ראשי » תרבות » במה

Thriller Live: מייקל ג'קסון מתעצבן בקברו

מתברר שלא צריך להתאמץ הרבה כדי להעלות מופע מחווה מצליח לאחד המוזיקאים והפרפורמרים הטובים בכל הזמנים. עזבו אתכם מעלילה, כוריאוגרפיה ראויה או אפילו זמרים טובים, השם ''מייקל ג'קסון'' כבר יביא את הקופה // ביקורת

מה צריך כדי להרים מופע מחווה מצליח לאחד מהמוזיקאים וכוכבי הפופ הגדולים בכל הזמנים? פשוט מאוד: למצוא משקיע, לגייס כמה רקדנים, כוריאוגרף כלשהו, איזה שלושה-ארבעה זמרים, לבנות תפאורה עם שני גרמי מדרגות ומסכי לד זזים, להוסיף איזה שמוץ של פירוטכניקה ונצנצים וזהו, לא צריך יותר מזה.

עוד כותרות ב-nrg:
• הלנה עמרם מוכרת כליה? האמת מאחורי הפוסט
• וניה הימן ביים קליפ לקולדפליי: "מאוד נהנינו"
• קלייר אנדרווד דורשת שכר זהה לזה של קווין ספייסי
• בריכה בצורת סהר: עוד מאסטרפיס של רדיוהד?
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

עלילה? עזבו אתכם מעלילה, תסריטאי מוכשר עולה הרבה כסף. עיבודים ראויים? חבל על ההשקעה, השירים מדברים בעד עצמם. מעצב תלבושות טוב? כוריאוגרף רציני? אין שום צורך. המעריצים יבואו בכל מקרה. עצם העובדה שמדובר במופע ראוותני, כביכול, עם שירים של מייקל ג'קסון, תספיק כדי לגרום לאנשים לשלם כל סכום, לכתת רגליים להיכל התרבות ולשיר עם הזמרים סוג ב' את השירים בגעגוע.
הדריכה על בלוטת הרגש המתלווה לעירור הזיכרון הנוסטלגי תעשה את שלה. אז מה אם ניסיונות הזמרים להגיע לטונים של מלך הפופ מביכים. אז מה אם ג'קסון בעצמו לא היה נוגע עם מקל בתלבושות המגוחכות האלה. אז מה אם הריקודים השחוקים מזכירים את להקת המחול העירונית מבמות יום העצמאות. אז מה אם המוזיקה נשמעת כמו כפתור קצב סמבה באורגנית של קסיו. אז מה אם הניסיון להפעיל את הקהל עשרים דקות לתוך המופע מזכיר אגדודודו על שפת הבריכה באילת. אז מה אם אפילו התאורנים של המופע לא מסוגלים או זוכרים להאיר את המקום הנכון על הבמה, וחצי מהזמן הדמות ששרה או מדברת לקהל חשוכה לחלוטין.
מה שאמור להיות מופע מחווה למלך הפופ של כל הזמנים נדמה יותר כניצול המורשת שלו לעשות קופה על מעריציו. ואם המופע המטופש הזה מצליח להסתובב בעולם, אז הניסיון הזה גם הצליח בענק, מן הסתם.

כשעל המסך מופיעה לפתע דמות של ילד שאמור לדמות את מייקל ג'קסון בתקופת הג'קסון פייב ואפילו הליפסינק שלו לא תואם לשיר שברקע, מה שעד כה סתם נראה מגוחך מתחיל ממש להרגיש כמו ניצול בוטה. כשהזמר/מנחה לא מדייק בעובדות, ואומר שג'קסון הפיק את האלבום Off the Wall בעצמו "עם עזרה מקווינסי ג'ונס", אתה אשכרה יכול לשמוע את עצמותיו של ג'קסון חורקות מתחת לאדמה בעודו מתהפך לו בקברו. 
מתישהו אתה מבין שהבחור עם הכובע על העיניים, חיקוי דמותו המאוחרת של ג'קסון שמפציעה לפרקים במהלך המופע, הוא הדבר הכי טוב על הבמה. רק מה, את הדבר הזה בדיוק אפשר למצוא בכל סרט בר מצווה או חתונה משנות התשעים, ובהרבה מקרים לא פחות טוב.אם הציפיות שלכם ממופע מחווה שכזה מסתכמות בשירים שמחקים את המקור בהצלחה סבירה מינוס, קצת זיקוקים, אורות צבעוניים, וזיעה מרצדת על מיליון ריבועי בטן מושלמים – סביר להניח שתיהנו. אם מייקל ג'קסון עבורכם הוא טיפ טיפה מעבר לבידור זול, רוב הסיכויים שתצטערו על ההשקעה, או לכל הפחות - תעלבו בשביל מי שנחשב לאחד הפרפורמרים הגדולים בכל הזמנים.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg