ראשי » תרבות » במה

לא בורח: דניאל סבג מתחבר לשכול על הבמה

הוא אבישי ב'זגורי אימפריה', עופר בעיבוד הבימתי של 'אישה בורחת מבשורה' ומכרסם חנון אך מלא תעוזה בהצגה 'החולד הקטן'. דניאל סבג אוהב תפקידים מאתגרים, מתחבר למכר שאיבד ב'צוק איתן' על הבמה וטוען שהצגות ילדים צריכות להיות הרבה פחות מתיילדות

"כשעדיין עבדנו על כל סצנה בנפרד, ניסיתי לשחק ולפעול לפי הסיטואציה ונקודת הזמן שהדמות של עופר נמצאת בה באותו רגע, מבלי לחשוב קדימה על מה שעתיד לקרות – באופן מכוון", מספר דניאל סבג, המגלם את דמותו של עופר בעיבוד הבימתי לספרו של דוד גרוסמן 'אישה בורחת מבשורה', הפקה משותפת של 'הבימה' ו'הקאמרי' בעיבודו ובבימויו של חנן שניר ובהשתתפותם של אפרת בן צור, דרור קרן ואמנון וולף, העולה מחר (שבת) בבכורה.

עוד כותרות ב-nrg:
• צוקרברג, תן לי כסף: קניה ווסט ירד מהפסים
• עומרי חיון מאיים לתבוע את 'קשת' במיליון שקל
• שקרים והתערבות: גילי המודח פותח פה על האח
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

"ניסיתי לחשוב על זה כעל כל מחזה עוצמתי אחר שכתוב טוב. אבל כשעשינו הרצה, פתאום ראיתי את זה מול העיניים, ובאותו יום זה נשאר איתי גם כשסיימנו והלכתי הביתה, המשיך להעסיק אותי במחשבות", הוא מודה.
בקווי העלילה הכלליים, המחזה נאמן לספר – עופר הוא חייל היוצא למבצע צבאי, ואמו אורה חשה כי אינה מסוגלת עוד להמתין בבית לבשורות המרות שהיא כה חוששת מפניהן. על כן, היא מחליטה לצאת למסע ברחבי הארץ, אליו מצטרף גם ידיד נעוריה, עמו היא מנהלת מערכת יחסים סבוכה וטעונה. תוך כדי המסע, הצופים מתוודעים אל היבטים שונים בחייהם של השניים, השזורים בקורותיה של המדינה.

יחד עם זאת, בעיבוד למחזה נערכו כמה שינויים, שמטרתם, לדברי סבג, להפוך את הטקסט לקל יותר לעיכול ולהפנות את הזרקור לסוגיות אחרות, לצד הדיון בשכול.

"הגרסה הזו אמנם מאוד עושה חסד עם הספר, אבל יש בה גם המון צדדים שלא קשורים רק לשכול", מרחיב על כך סבג, "למשל – האהבה של אורה לשני הגברים בחייה, מערכת היחסים החמה בינה ובין עופר, ועוד הרבה. אני חושב שטוב שנעשה השינוי הזה במעבר מספר למחזה, מפני שאז זה היה מחזה שקשה מאוד לבלוע. העיבוד העניק משקל רב יותר למערכות יחסים, לאהבה.

• דניאל סבג ב"אבא גוריו": מופע להטוטים פיוטי

"אני בטוח שיש אנשים ששומעים את שם ההצגה ואולי נרתעים מהנושא", הוא מוסיף, "אבל יש בהצגה הרבה מאוד דברים שעושים את זה דווקא מאוד אוורירי ואחר, הרבה אמצעים אמנותיים שיש בתיאטרון ויוצרים הזדהות. הסגנון שלה מיוחד, היא מלאה בדימויים, יש להקה חיה שמנגנת, ויש קפיצות בזמן – פתאום עופר ילד בן ארבע, פתאום חוזרים לתחילת השירות הצבאי. זה יוצר הרבה עניין, והצופה מקבל לאורך ההצגה הרבה מידע בדיעבד, ומגיע להבנה של הדמות של עופר. יש כאן תובנות על החיים שמאוד מדברות אליי, ומאוד פונות לציבור הישראלי".

סבג מספר שאחד הדברים שהכי עניינו אותו באדפטציה הבימתית לספרו של גרוסמן ומשכו אותו לגלם את הדמות, היא העובדה שבמדינה שבה חרדה לגורל החיילים נוגעת באופן אישי במשפחות רבות כל כך, טבעי להזדהות עם תחושותיה של אורה, וגם להתבונן בעופר ולזהות את דמותו באחרים.

"גם מעבר לזה, לדמויות יש מורכבות רבה", סבג מרחיב. "הדמות של עופר מאוד ססגונית, מצד אחד הוא ילד של אמא, ומצד שני יש לו גם פן של חייל מורעל שמונע על ידי תחושת שליחות. זה לא מישהו שהוא רק מורעל על הצבא וזה כל הסיפור שלו, אלא מישהו שהוא גם אדם חם, ורואים את זה ביחסים שלו עם אורה, וגם יש בו עדינות מסוימת. גם אורה דמות מאוד מעניינת, זו אישה שבוחרת להילחם בשיטה ולא לשבת ולחכות למבשרים שיבואו אליה. ובנוסף, יש בה חום, יש בה אכפתיות".

דוד גרוסמן היה נוכח בחזרות ובהרצה?

"הוא היה בקריאה הראשונה של המחזה – הקריאה החגיגית. הרמנו לחיים, ואני זוכר שהוא מאוד התרגש מהקריאה ומהעיבוד, ואמר שהוא התקשה להאמין שיהיה אפשרי לעבד ספר כזה למחזה. הוא החמיא לחנן ומאוד התרגש מאיתנו", אומר סבג, וניכר שאף הוא מתרגש לספר על המפגש. כאשר אני מציינת זאת בפניו, הוא אומר:
"אני מתרגש מכך שההצגה מבוססת על הספר של גרוסמן, באמת מתרגש, אבל אני משתדל לשים את זה בצד ולעשות את ההבחנה בין הספר ובין ההצגה. אחרת, גם במובן של הסיפור האישי של גרוסמן, זה אישי מדי, וכשזה אישי מדי, זה הופך להיות מאוד קשה עבור שחקן.

"מעבר לזה, נושא ההצגה גם קרוב אליי באופן מיוחד, מפני שפז אליהו, שהיה בן קיבוץ שלי, נפל בצוק איתן. לכן, אני מנסה לעבוד על זה כמו על כל מחזה אחר שהייתי מקבל. ברור שאנחנו יודעים מהן הנסיבות ומה קרה, אבל כמו שאמרתי, בעיבוד הזה זה קצת שונה, ואני גם מנסה במכוון להיות פחות בקיא בפרטים ולא לתת לזה לחדור אליי, מפני שאלה דברים שמתייחסים אליהם בסוג של יראה, ובמשחק יש לזה הרבה חסרונות.

"תראי", מוסיף סבג, "ברגע שגרוסמן הפקיד את הספר בידיו של חנן ואפשר לו לעבד אותו, ההתייחסות היא כבר לא לספר כפי שהוא, אלא למחזה כפי שחנן רואה אותו. ואחר כך זה גם כבר לא רק המחזה של חנן, אלא גם ההצגה של השחקנים. חנן אמר לי פעם – בהתחלה, המחזאי הוא האבא של ההצגה, אחר כך הבמאי, ובסוף השחקנים", הוא מוסיף בחיוך. "בסופו של דבר, זה בידיים שלנו".

סבג, המוכר לרבים ממשחקו בסדרה 'זגורי אימפריה', בה גילם את דמותו של אבישי זגורי, שיחק בשלל הצגות תיאטרון, דוגמת 'הקמצן', 'אבא גוריו', 'אם יש גן עדן', בהצגות ילדים – 'מחסן השטוזים של דתיה', 'לשמור על הכדור' ועוד, וכן בסדרות טלוויזיה, ביניהן 'חיים אחרים' וסדרת הנוער 'כוכב הצפון'.

אתה משחק גם בתיאטרון וגם בטלוויזיה – מה מהם קוסם לך יותר?

"הקסם נמצא בחומר, בתוכן, בטקסט, ולי זה בכלל לא משנה באיזו צורה הוא מועבר – זאת יכולה להיות סדרת טלוויזיה, זה יכול להיות סרט וזאת יכולה להיות הצגת תיאטרון. הטקסט הוא מה שחשוב, והקסם מתחולל כשיש טקסט שכתוב טוב וגם מאתגר אותי, גורם לי להתעמק בדמות, לרצות לחקור עליה, לגלות עליה עוד פרטים ולדעת עליה כמה שיותר. אני משחק ב'הבימה' כבר שש שנים, מאז שסיימתי את הלימודים בסמינר הקיבוצים, ולשמחתי הרבה מאוד, התפקידים שהזדמן לי לעשות שם מאתגרים מאוד בעיניי, וההעמקה שמתאפשרת לי בדמויות שאני מגלם שם מאוד משמחת אותי".

יש דמות שהצריכה עריכתו של תחקיר יוצא דופן מצדך?

"כן, הדמות של אבישי זגורי, שאני ממש שמח שיצא לי לגלם. למדתי וחקרתי ופגשתי אנשים ולמדתי את הדמות לעומק, וזה היה מאתגר, והאמת שגם די קשה. זה לא היה מתאפשר אם לא היה לי טקסט טוב שנתן לי מאור זגורי - ברגע שיש לך טקסט טוב, מתעורר בך הדחף החזק הזה לדעת לאן הדמות הולכת. אני מאחל לעצמי שאמשיך לקבל תפקידים כאלה, כמה שיותר מאתגרים ומעניינים, וגם שיגדלו", הוא אומר בחיוך. "כן, אני אומר את זה בפה מלא. אני גם מת לעשות סרט קולנוע, מה שעוד לא עשיתי – זה החלום שלי, הלוואי וזה יהיה הפרויקט הבא".

איזו דמות מבין שלל הדמויות שגילמת השפיעה עליך ביותר ושינתה בך עמדה או נקודת מבט?

"טוב, תקשיבי, זה בטוח הולך להצחיק אותך עכשיו - זו הדמות שאני משחק בהצגת הילדים 'החולד הקטן'", משיב סבג בחיוך, "עיבוד לספר שעשו אהרון לוין - הבן של חנוך לוין, וירון אדלשטיין. אלה טקסטים שאת מרגישה כאילו חנוך כתב אותם. כרגע, מתוך הרפרטואר שלי, זו באמת הדמות שאני הכי מרגיש מחובר אליה. זו חיה שעושים לה קקי על הראש, וכל מה שהיא רוצה זה לגלות מי עושה את זה. וזה מאוד אקטואלי – זה הרי בעצם על האדם הקטן, שזה היחס שהוא זוכה לו. זו דמות של אנטי-גיבור פר אקסלנס, שחי בתוך המחילה שלו, ואז, כשעושים לו קקי על הראש, הוא מחליט לנקום, למרות שהוא יורם וחנון וחלש. זו דמות מאוד מצחיקה, שיש בה גם הרבה מעבר לצחוקים.

"רוב הצגות הילדים הן לא כאלה, לצערי", הוא מוסיף. "אין בהן את הרובד הזה, היותר עמוק, שאומר משהו גם מעבר למה שרואים ומיועד בעצם גם לילדים וגם להורים, מפני שהרבה מאוד הצגות הן מאוד מתיילדות. אבל כאן זה שונה.

• דניאל סבג מביים את מאור זגורי

"עשינו עכשיו שיתוף פעולה עם תיאטרון 'אלמינא' של נורמן עיסא, והחל מהחודש אנחנו מופיעים גם שם עם 'החולד הקטן', על מנת להגיע גם לקהל הערבי. זה צעד מאוד משמעותי בעיניי, ואם זה יעזור במשהו, ויעשה משהו, אז אני ארגיש שעשיתי את שלי. זה תיאטרון מדהים בעיניי, וזו זכות גדולה עבורי להיות חלק ממשהו שמתרחש שם".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg