הבימה מציג: עבירה פלילית וגירעון ללא סוף

ניסיון לגלגל הלאה הוצאות שכבר בוצעו וחובות של מיליונים לרשויות: דו"ח מבקר המדינה מצביע על עבירה פלילית בהתנהלות תיאטרון 'הבימה' ומעלה ספק בדבר הצדקת התואר "התיאטרון הלאומי"

חובות בארץ וחובות בחו''ל. התיאטרון הלאומי צילום: יהושע יוסף

בין השנים 2007-2011, עבר מתחם תיאטרון 'הבימה' שיפוץ מקיף. במסגרת הסכם ההבראה עליו חתום התאטרון, התחייב 'הבימה' לרכוש פריטי ציוד מהונו הפרטי לשם חזרה לפעילות במתחם המשופץ. ביולי 2013 דיווח התיאטרון הלאומי כי כפי שהתחייב, רכש מהונו הפרטי מערכות הגברה מתקדמות ומסכי כתוביות משוכללים, בעלות כוללת של 450 אלף שקלים. אלא שאת המערכות שהתגאה כי רכש ביולי – ביקש ממשרד התרבות לממן באוגוסט.

בבקשה שהוגשה חודש לאחר מכן למשרד התרבות, מתאר התיאטרון שורת רכישות שטרם ביצע ולהן יתבקש תקציב מתאים – בתוכה כלל גם את המערכות להלן, בעלות של 450 אלף שקלים בדיוק. על כך התבטא מבקר המדינה בחריפות: "הממצאים לעיל מעלים ספק בדבר דיווח התיאטרון והחשב המלווה, ועולה חשש שמא ניסתה הנהלת התיאטרון לגלגל על משרד התרבות הוצאות שיפוצים שכבר בוצעו".

על טענות אלה הגיב התיאטרון: "מספר פריטי ציוד בודדים מתוך רשימת ההצטיידות שבנספח (להסכם ההבראה, י.ב.ג) לא נרכשו... ובמקומם נרכש ציוד אחר", וכי "אין כל פסול בכך שבגין פריט ציוד שלא נרכש... הוגשה בשלב מאוחר יותר בקשה לקבלת תמיכה". על המשתמע מתגובה זו כותב מבקר המדינה כי "יש לראות בכך דיווח לא נאות".

בשנת 1995 נקלע 'הבימה' לחובות כספיים כבדים של כ-28.7 מיליון שקלים – מה שהוביל להתפטרות מועצת הנאמנים של התיאטרון, ויישום תוכנית הבראה ראשונה בעניינו. ב-21 השנים שחלפו יושמו שתי תוכניות הבראה ממשלתיות נוספות בשם מעמדו המיוחד התיאטרון, נוסף על מימון ממשלתי לשיפוץ התיאטרון בשותפות עם עיריית תל-אביב בסך של 109 מיליון שקלים.

נוסף על שיפוץ המתחם, בין השנים 2011-2014 הזרימה המדינה לתיאטרון סכום כולל של 120 מיליון שקלים. אך התמונה הסופית קודרת: מבקר המדינה מעריך את גירעון הבימה נכון לשנת 2014 ב-33.046 מיליון שקלים - גירעון עמוק ב-5 מיליון שקלים על אף תוכנית ההבראה בעניינו.

תוכניות הבראה בשווי מאות מיליוני שקלים. תיאטרון הבימה בשיפוצים צילום: אלי דסה

עוד מתח המבקר ביקורת חריפה על נחיצות תואר "התיאטרון הלאומי" ל'הבימה'. התיאטרון מוגדר כ'תיאטרון לאומי' ועל כן מקבל תוספת תקציבית בסך 8 מיליון שקלים בשנה על פני תאטראות אחרים. אך בהשוואה ל'הקאמרי' ו'בית לסין' נמצא כי נכון ל-2013 התיאטרון לא מוביל באף מדד כמותי – מספר מבקרים בתשלום, מספר מנויים, הכנסות עצמיות, מספר הופעות במרחק העולה על 30 ק"מ מתל-אביב ומספר 'פרסי התיאטרון' בהם זכה – זולת לאחד: מספר העובדים המועסקים בו בתשלום. יתר על כן, ל'תיאטרון הלאומי' הזוכה ליתר תקצוב, לא הוגדרו מעולם יעדים ברורים.

בבדיקתו התייחס המבקר לדו"ח משנת 2013. בדיקת nrg לדו"ח המקביל לדו"ח פעילות התאטראות הציבוריים לשנת 2014 העלתה כי בשנה זו הוביל 'הבימה' – נוסף על מספר המועסקים בו בתשלום - במספר ההצגות בחו"ל מבין התיאטראות הגדולים ובמספר הצופים בחו"ל מבין התיאטראות כולם. בנוסף, הדו"ח המקביל מ-2014 מעלה כי לשנה זו קיבל 'הקאמרי' יותר הקצאות ציבוריות מ'הבימה', ואת מספר ההקצאות הציבוריות הגדול מכל התיאטראות.

בנוסף מציין המבקר לחומרה כי: ל'הבימה' אין תוכנית עבודה שנתית, אין ישיבות הנהלה בפורום הכולל את כל מנהליו, 'הבימה' אינו יודע באופן מלא אם הפקותיו מכסות את עלותן, הוא נמצא בחובות הן למס הכנסה (2.1 מיליון ש"ח, נכון לדצמבר 15), הן לביטוח לאומי (536 אלף שקלים, דצמבר 15) והן לקופות הגמל של העובדים (מיליון שקלים) – אלה בשל ניכויים שביצע ממשכורות עובדיו, ולא העביר לגופים הרלוונטיים.

"משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את התנהלותו של התאטרון בראשות מנכ"לית התאטרון, גב' אודליה פרידמן, והחשב המלווה, רו"ח בועז גזית, בכך שלא ביצעו את מלוא סעיפי הסכם ההבראה", ציין המבקר והוסיף: "יש לראות בחומרה את התנהלותם גם בכך שלא נתנו עדיפות עליונה להעברת כספים שניגבו מעובדים לקופות עובדים למס הכנסה ולביטוח הלאומי ולארגוני עובדים. אי-העברת הכספים במועד לגופים אלו הוגדרה בחוקים כעברה פלילית".

בנוסף מציין משרד החוץ כי הבימה חייב כספים לתאטראות ויוצרים בחו"ל, חובות העלולים לגרום ל"מבוכה גדולה".

חובות העלולים לגרום ל''מבוכה גדולה''. הבימה צילום: יהושע יוסף

מתיאטרון הבימה נמסר בתגובה: "ראשית יש לציין כי הדו"ח אינו חמור וממצאיו טכניים בלבד. התיאטרון הלאומי מכבד את מוסד המבקר ואת הדו"ח. חלק מההערות כבר תוקנו והיכן שעדיין יש לתקן, כך ייעשה. לצד אלו, יש היבטים בדו"ח שלחלוטין אינם מקובלים עלינו ואינם משקפים את המציאות.

"תיאטרון הבימה הינו המוביל בהיקף ובאיכות העשייה, וברפרטואר העשיר המוצע לאלפי מנוייו ולציבור הרחב. לא בכדי זוכה הבימה להכרה והערכה לאומיים ובינלאומיים, זאת למרות שכתיאטרון לאומי הוא מנוע לעיתים מלפעול משיקולים מסחריים.

"הבימה עמד בכל התחייבויותיו מתוקף הסכם ההבראה, ואף סיים את כל שלוש השנים האחרונות ברווח תפעולי. בשל חרב הסגירה אשר הייתה מונפת מעל צווארו, נאלץ התיאטרון לנקוט לעיתים בצעדים דרסטיים שיצרו עיכוב מאולץ במועד העברת תשלומים לגופים שונים, אך אלה הוסדרו לאחר זמן קצר, כמתחייב, כולל הריביות הנדרשות, וזכויותיו של אף שחקן ועובד לא נפגעו.

"יודגש כי הדאגה לעתיד התיאטרון שעמדה על כף המאזניים באותם ימים, והדאגה לשלם בזמן ולפני הכל את משכורות מאות השחקנים והעובדים שלנו, הם שעמדו לנגד עינינו ולו היינו נדרשים לכך שוב, היינו מקבלים את אותה החלטה גם עתה. החלטה זו וכל ההחלטות הניהוליות נעשו תוך ליווי צמוד של החשב המלווה מטעם משרד האוצר שהינו מורשה חתימה ושל רואה החשבון שכפוף למשרדי האוצר והתרבות".

על השוואת מספר פרסי התיאטרון שקיבל 'הבימה' לעומת תיאטראות אחרים, התקבלה התגובה כי "מדובר באירוע מסחרי ואין להסתמך על כך כקריטריון איכותי, מה גם שעם כל הכבוד - אין זה מתחום מומחיותם וסמכותם של עובדי משרד מבקר המדינה להפעיל שיקול דעת בכל הקשור לתכנים אומנותיים. הנאמנים, הדירקטוריון ואגודת ידידי הבימה עומדים באופן מלא מאחורי הנהלת התיאטרון וסבורים כי בנסיבות בהן נאלצה הנהלת התיאטרון לפעול, היא פעלה נכון ומצליחה בכל יום מחדש לקיים את התיאטרון הטוב ביותר בישראל".

תגובת משרד התרבות: "דו"ח המבקר לעניין הבימה נדון ונלמד בצוות רב מקצועי במשרד התרבות. המשרד נתן את התייחסותו המפורטת למבקר המדינה בהיבטים השונים העולים מטיוטת הדו"ח כולל שאלת מעמדו כתאטרון לאומי. בעקבות הדו"ח השרה רגב הקימה ועדה מייעצת מקצועית בראשות יו"ר המועצה לתרבות ולאמנות מר יגאל עמדי, לבחון את מהותה של הגדרת הבימה כתאטרון לאומי ואת השלכותיה של הגדרה זו בכל ההיבטים".

שרת התרבות ח"כ מירי רגב הוסיפה: "המשרד ילמד את הדוח הסופי ויפעל בהתאם. חשיבותו של תאטרון הבימה אינה מוטלת בספק וראוי שהגדרתו כתאטרון לאומי תשען על פרשנות מקצועית. הקמתי ועדה מקצועית מייעצת על מנת לרדת לשורש ההגדרה ולהביא בפנינו המלצות קונקרטיות. המשרד ילווה את תהליך הפקת הלקחים ותיקון הליקויים כדי להבטיח את שגשוג התאטרון וביסוסו".

בהכנת הכתבה השתתף עידוא דגן