"תריץ אחורה": עוד סיבה לזפזפ לחינוכית
התכנית החדשה בכיכובם של אלי פיניש, יעל שרוני ואלעד בנטוב, מפגישה את הצופה עם העבר הלא רחוק באמצעות קטעי ארכיון נהדרים ובידור אמתי, אפילו למעלה ממגבלות הנושא // ביקורת
"תריץ אחורה" היא תכנית מז'אנר הטלוויזיה המושמץ – הלימודי, רחמנא ליצלן. פרויקט לתועלת הציבור, אם תרצו. הבעיה היא שרבים האנשים שמוצאים למידת פרטים היסטוריים אירוע אפור, כשטלוויזיה היא מכשיר לשם בידור, או כך למעשה היא נתפסת עבור הדור שנולד לתוך הטלוויזיה הרב-ערוצית.
עוד כותרות ב-nrg:
• משחקי הכס: נפרדים עם מיטב הממים
• מרגש: 11 ישראלים משחזרים תמונות עבר
• זועמת: טל גלבוע נגד אדריאנו מהמירוץ למיליון
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
לא סביר שהצופים יזפזפו לאותן תכניות חינוכיות. הז'אנר המוזר, על כוונותיו הטובות, קורס לעיתים שכיחות לתוך עצמו מפאת חוסר עניין לציבור, לצלילי ניסיונות מאולצים להפיח עניין, או למצוא זווית הומוריסטית, בנוסחאות מתמטיות או בהסכמי סייקס-פיקו. "תריץ אחורה", במקרה הזה, היא דוגמה חריגה – תכנית לימודית מהנה לצפייה. כלומר - חריגה בנוף הטלוויזיוני, פחות בהיצע המיוחד של החינוכית בשנים האחרונות.
תכנית לימודית מהנה לצפייה. אלי פיניש ב''תריץ אחורה''
צילום: שני צדיקריו
הפואנטה: אלי פיניש, יעל שרוני ואביעד בנטוב משחקים שורת דמויות מעלות חיוך, שמהוות הן עדות ראייה, והן דמויות עם קשר מינימלי בלבד, לאירועים ההיסטוריים הגדולים ואפופי הפאתוס של מדינת ישראל. מדובר בנוסחה מוכרת – "הידוענים" זיכרונה לברכה, ששודרה ב'לוגי' – אך אפקטיבית.
• "חדשות התנ"ך": אלוהים מסתמס עם רחב הזונה
• תקציב זה לחלשים: טל פרידמן מבדר גם בחינוכית
במקום לכרסם בחשיבות האירועים ההיסטוריים באמצעות ניסיונות היסטריים לפלפל אותם עד בלי-סוף ב'דיווחים מהשטח' ובדיחות קרש, שמעלות חשד כבד שיוצרי הז'אנר חשים שבלי אלה בעצם נושאי התוכנית משמימים – בחרה "תריץ אחורה" בפתרון חכם: טקסטים נעימים לשמיעה. הדיאלוגים ב"תריץ אחורה", משלבים בצורה טובה בין בדיחות לגיל היסודי לקריצות שנונות לחטיבת הביניים והלאה. התוצאה הסופית מבדרת, אפילו למעלה ממגבלות הנושא.
• חשיפה: החינוכית החדירה היפסטר לכנסת
• כולם למדו ממנה: פרס למפיקה המיתולוגית
אך מעל הכל: הרגעים המענגים באמת ב"תריץ אחורה" הם קטעי הארכיון. הנכס הגדול של 'הערוץ הראשון' בעידן הזה, הוא כנראה ספריית הוידאו, האינסופית, בתוכה הר צילומים חשובים מהתקופה שבה רק ערוץ יחיד הורשה לשדר. שילובם של אלה בתוכנית הופך אותה לא רק למהנה לצפייה, אלא לחריץ אפקטיבי לעבר.
חיסרון מרכזי אך זניח, הוא שאת רוב הפוקוס ב"תריץ אחורה" תופסים המערכונים המחויכים ולא העובדות, שמפוזרות בה בקמצנות. לצופה שמחפש להשכיל לעומקו של אירוע, ולא רבע שעה מחויכת, לא מדובר במוצר אפקטיבי. למי שמחפש הצצה קלילה, חברותית, אל העבר הקרוב – כנראה שכן.
שורת דמויות מעלות חיוך. ''תריץ אחורה''
צילום: שני צדיקריו
אקו"ם