מורחים זמן באיטליה: הפרק המבאס של "המירוץ למיליון"
לפני שנכתיר את המירוץ להתמכרות הטלוויזיונית של הקיץ, נשאלת השאלה מדוע מגיע לנו לצפות במשך שעה רצופה באותה משימה, בעוד הזוגות מפרשנים שוב ושוב כל סנטימנט שהרגישו בזמן שביצעו אותה? ג'וני דוב מסכם פרק מאכזב ומהמר על המודחים הבאים
זה היה רק עניין של זמן, כי זמן שווה כסף. גם הפעם "המירוץ למיליון" בקושי הספיקה להתניע את עצמה וכבר דחתה את ההדחה הראשונה בחו"ל לפרק הבא. בקרוב נתאהב בצמדים המצחיקים (ד"ש ליוסיאל ויעל), נרצה לזרוק כפכף על מי שלא ניחנו באינטליגנציה גבוהה (אהלן קים וספיר), ונשב על קצה הספה במתח מורט עצבים אל מול משימות אקסטרים עשויות היטב. אבל לפני שנכתיר את הריאליטי התורן להתמכרות של הקיץ, אנחנו חייבים לעצור ולשאול את עצמינו למה מגיע לנו, הצופים האדוקים, לצפות במשך שעה רצופה באותה משימה בריפיט אינסופי, בעוד הזוגות מפרשנים שוב ושוב כל סנטימנט שהרגישו בזמן שביצעו אותה? זה הזמן לצאת במחאה, ורגע לפני שנקים אוהלים מול ביתו של רון שחר, הבה נציג את כתב האישום כנגד העריכה הזוחלת לה זכינו אתמול.
עוד כותרות ב-nrg:
• בווסטרוז ובהוליווד: אמיליה קלארק חמה אש
• "הוא כותב לי מאמי": סינגל חדש לדיקלה
• קשקשת פסיבית: הפריפריה על פי ערוץ 10
• עם במאי מלחמת הכוכבים: אמא צ'ובאקה מכה שנית
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
היא נפתחה במצעד שהיה מוטב להשאיר על ספת הפסיכולוג, בו כל הזוגות סיפרו בזה אחר זה עד כמה הם תחרותיים, למעט אדריאנו שיפה מספיק בשביל לא להתאמץ יותר מדי. בעוד הזוגות מחופשים לפסלים אנושיים ומקבצים נדבות בכיכרות רומא, חזרו דור וספיר לעניינים אחרי שקיבלו את סיבוב הפרסה בפרק הקודם במשימה שערערה את שער היורו.
העניין עם ספיר - ובדמיון מעורר חשד לשני, מנצחת העונה שעברה - הוא שלמרות שהיא מעצבנת, צעקנית, רעשנית ובאופן כללי לא המגבון הכי לח באריזה, משבר סיבוב הפרסה הוציא ממנה גם צדדים חינניים שהפכו אותה לדמות מעוררת חמלה שמודעת לפגמים שלה. כעוף החול שקם מן העפר, כך גם ספיר נעמדה על הרגליים ובעזרת עברה המקצועי הנוצץ כפסל אנושי גם בארץ, הצליחה לגייס חבר ילדות ואת עשרת היורו שהתבקשו לקבץ בבת אחת. אבל בדיוק כשרצינו לפרגן, היא סיפרה בגאווה גדולה כי מה שקרה להם הוא בדיוק כמו אפקט הפרפר; תסלחו לנו אבל הרפרנס הפילוסופי לסיטואציה הנתונה נשגב מבינתנו.
מהפסל האנושי המשיכו הצמדים אל המדינה הקטנה בעולם - הוותיקן. בעוד ספיר המשיכה להפגין בקיאות בנושא בנדיקטוס, למשימת האקסטרים אליה נחתו הזוגות לא היה כל קשר לאפיפיור. המשימה הפיזית, שהייתה מותחת הרבה יותר לו קוצץ זמנה בחצי, הייתה גם הזדמנות טובה לזוגות לספר לנו על יכולותיהם הגופניות הבולטות: ג'וזי ואלכס סיפרו כי הספורט היחידי שהם עושים הוא לשחק מטקות בים ועוררו את התהייה האם די במטקות כדי להפוך לדוגמנים, או שמא מדובר בגנים הצרפתים; לי מצמד המתולתלות סיפרה על כישרונותיה בזכות שיעורי הזומבה והפילאטיס; ואילו ספיר הצטרפה לחגיגה עם שיעורי הבלט והג'אז שאליהם הייתה הולכת בילדותה. מטקות, זומבה וג'אז - זה בהחלט מה שאתם צריכים בשביל לטפס על מגדל ארגזים.
המשימה עצמה לא כללה הפתעות מרגשות. אנדריאו נפנף בשיערו הבלונדיני והשוויץ בשרירי התאומים שלו. הגיסות נעמי וחן נשברו, התאוששו, ונשברו שוב. ושון איבד ריכוז והוטח ממגדל הארגזים בשל הלרלרת הבלתי פוסקת של קים, שהפקת הסדרה הלבישה אותה בפיג'מה של מיקי מאוס כדי לרמוז לה ללכת לישון. בפרק הבא נזכה לקבל את ההדחה לה חיכינו, ונגלה כי כל המריחה הזו נועדה רק כדי לאפשר לנו לראות את רון שחר מספיק לדגמן פיצה. ועד אז, אריבידרצ'י.
"אני כל המירוץ הזה גוועת, זה המירוץ לרעב" – נעמי רואה את כוס הטירמיסו מרחפת באוויר ולא מרוצה מהקייטרינג של התכנית.
"עמית זה הבן או האבא?" – בדיוק כמוני כך גם אלכס עוד לא סגור על שמות המתמודדים (וגם לא ג'וזי, שמסביר לו שעמית הוא הבן).
"השמיים עוד לא התרוממו וכבר נופלים עוד פעם" – עמית (האבא!) לא הגיע מוכן נפשית לעוד משימת אקסטרים במירוץ.
"יואו, יש פה זארה" – שירה ובר (קחו לעצמכם כמה שניות להיזכר) מוכיחות את תכליתן במירוץ.
בזמן ששירה ובר מחפשות את הקניון הקרוב אליו יוכלו להכנס בין משימה למשימה, אין ספק שהיחס המינימלי שהן קיבלו לאורך הפרק (וזה לא שהיה חסר זמן) גורם לנו להריח הדחה מתקרבת אליהן בצעדי ענק. לפחות שיתנו להם לעבור בזארה בדרך חזרה.
אקו"ם