ראשי » תרבות » קולנוע

"וורקראפט": עתיר אפקטים ונטול נשמה

בלי גיבורים להזדהות איתם, בלי סיפור טוב ובאופן אירוני – בלי עולם מעניין להיסחף אליו, "וורקראפט: ההתחלה" הוא שעממון קולנועי סתמי, בנאלי, חסר תחכום ומסורס, שלא יספק אפילו את המכורים הגדולים ביותר למשחק המחשב // ביקורת קולנוע

 
לילה. מחנה אורקים אימתניים. יצור מפלצתי אפל ומרושע, מעין חצי-שד-חצי-אורק, מנהל שיחה עם אחד מגיבורי הסרט, אורק בעל מצפון. לא ממש משנה מה נאמר בשיחה אלא בעיקר מה שקורה במהלכה - בכל העת זרוק ביניהם בן אנוש מטושטש, כאשר אותו יצור בהינף יד כישופי שואב מתוכו בהדרגה את נשמתו. הוא ניזון מנשמותיהם של יצורים חיים שלא מסוגלים להתנגד לו, עד שהם נסחטים ונותרים כגופות חלולות ורקובות.

עוד כותרות ב-nrg:
• המקצוע החדש של דוד ד'אור
• גרבוז: חבריי מהשמאל שקרנים ופחדנים
• לא נעים להכיר: הביצ' הכי גדולה על המסך
• שי וניצן רגע אחרי הגמר: "זו חוויה מטלטלת"
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

הסיבה להתעכב דווקא על הסצנה הזאת היא בשל הדימוי הממחיש בצורה הטובה ביותר את הבעיה של "וורקראפט: ההתחלה", ובמקביל גם את מה שרע כיום בהוליווד, המייצרת לא פעם סרטים עתירי אפקטים אך נטולי נשמה, סרטים עתירי תקציב המנסים לפנות אל הקהל הרחב ביותר כדי למקסם רווחים, אך בדרך פוגמים ביצירה, הופכים אותה לרדודה, תפלה, מסורסת ולעיתים אף לחסרת חיים.
"וורקראפט: ההתחלה" המבוסס על משחק המחשב הפופולארי הוא סרט ריקני וחלול. סרט בתרדמת אם תרצו, שמתחנן שמישהו יעיר אותו. אין בו גיבורים מעניינים, אין בו סיפור שמזמין אותך לעקוב אחריו, אין בו עולם שמעניין אותך לשקוע לתוכו. זהו שעמומון קולנועי המספק שעתיים מייגעות שיכל לתפקד טוב יותר ככדור שינה אם הוא לא היה רועש מידי. סרט מאוד מושקע, שמיליוני הדולרים שבוזבזו עליו קורצים מכל פריים, אך מותיר את הצופה תוהה אם לא היה אפשר לנצל את הכסף הזה למטרות אחרות, טובות יותר, כי עושה רושם שאפילו את חובבי משחק המחשב עליו הוא מבוסס, שהם קהל היעד העיקרי שלו, הוא לא יספק.
עלילת "וורקראפט" מתנהלת בשני מישורים – האחד של בני האנוש והאחר של בני האורקים. זה קצת מזכיר את העולם הקדום והמסתורי של טרילוגיית "ההוביט" וטרילוגיית "שר הטבעות" וזו גם כנראה הכוונה, לפתח אותו לטרילוגיה, לא במקרה הוא מכונה "ההתחלה". אז יש אורקים רעים שרוצים להשתלט על עולמם של בני האנוש ויש גם אורקים טובים שפתאום מפתחים מצפון ומתנגדים לטבעם מסיבה שרירותית כלשהי. מעבר לכך יש את אוסף הדמויות הקלישאתיות של מכשף טוב, מכשף רע, מכשף מתחיל, לוחם גיבור, מלך הקם להגן על ממלכתו ובחורה מסתורית שהיא יצור כלאיים חצי-אנושית-חצי-אורקית האחראית גם על סיפור האהבה שברקע.
אמנם ישנם סרטים רבים הרוכבים על אותן נוסחאות חבוטות ומוכרות, אך הטובים שבהם מצליחים לעורר עניין דרך עבודת בימוי מעניינת ו/או תסריט מבדר. "וורקראפט" לעומתם מוגש בצורה ילדותית, בנאלית וחסרת תחכום. נראה כי הדבר היחיד שהשקיעו בו מחשבה בסרט הזה הוא האופן שבו ניתן לכנס תחת קורת גג קולנועית אחת כמה שיותר קלישאות בניסיון לפנות לכל צופה פוטנציאלי.מי שמככבים בשעתיים המיותרות הללו הם בן פוסטר ("3:10 ליומה"), דומיניק קופר ("קפטן אמריקה"), פאולה פאטון ("משימה בלתי אפשרית 4") ואוסף של דמויות מחשב. אבל האכזבה הגדולה ביותר מגיעה מכיוונו של התסריטאי והבמאי דנקן ג'ונס, שביים בעבר שני סרטים טובים ומרתקים. האחד היה המותחן המד"בי המקורי "'קוד מקור" (2011) והשני היה הסרט המד"בי-פסיכולוגי "ירח" (2009). היו אלה שני סרטים שסימנו אותו בתור אחד הבמאים המקוריים והייחודים של השנים האחרונות, כך שהאכזבה מהסרט החלול הזה כפולה ומכופלת.

• "בוגד משלנו": בעיקר לחובבי הז'אנר
• "בלשים בע"מ": כיף מתו ראשון ועד פריים אחרון
• "מפלצת הכסף": עוד סרט כיפי על משבר כלכלי
• "אליס מבעד למראה": סרט המשך בלתי נסלח
• "כולם רוצים את זה!!": סרט קולג' פחות שגרתי
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg