הזירה הלשונית: אדיר מילר לא בא בלובה
סרטון המוקדן הרוסי של אדיר מילר הוציא את השד העדתי מהבקבוק, הדרך שעברנו מנאום נחל עוז של משה דיין לנאום המספריים של אייזנקוט והעדה שמנעה מילדי ישראל סעודה עם מלכת אנגליה
אדיר מילר יצא עם שורת סרטונים המתארים מוקדן של מכבי מטיפוסים שונים של אשים עילגים או כבדי פה. שניים מהם מייצגים מבטאים ועילגויות של עולים, האחד מארצות הברית והשני מחבר העמים.עוד כותרות ב-nrg:
• סשה ברון כהן הלך רחוק מדי
• המופע של רמי לוי: "אני לא מצפה לרווחים"
• 'הזמן המקביל' בשוויץ: "הצגה על שבוי פלסטיני"
• 50 שנה לכיבוש: המיזם החדש של שוברים שתיקה
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
הפרסומת מחבר העמים, המציגה משני הצדדים רוסים שאינם שולטים בעברית ומלעיגה עליהם, לכאורה הקפיצה מרבצם את נציגי הקהילה, מכבי נבהלה והורידה את הפרסומת, אבל אפשר לצפות בה לתיאבון.
כמו לפי הזמנה התקיים ביום שבו עלה הסרטון והורד דיון בכינוס 'לשון ראשון' על שפתם של עולי חבר העמים, בדגש על הרוסית. הדיון עסק בעיקר בדילמת השפה של הרוסים מן הדור השני: האם ואיך לשמר את השפה והתרבות הרוסית במציאות הישראלית. בדיון השתתפו מצד אחד שתי עיתונאיות שנולדו ברוסיה ועלו כילדות בגילאים שונים, ביניהן המנחה אנה בורד. ליזה רוזובסקי היא מראשי קבוצת 'דור וחצי' העוסקת בשימור התרבות והשפה הרוסית, אך הם עצמם, היא מספרת, מדברים ומתכתבים ביניהם רק בעברית.
גם הסרטון עלה על המוקד, ואתו עלתה מן האוב דמותה של לובה הקופאית. ליזה טענה כי אדיר מילר הביא תת-מודע קולקטיבי שלא לגיטימי לדבר במבטא. החוקרת ד"ר מרינה ניז'יניק סיפרה שלובה מארץ נהדרת הצחיקה אותה עד מאוד, אך כשדיברה על כך בשיעור קמה את התלמידות ואמרה: "אמא שלי היא קופאית, תחשבי איך היא הרגישה".
ליזה רוזובסקי שולחת את ילדיה עד גיל ארבע לגן דובר רוסית, ועם הילד עבדה מטפלת דוברת רוסית. בגיל ארבע, היא מספרת, הגיעה הילדה לגן עברי, וחצי שנה לא דיברה. היום התחיל אצלה תהליך מואץ של שכחת הרוסית.
לנה קריינדלין, מנכ"לית תאטרון גשר, סיפרה שכאשר ילדה הגיע לגיל עשר היא דאגה שהוא מנתק את קשריו עם התרבות והשפה הרוסית, ולכן הציעה לו עיסקה: על כל עמוד שיקרא ב"יבגני אונייגין" במקור הרוסי יקבל עשרה שקלים. לאחר עשרה עמודים שקרא בעמל רב בא אליה הילד ואמר: "קראתי, אבל עכשיו תספרי לי מה קורה שם". הניסוי נפסק, כמובן.
ד"ר יורי מור, יו"ר אגודת הסופרים הישראלים הכותבים ברוסית סיפר שבאגודה שלו כמאה סופרים, חלקם מוכרים ונקראים בכל העולם, אך אינם מוכרים כלל בארץ. הסופרים בקו התפר של ההגירה, הוא אומר, הם הקבוצה המתקשה ביותר להשתלב בתרבות החדשה עקב מחסום השפה.
מדוע ללמוד רוסית? מה מטרת המאבק? מרינה מסבירה: הרוסית אינה עוד שפה זרה. הרוסית היא שפת תרבות העומדת בבסיס התרבות העברית-ישראלית החדשה. לצד זה, ועל כך מעידים כל המחקרים היום, עצם השליטה בכמה שפות היא יתרון ולא חיסרון, ואם השפה כבר טבועה בילד השומע אותו בינקותו כדאי לשמור ולתחזק אותה.
• יום העברית: מה לפושקין ולמילה 'שיבולת'?
אנחנו בפוסט טראומה של כור היתוך, אמרה ליזה. המרחב הציבורי היום מונגש לרוסית, אבל רבים בחברה הישראלית לא שלמים עם הרב תרבותיות, וגם הסרטון מעיד על כך. לא מזמן דווח בעיתונות על מורה שאסרה על תלמיד לקרוא ספר ברוסית בהפסקה.
ואילו לנה סיפרה: מדברים על קליטת הרוסים בחברה הישראלית, אצלנו בתאטרון גשר התהליך הפוך: אצלנו קולטים ישראלים לרוסית. שורה של שחקנים ישראלים שנקלטו בגשר או עברו דרכה למדו את התרבות הרוסית, את השפה, וגם הרבה קללות, בעיקר כאשר יבגני אריה הבמאי מתעצבן.
חלק מהקהל הגיב באי נוחות, והדוברים הצהירו פה אחד: אנחנו בעד העברית, אבל שומרים על הרוסית. גם וגם. זו מהות הרב תרבותיות הישראלית.
"נאום המספריים" של גדי אייזנקוט מאפשר לשפוך אור על מורשתם הלשונית של רמטכ"לי ישראל. רבים מהם השאירו אחריהם נאום מעורר השראה או כעס, לעיתים דברים בריאיון עיתונאי, בעת כהונתם ולעיתים לאחריה.
נאום נחל עוז של משה דיין. הנאום נישא ב-30 באפריל 1956, כהספד לרועי רוטברג שנרצח בשדות הקיבוץ: "לא מהערבים אשר בעזה, כי אם מעצמנו נבקש את דמו של רועי. איך עצמנו עינינו מלהסתכל נכוחה בגורלנו, מלראות את ייעוד דורנו במלוא אכזריותו? הן אנו יודעים, כי על מנת שתגווע התקווה להשמידנו חייבים אנו להיות, בוקר וערב, מזוינים וערוכים".
נאום הר הצופים של יצחק רבין. הנאום נישא ב-28 ביוני 1967 בעת קבלת תואר דוקטור של כבוד מטעם האוניברסיטה העברית על הר הצופים: "צבא שעמדה לי הזכות לעמוד בראשון בעת המלחמה הזאת, מהעם בא ואל העם הוא חוזר, עם המתעלה בשעת דחק ואשר יכול לכל אויב בזכות רמתו המוסרית, הרוחנית והנפשית". רבין מעלה על נס את תפיסת צה"ל כצבא מוסרי.
נאום העצמות של דדו. ביום השלישי למלחמת יום הכיפורים, 8 באוקטובר 1973, במסיבת עיתונאים בבית סוקולוב: "אנחנו נמשיך לתקוף ולהכות ונשבור להם את העצמות". הנאום נתפס באווירה של אז כדברי יוהרה.
נאום הג'וקים של רפול. המקום: ועדת החוץ והביטחון, בימיו האחרונים של רפאל כרמטכ"ל, 12 באפריל 1983: "אם בין חברון ובין שכם יהיו מאה יישובים עבריים, הערבים יתרוצצו כמו ג'וקים בבקבוק, אפילו כמו ג'וקים מסוממים".
נאום הנחשים של משה יעלון. דברים בטקס פרידה מחטיבת הצנחנים, עם סיום תפקידו כרמטכ"ל, 1 במאי 2005: "כאשר שאלו אותי למה אני מסתובב עם נעליים גבוהות בקריה, אמרתי שזה בגלל הנחשים שיש שם".
נאום המכה בכנף שלך דן חלוץ. חלוץ אמר את הדברים בהיותו מפקד חיל האוויר, בריאיון לעיתון בשנת 2002, והם ליוו אותו לאורך כהונתו כרמטכ"ל והפכו מטבע לשון: " אם את רוצה לדעת מה אני מרגיש כשאני משחרר פצצה – אני מרגיש מכה קלה בכנף המטוס כתוצאה משחרור הפצצה. כעבור שנייה זה עובר וזהו".
נאום הכלניות של בני גנץ. דברים שנשא גנץ בראשית אוגוסט 2014, בעת הפסקת אש זמנית במהלך מבצע צוק איתן, וכוונו לתושבי עוטף עזה: "יש פה קיץ חם. הסתיו יבוא אחריו. הגשם ישטוף את אבק הטנקים. השדות יוריקו, ו'דרום אדום' במובן החיובי של המילה, של כלניות, פרחים ויציבות, יהיו פה, ויהיו פה להרבה מאוד שנים קדימה".
נאום המספריים של גדי אייזנקוט. הרמטכ"ל הנוכחי בתשובה לשאלת תלמיד תיכון, 17 בפברואר 2016: "לא רוצה שחייל ירוקן מחסנית על נערה עם מספריים".
אור שפי מתייחס למקורה של המילה צ'קלקה שנדון בטור קודם: "באתר ויקיפדיה הרוסי הועלתה השערה נוספת: ייתכן שהשם הומצא בעקבות משחק הקוביות צ'אק-א-לאק chuck-a-luck. במשחק הזה מכניסים קוביות לתוך כלוב שצורתו כצורת שעון חול הנראה למעשה נראה כשתי צ'קלקות הנושקות זו לזו בכיפתן. לטענת הכותב היה נהוג להניח את הכלוב מעל אור מהבהב. האם המשחק שוחק אי פעם בארץ? כדאי לציין שהמילה מוכרת בארץ גם בשם קוזא'ק. אבל מכולם יפה חידוש האקדמיה השקוף – צְפִירוֹר.
מרק בוים מתייחס לביטוי 'אפשר לגנוב אתו סוסים': "מקור הביטוי, כרגיל, בפולנית, ופירושו 'חבר טוב שניתן לסמוך עליו'. שום קשר למובנה השלילי של המילה 'גניבה'. הנוסח הפולני זהה מילולית לזה העברי: można z nim konie kraść.
אלכס שפי מוסיף: "נראה לי שמקור הביטוי "אפשר לגנוב איתו סוסים" הוא שאילה מהשפה הגרמנית: mit ihm kann man Pferde stehlen, וגירסאות נוספות. לפי מה שבדקתי באינטרנט התרגום לאנגלית של הביטוי הגרמני הוא: he is a great sport. מכאן שמדובר במובן החיובי של המילה, כלומר, בחור טוב שאפשר לסמוך עליו כשעושים ביחד פעולה כלשהי.
אפרת כרמון כותבת: בביתי היקי, שנימוסי אכילה היו בו מיסודות ה"קינדרשטובה", היו מנהגי האכילה ה"אזיאטיים" שלנו, הצברים, נושא למלחמה מתמדת. בקרב זה, אחד מהאיומים שאמי נהגה לנפנף בו הוא "אם ככה תאכלו, מלכת אנגליה לא תזמין אתכם לאכול אצלה. היא צדקה, כמובן. והנה, לימים יצא ספר ילדים מקסים מאת רותו מודן ושמו "סעודה אצל המלכה". מסופר בו על ילדה חסרת נימוסים שלמרות איומי הוריה שהמלכה לא תזמין אותה היא דווקא מוזמנת אל המלכה, והופכת שם את העולם. שאלתי היא: הייתכן שהאיום הנורא של אמי היה לקוח מעולם התרבות היקי, והוא משותף לעוד ילדי יקים???".
רותו מודן משיבה, לבקשת 'הזירה הלשונית': "אכן, את הרעיון לספר שאבתי מהמשפט שאבא שלי היה אומר לי בילדות, אלא שהוא היה פולני בן פולניה בת פולני. גם אני חשבתי שזה משפט מקורי שלו , עד שיצא הספר ואז הסתבר לי, מפגישות עם קוראים בני גילי ומבוגרים יותר, מעדות אשכנז השונות, כי זה היה משפט שגור גם בפי הוריהם, ואף היתה ביניהם גרמנייה אחת, לא יהודייה. בנוסף לכך, כתבה לי עורכת ספרים אמריקאית שאמא שלה נהגה לומר לה בילדותה כשהיא הפגינה נימוסי שולחן קלוקלים: ״מה תעשי אם יזמינו אותך לסעודה בלונג איילנד?״. זו כנראה הגירסה הדמוקרטית של המשפט.
• איך גל, טל, אור וחן כבשו את ישראל
• האוחצ'ית המשודרגת ונפלאות הטבור
• בין אמנות לנאמנות ובין כוסון לשרמוטה
רוצים עוד נאומים, מבטאים וצפירורים? כנסו עכשיו לאתר הזירה הלשונית:www.ruvik.co.il
אקו"ם