משחקי הכס: הרגע שחיכינו לו חמש עונות הגיע
ג'ון סנואו עדיין חי, אד סטארק שקרן, דאינריז פרי סער שחקנית ספסל ולסרסי בעיית תפישה קשה. אף אחד לא מושלם, ובטח שלא אלוהים, מוכיח הפרק השלישי בעונה של "משחקי הכס", אבל בכל זאת אנחנו סומכים על ילדה אחת קטנה שתביא צדק לעולם, עם הרבה מאוד דם
איש מת שוכב על מיטה, בוחן את פצעיו, ותוהה לעצמו: מה בדיוק השתבש? עבור ג'ון סונאו של העונות הקודמות, היה מדובר בחומר למחשבה עבור עונה שלמה במבט תמידי של ילד מפוחד (למה דברים רעים קורים לאנשים טובים? מהי תכלית הקיום? עד מתי כישלון ירדוף כישלון?). מזל שדאבוס נמצא באזור כדי לסכם עבורו את הפרקים הקודמים בצורה תכליתית: "היית מת, ועכשיו אתה לא".
עוד כותרות ב-nrg:
• קיץ 2016: כל הסרטים שבדרך
• ויקטוריה בקהאם: סגרו לי את המיקרופון!
• אדל סוגדת למלכה: "תודה לאל שהיא קיימת"
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
פתיחת הפרק הציגה את הדבר הכי קרוב לעירום גברי פרונטלי שהטלוויזיה האמריקאית מוכנה להכיל: עירום מאחור, ומהצד. בזמן שזאב הבלהות של ג'ון ניסה להדחיק את התמונות הקשות, הפראים הגיעו למסקנה שג'ון הוא אלוהים. לעומתם, טרומונד הכניס את העניין לפרופורציות, כשהוא מטיל ספק ביכולתו של ג'ון להיות אלוהים, בהתחשב בממדים הזערוריים של איבר המין שלו. ג'ון חי, גבירותי ורבותי, ואין שום דבר שיכול להחזיר את הגלגל לאחור.
• מה קרה לדאינריז? חידון משחקי הכס
• האישה הטובה: משחקי הכס שומרת על הזוגיות
• משחקי הפח: הגיע הזמן לסגור את הבאסטה
מן הצד השני של החומה, בראן ממשיך ללמוד את העבר, כדי להבין את ההווה ואת העתיד. הפעם בראן למד שלא כל מה שאבא נד סטארק סיפר – במקרה זה סיפור החיסול של ארתור דאין - אכן התרחש במציאות. הצעקה של בראן לאביו, תוך כדי החיזיון, צעקה שהדהדה באוזני אד סטארק, אולי רומזת על הכוחות העתידיים של בראן. ובמקביל, האזהרה של הזקן בתוך העץ: "אם תישאר יותר מידי זמן במקום שאתה לא שייך אליו - לא תוכל לחזור", מתייחסת גם לבראן, וגם לג'ון, שנמצא במקום בו הוא לא אמור להיות.
כמו בפרקים הקודמים דאינריז פרי סער ממשיכה לשבת על ספסל המחליפים. בינתיים היא מחכה: מחכה להחלטה של החאלים על גורלה, להופעת הדרקון, או להופעת שני הבחורים שמאוהבים בה – יבוא מה שיבוא קודם.
אגב ספסל מחליפים, סאם הפציע לרגע כדי להקיא קצת. היה מרתק.
כמו דאינריז, גם טיריון ממתין בסבלנות. מי שתקוע עם החבורה המדכאת עלי אדמות, מגלה שבזוגיות של מיסאנדיי וזנב תולע אין תקשורת, אין משחקים, אף אחד לא שותה, ועל סקס אין מה לדבר. מזל שואריז מגיע, וגואל את טיריון מיסוריו.
הסצנות בפרק הנוכחי נתפרו בצורה מופתית, ואריז מזכיר בדבריו את "הציפורים" ומיד לאחר מכן אנחנו מגלים מי היו בעבר הציפורים שלו במעלה המלך (רשת מרגלים שמורכבת מילדים קטנים).
קייבורן, המלומד שמחזיק בשיטות לא קונבנציונליות והחזיר את ההר לחיים, הופך להיות אחת הדמויות החזקות בווסטרוז. הוא זה שמתפעל את רשת הריגול שואריז השאיר אחריו. הוא דואג לילדים שמרגלים עבורו ומטפל בבעיותיהם המשפחתיות, ממש כפי שהוא מטפל בבעיות המשפחתיות של סרסי.
מילא בעיית התדמית של סרסי, ומילא הבעיות המשפחתיות, הבעיה הגדולה של המלכה לשעבר היא הבנת המציאות. הסצנה בה סרסי מפרשת את המילים "מאסר המלכה" ככאלה שמתייחסות להשפלה שהיא עברה, ולא לעובדה שמרג'רי, המלכה הנוכחית, נמצאת במעצר, ממחישות את האופי המלבב של סרסי יותר מאלף רציחות.
כמה רגעים קומיים אמתיים שובצו בפרק השלישי של העונה, כששניים מהם עוסקים בהר. הראשונה, הפניית ראשו של ההר לכיוונו של ג'יימי אחרי שג'יימי תהה עד כמה ההר מסוגל להבין משפטים מורכבים. השנייה, הרגע בו המלומד פייסל עשה במכנסיים אחרי שהבין שההר נמצא מאחוריו. גם הרמז שנזרק בפרק הנוכחי על העתיד של ההר - כמי שיאבק עבור סרסי ב"משפט בדו קרב", מול הדרור העליון או באי כוחו - רק משאיר חשק לעוד.
הדמות של הדרור העליון ממחישה את כל מה שגאוני ב"משחקי הכס". מן הצד האחד אי אפשר שלא לחבב אותו, ומן הצד השני הוא דמות מאוסה מאין כמותה. דו השיח שלו עם טומן, והדרך בה הוא גרם לטומן לשבת לצדו ולהרהר על מקומו בעולם, הייתה לא פחות מיצירת אומנות.
בזמן שהדרור העליון מנסה להוציא את הטוב שבטומן באמצעות מניפולציות, גם מאריה מנסים להוציא את הטוב ביותר באמצעות מקל ארוך וקשה. סצנת האימונים של אריה, הייתה הסצנה החזקה בפרק. סצנה שכולם חיכו לה כבר זמן רב – הרגע בו אריה תחזור אל קדמת הבמה בתור הרוצחת המיומנת שכולם ידעו שהיא כבר בעונה הראשונה.
בפרקים הקודמים אריה למדה בדרך הקשה איך להתנהל בעולם בלי שם ומעמד, ואיך לקלוט את העולם ללא חוש הראיה. ועכשיו, אחרי שהאימונים הסתיימו, אפשר סוף כל סוף לצאת למסע הרג ראוי לשמו. חייבים להודות, חיכינו חמש עונות, והיה שווה להמתין. אנחנו מקווים, לפחות.
במשחקי הכס מופיעות מידי פעם דמויות שאומרות אמת ללא פילטרים. הן דומות למעין משב רוח רענן, ובדרך כלל הן זוכות למוות מהיר ויצירתי במיוחד. קחו לדוגמא את לורד אמבר שעומד מול רמזי, ואומר לפסיכופט מן הצפון שאבא שלו היה מנוול (איזה תרגום אומלל ל-cunt) ושרמזי רצח אותו בצדק.
אם יש מעט אנשים שאומרים אמת במשחקי הכס, הרי שמעטים אף יותר האנשים שאומרים אמת לרמזי, ובו זמנית גם לא מצייתים לו. בדרך כלל אנשים כאלה מאבדים חלקי גוף חיוניים. אבל ללורד אמבר יש משהו שרמזי צריך – אושה, שהיא אישה, לא מאולפת ופראית (כולכם מבינים לאן זה הולך) - וריקון, שהפעם האחרונה שראינו אותו היתה איפשהו בעונה השלישית. על רקע ההיעדרות הממושכת של ריקון מהסדרה לא פלא שרמזי לא מזהה אותו, אבל את זאב הבלהות של ריקון, או מה שנשאר ממנו, רמזי דווקא כן מזהה.
הפרק הסתיים בארבעה אנשים תלויים על חבל, הפרצופים הנפוחים שלהם מתבוננים בג'ון סונאו במבט מאשים, ומלווים אותו בזמן שהוא יוצא מטירת שחור שלא על מנת לחזור. המשמרת הסתיימה, והנה, תיכף, עוד שבוע בדיוק, יתחיל שחר של יום חדש.
"משחקי הכס" משודרת ב-yes, במקביל לשידור בארה"ב
בפרקים הקודמים של "משחקי הכס":
• פרק 1: מבחן ג'ון סנואו יוצא לדרך
• פרק 2: משפחה לא בוחרים, משפחה רוצחים
אקו"ם