אי סדר עולמי חדש: המלצות לדוקאביב 2016
קל ללכת לאיבוד בתוכנייה העשירה של פסטיבל דוקאביב 2016. לשם כך הכנו עבורכם רשימה של תשע המלצות לסרטים בינלאומיים בהם שווה במיוחד במיוחד לצפות, ושיעשו לכם כבר חשק לעוד
ביום חמישי הקרוב, ה-19 למאי, ייפתח ברחבי תל אביב פסטיבל דוקאביב ה-18 לקולנוע דוקומנטרי ויימשך עשרה ימים, עד ה-28 לחודש. כמו בכל שנה, הפסטיבל מציע מגוון רחב של סרטים דוקומנטריים בינלאומיים ומקומיים הנוגעים בנושאים הרלוונטים להווה ולעתיד שלנו, עם הצצות ספורות אל העבר.עוד כותרות ב-nrg:
• האירוויזיון המצחיק בכל הזמנים
• האם נציג רוסיה היה כוכב פורנו?
• אחרי בר ודור: מוכנים לאון רפאלי?
• משחק הכס: הרגע שחיכינו לו 5 עונות הגיע
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
השנה הנושא המרכזי של הפסטיבל הוא "אי-סדר עולמי חדש", כאשר הסרטים שבמסגרתו יעסקו בשינויים הכלכליים, הפוליטיים והחברתיים החלים בעולם כיום. מאחר שהתוכניה המשובחת של הפסטיבל מגוונת מתמיד ולא ניתן למנות את כל הסרטים המומלצים ממנה, להלן רשימה של תשעה סרטים בינלאומיים מומלצים במיוחד, שתעשה לכם חשק להמשיך ולחקור בה.
• חולמים ומתנחלים: סרטי תחרות דוקאביב 2016
אחד הסיפורים המשונים ביותר שיסופרו בפסטיבל השנה הוא סיפורו של הסופר הצעיר ג'יי טי לרוי, שעלה לגדולה בשנות ה-90' והפך לאייקון תרבותי נערץ על ידי קוראים, סופרים מוערכים וסלבריטאים כאחד. רק שבשנות ה-2000 התגלה כי ג'יי טי לרוי אינו אמיתי, אלא פרי דמיונה של הסופרת לורה אלברט, שאף נעזרה בחברי משפחתה על מנת לתחזק את האשליה. בסרט חושפת אלברט את הסיפור האמיתי שמאחורי התרמית הגדולה ביותר של חייה. מעבר לטירוף, המרתק בפני עצמו, הסרט מעלה גם שאלות של מהי אמת, מהו מוסר, מהי אומנות, והיכן כל אלה נפגשים.
סיפורו של עורך דין יוצא דופן, אשר במקום לעבוד בשביל המשכורת, עובד בשביל מה שהוא מאמין בו. במקום לייצג בני אדם או חברות, מייצג סטיב וייז בעלי חיים חסרי הקול והזכויות, ומנסה להעניק להם זכויות משפטיות השוות לאלה של בני אדם. אם כי מסקרן לדעת מי באמת משלם את המשכורת של וייז, וזו תשובה שאינה ניתנת בסרט, המהלך המחשבתי והמקצועי שעובר עורך הדין מעניין למדי ויכול לתת נקודת מבט חדשה ושונה מאוד ממה שאנחנו מכירים בארץ על המאבק למען בעלי החיים. לא טבעונות, לא נאומים נגד שימוש בעורות ופרוות ונגיעה מינימלית ביותר בניסויים בבעלי חיים – פה כל העניין הוא הניסיון המתבקש, אך המתאגר ביותר, להפוך כמה בעלי חיים לישויות חוקיות, בדיוק כמו חבריהם האנושיים.
"לפתוח את הכלוב" ישודר ב-yes דוקו.
בהמשך לפופולאריות של הסרט "מכונת הכסף", של הסדרה "מגש הכסף", של מגוון הטורים על הצרות הכלכליות של דור ה-Y ואם נלך אחורה מספיק גם כמובן של המחאה החברתית, מגיעה מעין הרצאה מצולמת של הוגה הדעות נועם חומסקי, המסביר בעשרה פרקים די משכנעים כיצד השיטה הכלכלית מאפשרת את עלייתן של אליטות, בעודה משעבדת את המעמדות הנמוכים. במילים אחרות, הסרט מהווה מבוא טוב ל"כיצד הטייקונים דופקים אותנו", אבל יש שיגידו גם עם טיפה של ראיה אופטימית אל העתיד. הרצאה מעניינת ושווה צפייה, אם כי פחות מחדשת לאלה מאיתנו שכבר יש להם את הבסיס, או לאלה שלא מתחברים לגישה הקורבנית הפופולארית של ימינו.
הדבר הראשון שצריך להגיד על הסרט "חרקים" הוא שהוא אינו מיועד, בשום צורה שהיא, לבעלי קיבה חלשה. הדבר השני שיש להגיד הוא שזהו כנראה אחד הסרטים הכי מעניינים שתראו בפסטיבל, אם כי כאמור רבים בוודאי יימנעו ממנו מהסיבה הפשוטה שרוב הזמן רואים בו אנשים שאוכלים חרקים גדולים, שמנמנים ועסיסיים, שעלולים להפוך יום אחד למקור החלבון העיקרי שלנו.
שני שפים צעירים מתחילים לחקור את תופעת אכילת החרקים הגלובאלית ומגלים שמעבר לטעם, ישנן גם שאלות של בריאות, מוסר וכסף המעורבים בתעשייה המתפתחת. "חרקים" הוא אחד הסרטים ברשימה שמבטם פונה אל העתיד, ומעדן אמיתי לאמיצים שבינינו.
"חרקים" ישודר בערוץ 8 בהוט.
ואם כבר בסרטים על העתיד עסקינן, אין דבר שיותר צועק "עתיד" מהדור האנושי הבא – התינוקות שאנו מביאים לעולם כיום. "תינוק העתיד" עוסק ברובו בשיטות המלאכותיות של הבאת ילדים לעולם – תרומות ביציות וזרע, הפריות חוץ גופיות, תיקון פגמים גנטיים ולבסוף גם עיצוב תינוק לפי בקשתך והמשמעויות של הפרקטיקה הזו. כל אלה הופכים לפופולאריים מיום ליום וכבר עכשיו משנים את הקונספט של הבאת ילדים לעולם. הסרט מציג בצורה מעניינת למדי את השיטות המודרניות האלה ויכול ללמד כמה דברים את הצופים שמעולם לא התעמקו בתחום. עם זאת, למרבה הצער, נקודת המבט של הסרט הינה מאוד מערבית ואינה כוללת התייחסות לפן המוסרי של הפרקטיקות, אז אל תצפו למסמך חברתי נוקב.
אם יש צופים בקהל עם התעניינות מיוחדת בחיי השוליים האמריקאים, "הילדים הרעים" ושלושת הסרטים המומלצים שאחריו יכולים בהחלט לספק את התרופה לסקרנות זו.
"הילדים הרעים" עוקב אחר כמה מתבגרים בעיירה נידחת במדבר מוהאבי שבקליפורניה, שהחיים לא ממש האירו להם פנים, ועתה, עם תמיכתו של צוות המורים של תיכון ייחודי, הם מנסים לסיים את לימודיהם ולהתחיל את חייהם כבוגרים. כמו בסרט אינדי מן השורה, הילדים הללו עברו התעללות, התמכרות לסמים, הריונות בלתי רצויים וכל שאר הקלישאות, רק שהקלישאות הללו הן חייהם האמיתיים. סיפוריהם אולי לא ילמדו אתכם שום דבר ברמה הפרקטית, אך יתפסו אתכם במקום עמוק יותר ובודאי יתנו לכם פרספקטיבה מפוכחת על חייכם שלכם.
יצירה של הדוקומנטריסט המנוח אלברט מייסלס ביחד עם כמה מבני טיפוחיו. "בדרך" היא פיסה של סיפורי חיים של אנשים אלמוניים הנוסעים ברכבת ה-Empire Builder המפורסמת, המחברת בין שיקאגו לסיאטל, ובדרך עוצרת בשלל מדינות אחרות בארה"ב. במקרה זה נראה כי חייהם של האנשים הללו אינם שונים בהרבה משלנו, ולא ממש מיוחדים, מה שהופך אותם – ניחשתם – לחוויה די מיוחדת לצפיה.
אם "הילדים הרעים" מציג קונסטרוקציה די ברורה של החיים של כוכבי הסרט, "בדרך" הוא אסופה של סיפורים אנושיים שונים זה מזה, שכמו הרכבת עצמה נובעים וגם חוזרים לאותה נקודה – רק שעל הרכבת, דווקא מחוץ לחיים שלהם, הם יכולים להיות מי שהם באמת.
אחת הפנינים של הפסטיבל השנה הוא הסרט הזה, המגולל את סיפורו של ניק יאריס, אסיר שנידון למוות בגין רצח ובילה עשרים שנה בכלא, עד שהחליט לבקש יום אחד שעונשו ייצא לפועל. יאריס, שהכריזמה והרהיטות המפתיעות שלו לעיתים מאיימות לפגום באמינותו של הסרט כולו, מספר לצופים מה הביא אותו להחלטה הרת גורל שכזו. דרך סיפורו המדהים, המסופר במהימנות יוצאת מן הכלל, דואג יאריס להזכיר לצופיו שגם במקומות האפלים ביותר של החוויה האנושית ניתן לעיתים למצוא נקודות אור.
"הפחד מ-13" ישודר בערוץ yes דוקו.
אחרון חביב הוא סרט שלא זכה לקבל שם מתורגם, אבל יכול היה להיקרא "כת – בדיוק מה שחשבתם". וויל אלן, במאי הסרט, מתפקד בתור מקור פנימי ומספק הצצה אינטימית וייחודית לתוך כת, או קהילה רוחנית כפי שנהגו לקרוא לה, שבה הוא ושתי אחיותיו היו חברים במשך כשני עשורים מחייהם. עם צילומים אקסקלוסיביים שצולמו במהלך שנות חברותו בכת, החל משנות ה-80, מגולל הבמאי בעזרת חברי כת נוספים את סיפורה של קבוצה שהתחילה כקהילה אוהבת ומלאת מוטיבציה ועם תרומתו של מנהיגם, לו החברים סגדו כמו לאל, הפכה במהלך השנים למשהו אחר.
כאמור, כל הסיפורים ששמעתם על כתות מתבררים בסרט זה כנכונים. מי שיצא בשנה שעברה מ"הסיינטולוגיה וכלא האמונה" עם טעם לעוד, יהנה מההצצה החושפנית הזו ואולי יצא ממנה אף יותר מסופק.
אלה הם רק תשעה מתוך לא פחות מ-110 סרטים דוקומנטריים מרתקים וורסטיליים שיוקרנו בפסטיבל השנה, ביניהם גם סרטים ישראלים רבים, סרטים אודות פליטים ומהגרים ברחבי העולם, סרטים אודות אומנות ומוזיקה, תרבויות רחוקות, הדברים שמפרידים אותנו זה מזה, תרבותית, כלכלית, ופיזית, והדברים שיום אחד יכולים גם לאחד אותנו. כבכל שנה, גם השנה דוקאביב הוא פסטיבל קולנוע מקומי שחובה לבקר בו – נותר רק לבחור כמה רחוק אתם רוצים ללכת.
אקו"ם