוטנציאל לעשות את זה, אבל יש עוד הרבה מה לשפר. ולא, זה לא רק עניין של טעם.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg