"ישתדרג שמו לעד": כמעט שבת בזירה הלשונית
מי נפל מאיגרא רמא לבורקס עמיקם, מה חשב אהרן מגד על דור הפלמ"ח, ומיהם האילנאים? הזירה הלשונית חוזרת עם כל הבולשיט ומסבירה מי ימכור לה שוקולד בטיסות
אהרן מגד, שנפטר השבוע, היה אחד הסופרים הבולטים של דור הפלמ"ח. ואולם, הוא לא אהב את מונח המטרייה הזה, בעיקר כשמדובר בסופרים. וכך אמר בראיון שקיים אתי בשבועון על המשמר "חותם", ב-26.4.25, בעקבות שאלתי אם לדעתו נעשה לדור הסופרים אליו השתייך עוול בכך שקטלגו אותם כקבוצה: "כן, עוול גדול. על ידי זה טשטשו לגמרי את ההבדלים בין אנשים בתוך מה שקוראים דור הפלמ"ח".עוד כותרות ב-nrg:
- סרטון חדש: דאעש קורא לתומכיו להמשיך בג'יהאד
- התגובה הציונית למוסלמית שהחביאה דגל ישראל
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
"השוני בינינו רב על הדמיון", הוסיף ואמר מגד, "יצרו עיסה אחת, ונתנו בה סימנים לא נכונים. למשל, כאילו הדור הזה צייר איזה מין דמות של ישראלי יפה, עם עיניים כחולות, גזע חדש הנעלה על היהודי הגלותי. גיבור. לא נכון! תקרא את הספרים שיצאו – זה לא נכון. טענו שאנחנו דור שהשתעבד לדוקטרינות מרקסיסטיות, או לריאליזם הסוציאליסטי".
"גם זה לא נכון. בכלל לא", סירב להרפות מגד, "להיפך. היתה לנו מלחמה עם כמה אנשים שרצו להטיל את זה עלינו, מן התיאורטיקנים של השומר הצעיר. אלתרמן היה אומר על האנשים שהתחילו לבקר את הדור הזה: הם עומדים עם סטופר ביד. כל חמש שנים הם קובעים, כאן מתחיל דור חדש".
תופעת הלשון הייחודית של הימים האלה מתרחשת ב"ארץ נהדרת", בפינה "כמעט שבת שלום". בפינה, למי שעוד לא צפה, מככבים שניים. 'רובן' הוא ערן זרחוביץ, רב ביתי "שהתחיל מכיפה קרטון בכותל ועבר לכיפה לבן מט" והמתחזקת 'אסתי', ליאת הר לב, שהיא כדברי רובן "אשה צנועה, פשוטה כמשמעה".
אסתי עצמה משלבת מטבעות לשון משובשות עם שפה פרחית: "בקיצקוץ", "נהייתי שיכורה מתה", "הייתי עובדת תחקירנית, דוגמניות וסלבזים" ועוד. הפינה נולדה בתוכנית הרדיו "חותרים למגע" של ערן זרחוביץ ושרון טייכר, המשודרת היום ברדיו תל אביב.
ההומור של "כמעט שבת שלום" הוא בעיקרו הומור לשוני, ובכך הוא ממשיך את המסורת הגששית המפוארת, וחובר גם לטקסטים של אורנה בנאי ב"רק בישראל". על הדרך פורעים השניים חשבון עם הרבנים החדשים והוותיקים הצצים בכל פינה ובכל ערוץ, מתהדרים בשובל מעריצים שוטים, וחושפים בורות ועילגות.
אז מה היה לנו ב"כמעט שבת שלום", בגירסת "ארץ נהדרת"? רובן נוזף באסתי: "לפני שאת קוצפת עם תותים" ומבקש "לשאול אותך שאלה מאיגרא רמא". היא מצידה מכינה לקראת פסח "גריסים, חיטים יבוסים" ומשבחת את הרב במשפט חצי- פרחי-חצי-ארמי: "מה זה החכמתי ברמיזא".
היא מספרת שהלכה לשמוע את הרבנית כיף-כף בפארק ו"קניתי חולצה בצלמה", וכי הפילה תחינתה לקדוש ברוך הוא. "הוא שעה לתחינתך?" שואל זרחוביץ, והיא עונה: "לא שעה, אבל נניח שעה וחצי".
"כמעט שבת שלום" בונה את עיקר ההומור הלשוני על שיבושי מילים וביטויים. איש אביון במשל תחנת הדלק שואל "אם אפשר במזוטא לקבל כמה טיפות דלק לשבת", ויום אחר כך מגיע בעל התחנה שהוא "איש במיטב המחצלות". ליאת מתלהבת: "לא הכרתי את ההִלכה הזאתי".
הדיברות הראשונים בעשרת הדיברות הם "עניינים של פורמליקה", והרב מתוודה: "כל מה שאני יודע למדתי לבד, אני הומודידקט". הוא מציע לצופים "לשבת בחברותא או בבדידותא", ומספר על השכן שפגש אותו בבניין "וקש אותי קושיה".
ליאת משבחת את הרב שהוא "פותר מיני תסביכים", מגדפת גבר בוגדני שהוא "מסנן אותי מיני סינונים", ומאדירה את שם האלוקים שהוא "בורא מיני לחמים ממיני קמחים". יש גם משחקי שמות. בסוגיה אחת הסכימו "בית הלל וגם בית ינאי", ועל עניינים ברומו של שיפוץ פסק בשעתו רבי יוסף בעל המקדחה.
רובן נוהג לשבש מטבעות לשון באמצעות החלפת מילה:
- אני אתכם ממש עוד שני רגָלִים
- אני באמת אוצר סתום של ידע
- בדלת אימהות
- יאללה, כפרת ממונות
- מדגיש את הסאה
- סברי פרמזן
- רחוץ וחנון
- שתעשה שֶק אחד לניסן ואחד פתוח לפירעון עולם
וגם אסתי תורמת את חלקה:
- גבר בי יצר המאנץ'
- האשה הזאת עושה ניסים והפתעות
- הקאתי את נשמתי לבורא
- שאלות תם בין אדם לגיסתו
- שתינו מלוא היד יין זול
- שתתחיל לשפוט אותה לקלף זכות
לצד שיבושי מטבעות הלשון רצופים דברי רובן ואסתי בשיבוש פסוקים ואמרות מן הארסנל היהודי. לא נגענו:
- דברי חכמים בפחד נשמעים
- כל אם ובת מדליקות חלות שבת
- ברחל אמך הקטנה
- שיהיה לתוספות בין שיניך
- מאיגרא רמא לבורקס עמיקם
- די לחכימא בקריזה
- שישפוך חמותך על הגויים
- בנות פיזרו בושם ושיני בנים תקהינה
- ברור שלא עשני אשה
- הקול קול יעקב והידיים ידי סטאז'ר
- מכל מלמדי הסכמתי
- שהתיר לנו את המותרות, אסר עלינו את האסורות ופירגן לנו במילפיות
וגם לאסתי יש מה להוסיף:
- שיכניס אותי תחת חופה וגילופין
- רוח אלוהים מפדלת על פני המים
כוכבי "כמעט שבת שלום" מרבים לעסוק מטבע הדברים באלוהים. הרב מפאר את שמו של האל, וגם זאת באמצעות שיבושים קלים:
- בונה עולם
- ישתדרג שמו לעד
- שהכל נהיה בגללו
- שהכל נהיה בשבילו
אסתי לעומתו לא מבינה "למה היושן במרומים לא מביא לי זיווג הגון", ומבטיחה לאלוהים סדרת הבטחות אם ייענה לתפילותיה:
- אני אפמפם שמך ברבים
- אני אהללך בראש חולצות
- אני אעשה אתך סלפי במקווה ואעלה לאינסטא
- אני אעשה לך סטטוס בפיסבוק
- אני אתייג את שמך ברבים
- אני אפאר שמך בטוקבקים
שיחה בין רובן ואסתי מסתיימת בדרך כלל בשרשרת ברכות:
- תזכי לנרות
- תפריש חלות, נשמה
- בקצב תעשי בנים
- ושמחת בידיך
- שייחר גרונך ויצר מידתך
- שלא יבולע כרטיסך אמן
- ישועות רכות רכות
ולאחר מחלוקת קשה על כך שאסתי אכלה לתאבון בייקון בפראג המעטירה, ומסבירה ש"בייקון זה לא חזיר, זה נקניק" הם נפרדים בגידופים:
- שיברווז שערְךָ אמן
- שיעשה שולחנֵך פירורים פירורים. אמן.
- שיגדיל מעשה ידיךָ
- שימלא צווארֵך שיני אבות
- וגוי עם דלי ירבץ
- דגים נאים
- עופרים לחים
- בסייעתא דשמיא
- בדיילת דקרקע
השבוע עלה מדור חדש באתר הזירה הישראלית: הלקסיקון הישראלי. הלקסיקון נשען על הספר "הלקסיקון של החיים" שיצא לאור בהוצאת כתר בשנת 2007, ומביא 26 פרקים שכל אחד מהם מציג את אוצר המילים והביטויים של קבוצה בחברה הישראלית, מקצוע, תחום או תופעה לשונית.
פרק נרחב מציג את שפת שומרי המצוות לקבוצותיהם. פרק מיוחד מתעד את השפה התרמילאית שהתפתחה בחברה הישראלית מאז שנות התשעים. בפרק "המובילים" מובאת תרומתם הלשונית של יוצרי ההומור והסטירה לשפה, ועוד ועוד. האיורים הם של המאיירת ומעצבת הספר תמר קלנר.
אהרון מנירום, אגרונום העוסק בגננות, כותב על סוגיה לשונית המעסיקה אותו ואת עמיתיו למקצוע: איך לקרוא לאנשים שתחום מומחיותם הוא עצים. מנירום כותב כי בתחום הטיפול בעצים קיימים שלושה מונחים באנגלית: arboriculture, horticulture ו-foresty.
המונח horticulture מקובל בשימוש רחב בשפה האנגלית בעקבות hortus שפירושו בלטינית גן. הוא מקיף את התחום המקצועי של הגן: עצי פרי, צמחים מעוצים, פרחים, שיחים, צמחי מאכל שונים כולל הטיפול חד שנתיים וצמחי נוי. בארץ המונח המקביל הוא כנראה 'בוסתנאות' ובעל המקצוע 'בוסתנאי'. כך גם אומץ בפקולטה לחקלאות ברחובות שם המחלקה לבוסתנאות עוסקת בעצי פרי, בפרחים, בצמחי נוי, בשתלנות ויערנות.
המונח arboriculture הוא תחום העוסק בעצים. בצרפתית המודרנית המילה הרווחת לעץ היא arbor. באנגלית arboratum הוא אוסף או חלקת הדגמה של עצים. על כן, ניתן לייחד את המונח באופן מובחן לעצים בלבד. לתחום זה מציע מנירום את השם אילָנָאות, בעקבות המילה המשנאית 'אילן'. בעל המקצוע ייקרא אילָנַאי.
האילנאות תתייחס לפי הצעתו לא רק למקצוע, אלא גם לתחום הדעת של העיסוק בעצים. למונח השלישי, foresty מתבקש להשתמש במילה המקובלת יערנות, ולבעל המקצוע – יערן. יש להוסיף לדברי מנירום שלאחרונה חידשה האקדמיה לא מעט בעלי מקצוע בסיומת –ַאי, כמו צמיגאי, שוקולדאי ומגדנאי. לאלה יש להוסיף את השם שאימצו מגדלים הדבורים למקצועם: דבוראי. אילנאי ואילנאות אינן רק מילים מוצלחות, הן מתבקשות וטבעיות לתחום המדובר.
• איך מדיחים את הלכלוך מהכנסת?
• איך גל, טל, אור וחן כבשו את ישראל
• האוחצ'ית המשודרגת ונפלאות הטבור
• בין אמנות לנאמנות ובין כוסון לשרמוטה
• אדיר מילר לא בא בלובה
לא הספיק לכם? כנסו עכשיו לאתר הזירה הלשונית:www.ruvik.co.il
אקו"ם