ראשי » תרבות » מוזיקה

מעבר לקושי: בר מתבונן לחוויה הצבאית בעיניים

בר פלד היה חייל מצטיין, לוחם, חברים שלו נפצעו ואף נהרגו. באלבום שכתב על החוויה הצבאית אמנם ישנו שיר על המלחמה ושיר על ביקור חבר פצוע, אך בלי אג'נדה פוליטית ובלי מורשת קרב. "השירים מתארים מה זה להיות חייל כמו שאתה חווה את זה באמת, בלי שמישהו מנסה להעביר איזה מסר על חשבונך"

בר פלד (29) מקיבוץ דפנה שבגליל העליון, העביר את שירותו הצבאי בחיל השריון בזמן מלחמת לבנון השנייה. בגלל פציעה בגב הורד לו הפרופיל, אבל לאחר שעבר שיקום חזר לשירות קרבי.

עוד כותרות ב-nrg:
• נפל בצוק איתן, וכעת עולמו הפנימי נחשף
• משחק הכס: הרגע שחיכינו לו 5 עונות הגיע
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

מאז השתחרר משירות סדיר הוא חולם להקליט אלבום שישקף את חוויותיו בצבא. הוא עבר לתל אביב, למד בבית צבי והיום מתפרנס ממשחק. הוא השתתף ב"קברט" בקאמרי, בתיאטרון תמונע, הסימטה ובעוד כמה קבוצות תיאטרון ותיאטרונים לילדים, אבל הג'וק המוזיקלי לא הניח לו. לאחרונה הוא פתח בקמפיין הדסטארט לגיוס המונים עבור האלבום שלו, העוסק בחוויה האישית של חייל בשירות צה"ל. הקמפיין, שיסתיים בעוד כשבוע, הגיע עד עתה לכ-80% מיעד המימון.
"בזמן השיקום, במלחמה, הייתי צריך להסתכל על הכול מרחוק, ולראות את החברים שלי נפצעים ואף נהרגים", נזכר פלד. "כתבתי שירים, ובגלל שזו הייתה תקופה עמוסה רגשית, גם כתבתי הרבה. כשהשתחררתי ראיתי שיש לי הרבה שירים שקשורים להוויה הצבאית ולשירות, לא משהו הרואי, יותר סביב היום-יום של השירות עצמו".

איזו חוויה נחרטה אצלך במיוחד מהשירות הצבאי?

"אני יכול להגיד שהביקור אצל חברים פצועים במחלקות ברמב"ם במהלך ולאחר מלחמת לבנון השנייה היה חוויה מאוד קשה, ובאמת יש על זה שיר באלבום שנקרא 'ביקור במחלקה', והוא עוסק במעמד הקשה הזה, לבקר חבר פצוע. אתה רגיל לראות בחור צעיר, פעיל, זז ובריא, פתאום לראות אותו במיטה, לפעמים לא יכול לזוז או לדבר, פתאום לראות אותו מוקף במשפחה שלו שהרבה פעמים אתה בכלל לא מכיר, לא יודעים מה להגיד או לעשות במצב כזה".

בר פלד - "ביקור במחלקה":
 
בעקבות פרשת החייל היורה מחברון נמתחת לאחרונה הרבה ביקורת על צה"ל.

"ממה שאני מצליח להבין הוא פעל בצורה לא נכונה. כחייל משוחרר, כמילואימניק, אני לא יכול להצדיק אותו. מי שלא מקבל את הממצאים כפי שהם סוכמו על ידי המפקדים בשטח והמפקדים שלהם ועד לשר הביטחון, מתוך פטריוטיזם, כפי שהם קוראים לזה, צריכים לבדוק את עצמם. פטריוט לא מפחד להעביר ביקורת על המדינה, מתוך אהבה ומתוך אכפתיות".

דעותיך נחרצות, אך האלבום שלך מדבר דווקא על סדר יום של חייל פשוט, לא מורשת קרב, אבל גם לא פרופגנדה פוליטית.

"לא, האלבום הזה ממש לא פוליטי. יש שיר שמדבר על המלחמה ויש את השיר 'ביקור במחלקה', אבל באופן כללי האלבום עצמו מתאר מה זה להיות חייל כמו שכל אחד חווה את זה באמת, בלי שמישהו מנסה להעביר איזה מסר על חשבונך. היה ספר שקראתי והשפיע עלי מאוד בשם 'חייל טוב' (מאת בעז נוימן, הוצ' זמורה ביתן). קבלתי אותי כשי כשהוענק לי אות החייל המצטיין בטירונות. אני חושב שהמש"קית חינוך שבחרה אותו כנראה לא קראה אותו, ולא הבינה אולי את הציניות שבכותרת."אבל לאו דווקא המסר, אלא יותר הסגנון שלו, הוא שהשפיע עלי - ישיר, כן ופשוט, בלי לייפות שום דבר, בלי להוסיף במילימטר על המציאות שלך כחייל, על הבדידות ועל כל הנושאים שבאמת מעניינים אותך כמו המבנה החברתי בתוך פלוגה. כמו זה שכשאתה יוצא לשבת בבית ומנסה להיפגש עם האהובה שלך ואולי זה מצליח ואולי לא, ואז אתה חוזר לבסיס עם הזיכרונות האלה. הספר מאוד השפיע עלי וגרם לי להבין שזה הכיוון שאני רוצה לכתוב, על החוויה האישית שלי כחייל שמי שעבר שירות צבאי בצה"ל ובישראל מדובר בהרבה מאוד אנשים, יוכל לזהות את עצמו בתוכו".

פלד מגן בחירוף נפש על מוסד המילואים, ונוהג להתייצב כשבועיים בשנה לשירות. הוא קורא לזה 'תירוץ להיות בחופש' ומאמין בצורך בשירות מילואים במדינה קטנה ומוקפת אויבים כמונו. הוא גם מפריך איזו דעה קדומה בנוגע לקולגות מתחום המשחק: "הופתעתי לגלות שלא מעט שחקנים ויוצרים עושים מילואים והרבה דברים מתעכבים בגלל זה. כבר נתקלתי בבמאי שנהרס לו כל תהליך החזרות כי כולם נעלמו לו למילואים".

מבחינה מוזיקלית ניתן לאפיין את הסגנון של פלד כמוזיקה ישראלית של אמצע הדרך, שלמה ארצי הצעיר פוגש את נתן גושן. על העיבודים המוזיקליים אחראי ערן ויץ, שעבד עם חווה אלברשטיין, גידי גוב, שלמה ארצי, חמי רודנר ועוד, מה שמסביר את אווירת הרוק ישראלי קלאסי האלבום.

כאמור, פלד מתמקד בשיריו בחוויות היומיומיות, בחוויית הנסיעות האין סופיות באוטובוסים לבסיסים במקומות שכוחי אל, חוויית ההתמודדות עם הנגדים או הפרידה ביום ראשון בבוקר מהחברה לפני החזרה לבסיס.

"יש את הדבר הזה שברגע שאתה משתחרר בגיל 21, אתה פעם ראשונה מחוץ לכל מסגרת ומרגיש אבוד לגמרי. פתאום אתה צריך ללמוד איך לשחות במים העמוקים לגמרי לבד, ואלו דברים שלא מרבים לדבר עליהם. לקח לי כמה חודשים כדי לצאת מהמשבר הזה, וגם על זה אני שר".

שירים על צבא בדרך כלל מתקשרים לנושאים אחרים.

"ההתייחסות של המוזיקה הישראלית לחוויה הצבאית מגוונות. היא מתחילה בלהקות הצבאיות, 'בצל ירוק' עשו כבר בשנות החמישים שירים על ההוואי הצבאי, גם הצ'יזבטרון. המשך המסורת הזאת בשירי הזיכרון - 'פלמחניק כמו דודו', 'אחי הצעיר יהודה', 'יוסי ילד שלי מוצלח', 'אליפלט' ו'כי האדם עץ השדה'. היו לנו בבית ספרי תווים של ל הסשה ארגובים למיניהם והייתי יודע לנגן אותם מילדות. מאוחר יותר באמת הגיעו לעולם שלום חנוך ושלמה ארצי, הכניסו טון אישי יותר ושינו לגמרי את התפישה לגבי איך כותבים שיר ועל מה".

אילו שיתופי פעולה מוזיקליים אתה חולם לעשות בעתיד?

"הרשימה ארוכה - כמובן שלום חנוך וחווה אלברשטיין, מאיר אריאל ז"ל - זה היה יכול להיות הגשמת חלום, ומהצעירים - להקת 'פול טראנק', עידן רייכל, שלומי שבן, גבע אלון, אלון עדר".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg