מחוברים

בלי מסכה: הדמות שעשתה את "מחוברים 7"

תוכניות הריאליטי מזמן איבדו את הקסם הבלתי אמצעי שהן ניחנו בו בהתחלה. המתמודדים יודעים למה הם נכנסים ובאים מוכנים מהבית ואנחנו כבר לא קונים את מה שהם מנסים למכור לנו. אבל כשמצליחים ללהק דמות כמו ציפי רומנו, חוזרת התקווה למציאות על המסך

שירי ברייט | 9/5/2016 8:27
תגיות: מחוברים,ציפי רומנו,האח הגדול,ריאליטי
"אנשים ללא מסכות הם חזיון נדיר".
- פ. מ. דוסטוייבסקי

לא קל לבוא לריאליטי נקיים. אולי אי שם בעונות הראשונות של "האח הגדול" ו"הישרדות" הייתה מין תמימות כזאת והרגשה שהמשתתפים לא יודעים בדיוק למה הם נכנסים, מנסים להתמודד בטבעיות עם המצב הקיים. אבל היום, אפילו לריאליטי שירה, המתמודד המזמר יודע שכדאי להביא איתו סיפור קורע לב מהבית רק כדי לבלוט יותר מהשאר. דודו מעפולה הכין את עצמו מראש להיות הליצן העממי כי מי מאיתנו לא אוהב לצחוק. גם אם זה קצת על חשבוננו.

עוד כותרות ב-nrg:
• קיץ 2016: כל הסרטים שבדרך
• ויקטוריה בקהאם: סגרו לי את המיקרופון!
• אדל סוגדת למלכה: "תודה לאל שהיא קיימת"
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

ואתם יודעים מה, לא צריך ללכת רחוק כל כך לריאליטי, אפשר להישאר ממש כאן, בחיים האמיתיים. לכולנו יש מסכות שאנחנו עוטים על עצמנו. בעבודה, אצל חברים, עם המשפחה. לפעמים אנחנו רוצים להישמע מתוחכמים יותר, לפעמים משעשעים יותר ולפעמים בעלי פאסון, עד שאנחנו מאבדים קצת את עצמנו, והכל כדי למצוא חן בעיניי מי שעומד מולנו.
צילום: אוהד רומנו
כולנו עוטים מסכות. משתתפי ''מחוברים +'', עונה 7 צילום: אוהד רומנו

המסכה, קצת כמו משקפי השמש, נותנת לנו הגנה ובונה סביבנו חומות, עד שאנחנו מרגישים מספיק בטוחים כדי לאפשר לאנשים להכיר אותנו באמת ולהיכנס פנימה. לעתים קרובות, גם כשאנחנו מורידים את המסכה, ומפילים את החומות, אנחנו עדיין משאירים אותן בצד, על השידה, למקרה שנצטרך אותן שוב. אם מישהו למשל ירצה לעזוב אותנו, נוכל לעטות שוב את המסכה ולהעמיד פנים שלא אכפת לנו, שיילך. דרך המסכה הוא לא יכול לראות אותנו נשברים מבפנים.

• מחוברים 7: בין מוניטור אבטחה לקריקטורה יומית
• מחוברים מדי: יש רגעים שעדיף להתנתק

"מחוברים" אמורה להביא לנו את המשתתפים בה נטולי מסכות. אנחנו אמורים לראות אותם ברגעים הכי אישיים, כואבים, שמחים, מתרגשים ומתמודדים. בחלק מהמקרים זה הצליח יותר ובחלק פחות, אבל יש דמות אחת העונה שנכנסה עמוק לתוך הלב - פשוט כי לא הייתה דרך אחרת לקבל אותה.

אני מודה שלא היה לי פשוט לעכל את ציפי רומנו בהתחלה. ההתנהלות הקצת גסה והלחץ על רימה להביא ילד נוסף, הרחיקו אותי מעט בפרקים הראשונים. אבל ככל שהפרקים התקדמו לא יכולתי שלא להתאהב בה. הדיבור הענייני, הפשטות הנעימה, חוכמת החיים והרגישות, גרמו לה להיות הדמות הכי מוערכת ומעניינת בעונה השביעית של "מחוברים". ואולי גם לחזות שרק נראית בלתי שבירה, מערערת ונוגעת ללב. כל פעם שציפי נשברה קצת או דיברה על נושא כואב, היא גרמה לנו לרצות לפרוץ את המסך, לתת לה חיבוק חזק ולהגיד שהכל יהיה בסדר.ונכון, גם לה יש חסרונות. הלחץ להביא ילד נוסף, ההתמכרות לעבודה. אבל כל פעם היא הצליחה לקחת צעד אחד אחורה ולראות את האדם שעומד מולה, לעשות חשבון נפש עם עצמה ולהבין מתי היא חצתה את הגבולות או מתי צריך לוותר. וזה מה שהופך אותה ואת הזוגיות שלה עם רימה לדבר הכי יפה ואמיתי שהיה לאחרונה על מסך הטלוויזיה.
צילום: אוהד רומנו
הדבר הכי יפה ואמיתי בטלוויזיה. ציפי רומנו ורימה צילום: אוהד רומנו
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך

המומלצים

פייסבוק