טקס האשכבה ליוסי גרבר: "מֶלֶך הבמה העברית"
ארונו של יוסי גרבר ז"ל הוצב על בימת הקאמרי. עשרות יוצרים הגיעו להיפרד מהשחקן. איתי טיראן: "אישיותך הייתה גם חלק בלתי נפרד מהפרסונה הבימתית שלך"
ארונו של השחקן יוסי גרבר שהלך לעולמו ביום ו' הוצב הבוקר על במת הקאמרי 1. עשרות במאים, שחקנים ואנשי תיאטרון הגיעו להיפרד מהשחקן ולשאת דברים בטקס לזיכרו, בהם תיקי דיין, שרה פון שוורצה, אקי אבני, נתן דטנר, איתי טיראן, ראש העיר תל אביב מר רון חולדאי ורבים אחרים. מנכ"ל הקאמרי, נעם סמל, הנחה את טקס האשכבה.עוד כותרות ב-nrg:
• צוקרברג, תן לי כסף: קניה ווסט ירד מהפסים
• עומרי חיון מאיים לתבוע את 'קשת' במיליון שקל
• 50 שנה לכיבוש: המיזם החדש של שוברים שתיקה
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
השחקן איתי טיראן ספד לו: "היית מעיין נובע של סיפורים שבלענו בשקיקה. דיקלמת מונולוגים שלמים ממיטב תפקידיך, ציטטת שירה באוזנינו ושחזרת לפרטי פרטים דיאלוגים מפגישות שערכת עם שועי עולם, כוכבות קולנוע, מדינאים, אנשי עולם תחתון, זונות, מנקי רחובות, סטרייטים, גייז, ערבים, יהודים ומי לא... כולם היו שווים בעיניך. כולם בני אדם. מכולם לשיטתך ניתן ללמוד משהו.
"סביבך התקבצו לאורך השנים עשרות צעירות וצעירים, אנשים בהתהוות. חלקם חיפשו אב, סב, חבר, מאהב, מורה, רב, פסיכולוג או גורו. לכולם היה לך שפע להעניק בחסד ובנדיבות אין קץ. ביתך בית פתוח. מוקד עליה לרגל. בילינו בו עד השעות הקטנות של הלילה. ניהלנו שיחות נוקבות על מהות התיאטרון ועל עבודת השחקן. על המשמעות של להקה ועל האחריות הכבדה שמוטלת על כתפינו לדאוג לעתיד התרבות. היית יושב ומקשיב לנו בהנאה. ביד אחת כוס של משקה חריף, ביד השניה ג׳וינט בגודל של סיגר קובני ובין השיניים נקניק עסיסי.
• חכמת הפרצוף: יוסי גרבר אחד, אך פנים רבות לו
"כששאלנו לדעתך אמרת שאתה כל כך נהנה להקשיב וסיכמת במשפט: 'אני רוצה שתעשו תאטרון טוב'. היית בשבילנו מה שמרקוציו בשביל רומיאו, מה שפלסטף בשביל הנסיך האל, מה שיוריק עבור המלט. לא ליצן חלילה, אלא מוזה, קמע, מדריך למלאכת החיים שבה שלטת בוירטואוזיות של רב אמן. אתה גנן מסור עזרת לנו פירות הבוסר להבשיל ובעולמנו המסוכסך והדיכוטומי שבו הכל היה צבוע בשחור ולבן הרחבת את הספקטרום והוספת גוונים מכל צבעי הקשת. את הפינות החדות והדו ממדיות של אישיותנו עיגלת ברוך והוספת ממד של עומק ותבונה מניסיונך רב השנים.
"אישיותך הייתה גם חלק בלתי נפרד מהפרסונה הבימתית שלך. על הבמה בשלל תפקידים נפלאים היית לוליין ורסטילי מלא מרץ וחיים. בלתי אמצעי. אהבת את המילים והיית לך יכולת למזג ולדלג בין תוגה לשמחה, בין טרגדיה לקומדיה והכל בקלילות ספוגה בכמויות של הומור ואירוניה עצמית מעוררות קנאה. גם הקהל לא נותר אדיש ונשבה בקסמך וסצנות שלך, גם בתפקיד קטן היו מסתיימות במחיאות כפיים.
"בחדר החזרות היית השחקן הכי צנוע, ממעיט בערכך. חסר ביטחון. לעיתים היית ניגש בסוף חזרה ואומר לי שאתה מרגיש שאתה מעכב את כולם ושאולי כדאי להחליף אותך. על הבמה היית עושה הכל כדי שהפרטנרים שלך יהיו במיטבם. פירגנת לנו בלי לחרוק שיניים ומילה טובה ממך הייתה שקולה למחיאות כפיים סוערות מאולם ומלואו. כשמצבך הבריאותי התדרדר למדנו כולנו שיעור באצילות נפש ובמקצוענות כשהיינו עדים כיצד אתה נלחם יום יום לעלות על הבמה בעת שמאור עיניך נגזל ממך ואתה סובל מכאבים. איך אתה עושה את זה? שאלתי. 'אני לא יכול אחרת, ענית. אני כל כך אוהב לשחק'".
השחקן רמי ברוך שר חרש את שיר הפתיחה של המחזה הנודע בו השתתף גרבר, "עוץ לי גוץ לי", ואמר: "תסתכלו רגע על הארון הזה. אני רואה שעליו יושב יוסי. סיגריה ביד. הטלפון תלוי. מישהו הרי יתקשר. מסתכל ושואל בשביל מה כל זה, בשבילי? השתגעתם? אנחנו נאלצים להיפרד היום אבל יוסי זה גם רעיון. השקפת עולם. זה נצחי. זה יישאר. המורשת שלו היא לטרוף את החיים".
השחקנית שרה פון שוורצה אמרה בגרון חנוק. "איך אפשר כאן לעמוד ולהיפרד מהאדם שהיית. מהאמן שהיית. אני שמחה על החיים המלאים שחיית, על תאוות החיים שהייתה לך. אתה האיש המיוחד ביותר שהכרתי בתאטרון. האיש הכי צעיר. פיטר פן אמרו עליך. אתה המלך והמלכה שלנו".
ראש העיר תל אביב יפו, מר רון חולדאי, נאם: "בשנים האחרונות, כל פעם שפגשתי את יוסי גרָבֶּר - על הבמה, באירועים וגם בישיבות מועצת הנאמנות של הקאמרי בה היה חבר - ההרגשה שלי הייתה שזו פגישה של 'המֶלֶך ואני'. כי זאת התחושה שהוא נתן - שזו הדרגה שאליה הוא הגיע - דרגה של מֶלֶך - מֶלֶך הבמה העברית - עם כל הגינונים המלכותיים הנלווים המתבקשים. לכן גם נהג תמיד באצילות - וכיאה למֶלֶך - מעולם לא השמיע תלונה.
כשהמשיך לשחק גם אחרי שכמעט איבד את ראייתו - הדבר לא הפתיע אותי - כי שחקן הנשמה הזה שלט על הבמה 'על עִיוֶור', מַלָך עליה ועשה בה כבתוך שלו 'בעיניים עצומות'.
"על הבמה הוא עשה כמעט הכל: היה מֶלֶך ב'המֶלֶך ואני', עסקן דתי ב'קידוש' וראש עיר ב'מבקר המדינה' – היה רב ב'תיקון חצות', סוחר ב'הסוחר מוונציה' ומורה לחיים ב'ימי שלישי עם מורִי'. ובכל עשרות השנים האלה, בעשרות המחזות שבהם שיחק ובאינספור הדמויות שגילם - הוא היה כל הזמן הוא עצמו: יוסי גרָבֶּר, איש נפלא ואומן נפלא, שמשחקו היה שיעור של דיוק בביצוע: כל רֶפְּלִיקָה שקולה וחדה, כל ניע של הגוף - מחושב ומוצדק.
"לצד התפקידים הראשיים שמילא על הבמה – מילא יוסי תפקיד ראשי גם במחוץ לבמה - בחיי התיאטרון הישראלי, כשהוא משמש דמות מופת – מודל למקצוענות לחבריו, אנשי הבמה.
ליוסי לא היו ילדים, אך זה לא הפריע לו לגעת בדורות שלמים שגדלו על ההצגות הילדים, תוכניות הרדיו וסדרות הטלוויזיה הבלתי נשכחות כמו 'הצריף של תמרי'.
"העיר תל אביב-יפו העניקה ליוסי גרָבֶּר, קודם כל את החופש ליצור ואת היכולת לחיות כפי שרצה לחיות.
עירנו העניקה לו גם את כל אותות ההוקרה שהיה בידה להעניק לו - פרס רוזנבלום לאמנויות הבמה ואות "יקיר העיר תל אביב". אבל את התואר החשוב יותר – של שחקן אהוב ונערץ – העניק לו הקהל.
"כמה חבל שהיום - גם אם אנחנו על הבמה - אין זו הצגה. המסך יַרָד - ובמקום תשואות יש עצב ודמעה ודומייה כבדה. היה שלום יוסי - מלך אהוב - נעמת לנו מאוד".
את האירוע חתם אלון אופיר עם השיר "Every time we say goodbye".
יוסי גרבר נפטר בגיל 83 לאחר אירוע מוחי חריף. גרבר היה חבר מועצת הנאמנות של תיאטרון הקאמרי כ-30 שנה, יקיר העיר תל אביב-יפו וחתן פרס מפעל חיים של פרס התיאטרון הישראלי.
ההלוויה תתקיים בבית העלמין האזרחי, "מנוחה נכונה" בכפר סבא בשעה 15:00.
אקו"ם