יש מומיה בישראל: תכירו את אלכס
קוראים לו אירֶת-חור-אֶרו, אבל אתם יכולים לקרוא לו אלכס. הוא היה כהן דת במצרים והיום בן 2,200, פלוס-מינוס שנה או שנתיים. החנוט סבל מעששת ואוסטפורוזיס, אבל אין מה לרחם עליו – אלכס חי עד גיל 40 המופלג. עכשיו אתם מוזמנים להגיד לו שלום במוזיאון ישראל
קוראים לו אירֶת-חור-אֶרו, הכינוי שלו הוא אלכס, הגובה 1.67 מ' והגיל 2,200, בתוספת 40 שנה.נא להכיר: המומיה המצרית העתיקה והיחידה שנמצאת בישראל, נחשפת השבוע לקהל הרחב בתערוכה "המומיה: סוד החניטה המצרית" במוזיאון ישראל.
המומיה הושאלה למוזיאון על ידי המכון האפיפיורי המקראי בירושלים, והגיעה לירושלים ב-1928, על פי התאריך שהופיע על העיתונים בהם עטפו את ארון הקבורה שלה, בתוך ארון קבורה דמוי אדם מעוטר בכתובות, בלחשים ובדימויי אלים וישויות מעולם המתים המצרי. "אלכס" הוענק כמתנה למכון האפיפיורי המקראי לרגל חנוכתו על ידי המסדר הישועי באלכסנדריה ומכאן הכינוי שניתן לה.
עוד כותרות ב-nrg:
• נינט עזבה את ישראל
• ריהאנה נגד פוקימון גו
• 30 אלף צועדים זה לא ניצחון
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
"מעט מאד היה ידוע על קורותיה של המומיה. בטעות סברו כי מדובר במומיה של נער בן 17", אומרת האוצרת גלית בנט דהן, "והנה התגלה כי 'אלכס' המומיה הוא בעצם אירת-חור-ארו, כהן דת מהעיר אחמים במצרים השוכנת מרחק 480 ק"מ דרומית לקהיר".
לא נשאל כמה זמן לוקח לכם לקבוע תור לבדיקת CT, אבל צוות המוזיאון, יחד עם חוקרים מאוניברסיטת תל אביב ואנשי המחלקה לרדיולוגיה בבית החולים כרמל בחיפה (אחרי שעות העבודה!) גייסו את הטכנולוגיה המתקדמת כדי לחקור לעומק את פנימיותה ותולדותיה של המומיה המצרית העתיקה.
ועתה לרגל פתיחת התערוכה ובמלאת שש שנים לחנוכת מוזיאון ישראל המחודש הרי הממצאים לפניכם. ראשית, בדיקת ה-CT מגלה כי למרות השנים הרבות שחלפו מאז החניטה, המומיה נשמרה היטב ואף יותר מכך. ניתן להבחין בעצמות, שיניים, רקמות, כלי דם ואפילו עפעפיים.
אירת חור ארו היה כבן 40 במותו. הוא האריך ימים יותר מהממוצע בעת ההיא. עוד הרופאים שבדקו את המומיה הופתעו לגלות, שאף שכל עצמותיו נשמרו, הרי ש'הפציינט' העתיק סבל מאוסטפורוזיס, מחלה שהרפואה המודרנית ייחסה למאה ה-20 והיא אופיינית לאנשים שממעטים בפעילות גופנית ומחשיפה לשמש. ואולם הממצאים העידו על בריחת סידן ושברים בעמוד השדרה שלו.
חלק משיניו של אירת חור ארו השתמרו אבל הוא סבל גם מעששת ומנסיגת חניכיים. גם רקמות עור, ציפורנים שרירים, סחוסים עצבים וכלי דם השתמרו בחלקם.
הבדיקה העלתה עוד כי גובהו המקורי היה 1,67 מ' ואולם, בחלוף אלפי שנים הוא התכווץ ל-1.54 מ'.
בגופו חסרים האיברים הפנימים, דבר המעיד על ביצוע חניטה לפי המסורת. "בהתחלה מוציאים את המוח דרך האף או דרך נקבים שקדחו בקדמת הראש", מפרטת בנט דהן.
המומיה נמצאה בתנוחה אופיינית לחניטה: זרועות מוצלבות באלכסון על החזה. היא מכוסה הייתה בביטומן, חומר שמקורו כנראה באזור ים המלח, דבר המעיד על יחסי מסחר בין המדינות.
הדמיות ה-T.C של המומיה שהתקבלו בסריקות, יופיעו בתערוכה ויאפשרו למבקרים להכיר מקרוב מאוד את החיים והמוות בעת העתיקה, כיצד נחנטה הגופה וזכתה לחיי נצח.
בנוסף למומיה מוצגים בתערוכה ממצאים אותנטיים אחרים שנמצאו בקברים במצרים העתיקה, והם מאפשרים לפענח את סוד החניטה המצרית ואת יחס המצרים לחיים בעולם הבא.
בין הממצאים: צלמיות של דמויות חנוטות איתם נקברו המתים, קמעות, דיוקנאות של אנשים שנחנטו ושובצו על המומיה שלהן, לחשים מתוך "ספר המתים" המצרי ופסלים של אלים שמתארים את התהליך שעובר אדם לאחר מותו.
"אחד התהליכים המרתקים הוא שקילת לבו של האדם לאחר מותו. אם הוא היה קל ממשקל נוצה, הוא מובל לעולם הבא. אם ליבו כבד יותר, המשמעות היא שהמעשים הרעים והחטאים שביצע בחייו רבים מנשוא ולכן הוא נטרף על ידי מפלצת", מסבירה בנט דהן.
ולא רק בני אדם חנטו המצרים: בתערוכה מוצגת מומיה של ציפור מזן מגלן, מתנתו של הנשיא אנואר סאדאת לרמטכ"ל לשעבר והארכאולוג פרופ' יגאל ידין, לרגל החתימה על הסכמי השלום בין ישראל למצרים ב-1979. "המגלן נחשבה לבעלת מעמד דתי מיוחד במצרים העתיקה. צילום רנטגן שבוצע הראה כי בתוך ארון הקבורה ישנה גופה שלמה שלה עם תכריכים וקמעות", מוסיפה האוצרת.
לכבוד התערוכה הפיק המוזיאון חוברת הפעלה מיוחדת לילדים ומשחקים באפליקציה ייעודית (Israel Museum) שניתנת להורדה חינם, ללמדם על החיים והמוות במצרים העתיקה.
התערוכה תוצג עד אפריל 2017.
אקו"ם