מיי ניים איז נוט שפיטה: ראיון עם הדיווה הערבייה שהפכה לסנסציה
לא מוכנה לגור בפלורנטין, לא חולקת את אור הזרקורים ולא מאוימת על ידי אף אחד. שפיטה, הדמות הכי ססגונית שנראתה כאן לאחרונה, מדברת על אהבה, קליפ התגובה שהופץ ברשת, חתולים וסיאנס, ועל הדרך גם מחפשת תפקיד בפריים טיים. לתשומת לבך, מולי שגב
"אני בן אדם מאוד בינלאומי. נולדתי בהוליווד, ואני מכירה את התעשייה מצוין. הייתי בהמון מקומות בעולם – בדובאי, באיראן, אפילו ברוסיה. לאחרונה הייתי באוקראינה ובפריז, ובקרוב אופיע ביוון. אני באמת נוסעת הרבה - אני לא רוצה למנוע מהעולם את עצמי, זה לא יהיה הוגן כלפיו", אומרת שפיטה, דיווה ערביה נוטפת שיק וסנסציה מוזיקלית בינלאומית, שעוטה על עצמה המוסיקאית רותם שפי.עוד כותרות ב-nrg:
• נדב גדג': "אני לא מרגיש כוכב"
• האם תום יורק מרדיוהד הוא השטן?
• שערורייה: מאות אברי מין בתכנית אחת
• וניה הימן וגל מוג'ה מועמדים לפרסי MTV
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
תחילתה של הדמות הססגונית בקאבר שביצעה ל"קארמה פוליס" של רדיוהד והפך לויראלי כמעט בן-לילה, והמשכה בקאברים לשירי רוק נוספים דוגמת "לית'יום" של נירוונה, וגם לקלאסיקות לילדים, כמו 'אצא לי השוקה'. אחד משיאיה עד כה הוא הפקת הקליפ הרשמי של מצעד הגאווה האחרון של תל אביב, קאבר ל'פינק' של אירוסמית'.
מה הביא אותך לישראל?
"התאהבתי בבחור בעל שיער מתולתל, גבוה ויפהפה, שהיה לבוש בחולצת 'סוף מסלול'", היא אומרת במבטא הכבד שהפך לאחד הדברים המזוהים ביותר עמה, לצד התלבושות הצבעוניות ומקל ההליכה. "את מכירה את החולצות האלה? הוא עבד אצלי בגינה, כג'וב של אחרי הצבא. ובאיזשהו שלב אמרתי: 'פאק איט, אני באה לישראל, אף פעם לא הייתי כאן'. עברתי איתו לדירה שלו בפלורנטין, ולא יכולתי להישאר לגור שם – זה היה פשוט מגעיל. או מיי גוד, זה היה ממש נורא - היו שם ארבעה שותפים, זה היה מגוחך. אז עזבתי אותו".
ככה צעירים גרים בישראל, עם שותפים. ככה הם מחזיקים מעמד כלכלית.
"לא אכפת לי, זה לא התאים לסגנון החיים שלי. אמרתי לו: 'אתה תישאר כאן עם השותפים שלך, אני הולכת'. קניתי פנטהאוז בנתניה, שזו עיר מאוד מאוד סקסית".
סיפרת פעם שאת וקוביין חלקתם היסטוריה רומנטית רבת-שנים.
"כן, ארוכה מדי", היא נאנחת. "את יודעת, כשאני מעלה אותו בסיאנס, הוא אומר לי תמיד על הקאבר שעשיתי לו: 'עבודה טובה, שפיטה, עשית כאן ממש עבודה טובה'".
זכית לתגובה מאמנים נוספים שעשית להם קאבר?
"בטח, הרבה! קודם כל, קיבלתי תגובות לשיר הראשון שעשיתי לו קאבר, 'קארמה פוליס' - חבר של חבר של חבר אמר לי שג'וני גרינווד ואפילו תום יורק אהבו אותו. אלאניס מוריסט, שהיא חברה מאוד טובה שלי, צייצה בטוויטר שהקאבר שעשינו לשיר שלה ממש יפה".
הקאברים של שפיטה זוכים אמנם למנות גדושות של פרגון ואהבה, אך גם לביקורת. בעקבות הקליפ ל'פינק' שהפיקה במסגרת פסטיבל הגאווה, הופץ ברשת סרטון המבוסס עליו ומציג, לצד קטעים בכיכובה, תיעוד של המתרחש בשטחים, ונושא עמו מסר שלא ניתן לייפות (pinkwash) את המציאות ולהציג רק את הפן הליברלי והשוויוני של ישראל, כאשר יש בה גם היבטים אחרים לגמרי.
"אני מקבלת כל דעה, גם כזו שיש בה אמירה פוליטית, והאמת היא שלא רק שזה לא מפריע לי שנעשה שימוש בקליפ, ההיפך הוא הנכון – אני חשה גאווה. יש להם את הדעות שלהם, ואלה אנשים שמנסים לחולל שינוי, וזה משהו שאני לגמרי מעודדת. ואם הם רוצים, אני יכולה ליצור קליפים נוספים ולתת להם אותם. זה לא באמת משנה לי גם אם מעתיקים את הקליפים שלי, באמת שלא, ומבחינתי, אם הם רוצים לעשות שימוש בקליפים שלי, יש להם את הזכות לעשות זאת.
"את יודעת, אני עושה הרבה קאברים לשירים של מוזיקאים אחרים, אז מי אני שאומר משהו על כך? אם אני מעוררת באנשים השראה – שייקחו את הקליפ ויעשו איתו מה שהם רוצים".
פינקוושינג: הקליפ הביקורתי
מי מעורר בך השראה? האם יש נשים שאת רואה בהן מודל לחיקוי?
"תני לי לחשוב על זה, מפני שיש הרבה מאוד נשים שאני אוהבת, החל בסבתא שלי, אישה נחמדה מאוד – קמצנית וקשוחה, אבל מאוד נחמדה", פותחת ואומרת שפיטה, שסיפרה פעם בראיון כי סבתה השליכה אותה מהבית משום שקנאה בכישרונה ויופייה, "ועד לזמרות הגדולות, כמו, למשל, כריסטינה אגילרה, שאני מהווה מודל לחיקוי עבורן. הן כל הזמן מתייעצות איתי ורוצות לשמוע את דעתי. גם הן מודל לחיקוי בשבילי, זה הדדי. אני אוהבת גם את ברברה סטרייסנד, ובכלל, אני אוהבת נשים חזקות שיודעות מה הן עושות".
מה תייעצי לנשים שחולמות להצליח בתעשיית המוזיקה, כמוך?
"קודם כל, שילכו לקנות מוצרי קוסמטיקה, מפני שחשוב מאוד להיות אטרקטיביות וכל זה – אבל זה המובן מאליו. מה שמישהי שמעוניינת להשתלב בתחום המוסיקה באמת צריכה לעשות, זה לשבת עם עצמה ולנסות להבין האם יש לה כישרון או לא. אם אין לך כישרון, אז את מבזבזת את הזמן של כולם, ואם יש לך, לכי על זה".
ומה עם נשים שלא עונות על סטנדרט היופי המקובל? האם בכלל יש להן סיכוי בתעשיית המוזיקה?
"ובכן, יש להן סיכוי, אם יש להן אחד מהשניים – המון כישרון, או המון כסף. אם אין להן, אז כדאי שיוותרו. את יודעת, אני מאוד מאמינה בנשים, יותר מאשר בגברים – מה לעשות, אנחנו פשוט טובות יותר. אנחנו רגישות יותר, מוכשרות יותר, יפות יותר. גם הגברים יודעים את זה, אבל אין להם אומץ להודות בכך, יש להם יותר מדי אגו. זאת האחריות שלנו לגרום להם לחשוב שהם טובים וחזקים, כשבעצם אלה אנחנו שמקבלות את ההחלטות".
את מרגישה שמצופה ממך לייצג את ציבור הנשים ולבטא את קולן?
"אני חושבת שכל אישה יכולה וצריכה למצוא את הקול האישי שלה. לפעמים אני מרגישה שאני מדברת עבור אחרים, אבל זה לא מפני שנשים אחרות לא מסוגלות לדבר בשם עצמן ולהשמיע את קולן – לכל אישה יש את הכוח לומר מה שהיא רוצה איך שהיא רוצה ולהוות השראה לאנשים אחרים. אני אוהבת להעצים את כולם, ואין לי בעיה לעשות את זה, מפני שאין אף אחד שאני מרגישה מאוימת על ידיו".
כמי שנוסעת ברחבי העולם ומגדירה את עצמה, כאמור, כאדם בינלאומי, נראה שאין לשפיטה את הזמן והאנרגיות הדרושים לשם קיומן של מערכות יחסים הדוקות, רומנטיות או חבריות.
"האמת היא שכרגע, מכולם, אני מרגישה הכי קרובה לחתול שלי, פאשה. אני מאוד אוהבת חיות. את יודעת מה? אני אוהבת חיות יותר מאשר אנשים", היא מודה. "אבל את הצוות שלי אני אוהבת במיוחד, ואני לא יכולה לעשות שום דבר בלעדיו – אנשי הצוות שלי מסדרים לי את השיער, את האיפור, מטפלים בבגדים שלי, עושים לי מסאז', מכינים לי אוכל. אני באמת אוהבת אותם".
הם גם מטפלים בחתול?
"לא, אני לא מרשה להם לגעת בפאשה, רק לי מותר".
הערב (ה'), תיאלץ שפיטה לחלוק את תשומת הלב המורעפת עליה ואת אור הזרקורים עם בובות, שישתתפו לצידה בקונצרט מיוחד במסגרת הפסטיבל הבינלאומי לתיאטרון ולסרטי בובות בחולון.
מה צפוי למי שיגיע לקונצרט?
"או מיי גוד! זה הולך להיות קרקס מלא זיקוקים! וגם בובות! יהיו קצת מוזיקה, קצת בובות".
בובות ומוזיקה זה שילוב מוצלח.
"אני מקווה, מפני שאם זה באמת יתברר כשילוב מוצלח, מעכשיו והלאה יהיו בובות בכל ההופעות שלי".
באמת?
"לא, אני צוחקת. אני לא באמת רוצה לחלוק את הבמה עם בובות. את יודעת, הן באמת מושכות אליהן את תשומת הלב של הקהל, והרי אני הכוכבת. אבל אני מאוד אוהבת את הבובות, ואני מתכוונת להיות מאוד עדינה ונחמדה לגביהן. אני אדם מאוד מתחשב. יש לבובות הרבה מזל שהן חולקות את הבמה איתי, וזה משהו שהן יזכרו כל חייהן".
שפיטה אמנם אינה מתכננת להפוך את המופע בשיתוף הבובות לעניין קבוע, אך בהחלט יש לה שאיפות מקצועיות אחרות.
"אני חושבת שתוכניות ריאליטי מוזיקליות צריכות לקחת אותי, כי אני זה בדיוק מה שהצעירים שמגיעים לתכנית צריכים – אני מדברת ישר ולעניין, והשופטים בתכניות האלה קצת רכים מדי, לדעתי. אני גם יכולה לתת להם לפעמים עצה בנוגע לסטיילינג, שלפעמים זה אפילו יותר חשוב מאיך שהם שרים".
תדמית היא חלק מהעניין, אין ספק.
"לגמרי. מה את חושבת, שנולדתי ככה? תני לי לספר לך סיפור קורע לב - הייתי מאוד מכוערת כילדה קטנה, אף אחד לא רצה להתקרב אליי, ונדף ממני ריח נוראי. ואז החלטתי לעשות מייקאובר. אני לגמרי בעד מייקאובר".
סנסציה בינלאומית: הקאבר ל"קארמה פוליס":
את רואה את עצמך כמנחת תכנית טלוויזיה בנושא סטיילינג ומהפכים תדמיתיים?
"בטח, אני עובדת על הרבה תכניות בסגנון הזה. ידעת את זה?".
לא.
"בטח שלא, מפני שעכשיו אני מספרת לך את זה בפעם הראשונה".
הגיוני. תגידי, את חושבת ש'ארץ נהדרת' צריכה לעשות דמות שלך?
"הם צריכים לקחת אותי! אני מאוד אוהבת את התכנית הזו, והיא מאוד מצחיקה אותי. יש להם ביצים, הם לא מפחדים לעסוק בנושאים טעונים, וזה משהו שאני אוהבת ומעריכה, ועושה את זה בעצמי בהופעות שלי. הם לגמרי צריכים לקחת אותי, אם הם רוצים עוד צופים. אני אהיה תוספת מצוינת לתכנית. יש לך קשר לתכנית?".
לא.
"תני להם את הטלפון שלי, בסדר?".
אין לי קשר לתכנית.
"תאמרי להם שהם צריכים להתקשר אליי".
אני באמת לא בקשר איתם. מלבד השתתפות ב'ארץ נהדרת', מהו החלום הגדול שלך?
"אני חיה את החלום שלי, תני לי להגיד לך – אני לא צריכה כלום, אני אוהבת להופיע, אני אוהבת לשיר, אני אוהבת את הקהל שלי. אני רוצה להמשיך להופיע ולהפיץ את השפיטיות שלי בכל רחבי העולם. זה החלום שלי, והוא מתגשם. וגם, כמובן, אני מקווה סוף סוף לרכוש אי. אני קונה אי ליד איי הבתולה. אז, אחרי שארכוש את האי, אני באמת ארגיש שכל החלומות שלי מתגשמים".
זה החלום, מוזיקה ואי משלך.
"זה החלום".
אקו"ם