בגיל 15, נועה קירל רוצה להיות ביונסה
"אומרים לי שאני דומה לנועה תשבי ולברוק שילדס כשהיתה ילדה, אבל המודל שלי לחיקוי הוא ביונסה. אני לא סתם ילדה מתלהבת שאומרת, 'או מיי גאד ביונסה' - לשם אני מכוונת". נועה קירל בדרך להיות סופרסטאר, ושמישהו ינסה לעצור אותה
כדי להתחיל להבין את גודל המפעל שנקרא "נועה קירל", אפשר למנות את אנשי הצוות המועסקים בו: הסוכן רוברטו בן־שושן (שמייצג גם את הסינדרלה סופיה מצ'טנר ואת מורן אטיאס); היחצ"ן שיר פינטו (שמלווה כל מפגש שלה עם התקשורת ומתמחה בזיהוי שאלות מכשילות, שעליהן הוא מעדיף לענות בעצמו); הכוריאוגרפית מור חממי (רקדנית ב"שיער" ובת זוגו של רון אלוף); המנהל המוסיקלי תמיר חיטמן (נצר למשפחה המפורסמת); הסטייליסט גילי אלגבי (חביב הסלבס); האב אמיר (יבואן זכוכית, שמשמש הורה מלווה); והאם אילנה (בעלת בוטיק, שאחראית גם לניהול היומן).עוד כותרות ב-nrg:
• שוב לא שקט: שינויים בלהקת רוקפור
• טילטיל נגד ציון: ההשקה שנגמרה בפציעה
• צפו: תמונות ההיריון האחרונות של בר רפאלי
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
אה, ויש גם את נועה עצמה. נערה יפה מאוד וחדורת מוטיבציה בת 15 ושלושה חודשים מרעננה, שנמצאת בעיצומו של החופש הגדול שבין כיתה ט' לכיתה י', ועושה בימים אלה צעדים ראשונים ומרשימים בעולם המוסיקה הישראלי. אל הראיון הזה היא מגיעה בליווי אחיה הבכור ניב, 25, שעובד עם האב. כן, גם הוא נקרא לעיתים לדגל, כדי לא להשאיר את האחות הקטנה לבד מול מראיין קשוח (רק ילד הסנדוויץ', עופרי המוסיקאי, נשאר בינתיים בבית).
קירל נחשפה לראשונה בכתבה ארוכה במיוחד בערוץ 2, שלוותה גם בנימה ביקורתית על הקליפים הפרובוקטיביים שלה, שבהם היא לבושה חשוף־חשוף וקצר־קצר ומנענעת את גופה הנערי לפי הקצב, תוך כדי שהיא מפזמת טקסטים כמו "מה המספר האהוב עליך? 69", או "אל תבוא לי רע כי אני לא רוצה לפגוע, עוד לא חיממתי ת'מנוע".
אבל הכוכבת הצעירה, שבינתיים כבר חטפה שאלות נוקבות גם מאברי גלעד בתוכנית הבוקר, לא התרגשה אז - ולא מתרגשת גם היום. "זו היתה כתבה של רבע שעה, וזה היה מטורף, כי זו היתה הפעם הראשונה שהציגו אותי ואת מה שיש סביבי", היא מספרת. "גם אם היתה קצת עם ביקורת".
הבנת את הביקורת?
"אני צעירה ותמיד מגיעים לזה. כשהתחלתי את הכל, היו הרבה הרמות גבה. חשבו שאני ילדה קטנה, שעדיין לא מבינה את הדבר הזה, שההורים שלי מכריחים אותי, ושכל מה שאני רוצה זה להיות סלב".
אני מודה שזה גם מה שאני חשבתי.
"בדיוק כמוך יש הרבה מאוד אנשים שחשבו את זה, כי הם לא הכירו אותי באמת, וזו תגובה ששמעתי הרבה פעמים. אבל הזמן עושה את שלו, ואנשים שזילזלו כבר שינו את דעתם והיחס אלי השתנה".
פגע בך שהתייחסו אלייך ככה?
"בהתחלה ברור, כי עבדתי קשה, ואז לשמוע את התגובות האלה זה לא הכי כיף, אבל אני חושבת שזה גם לגיטימי ולכן לא כעסתי כי בתוכי ידעתי שיגלו שיש פה משהו מעבר, ועם הזמן אנשים התחילו להבין שאני לא וונאבי ולא ילדה מתלהבת שרוצה להיות כמו אלא אחת שתהיה כמו".
אחת הטענות היתה על הטקסטים של השירים.
"הטענות היו בעיקר על הקליפים ופחות על הטקסטים. טענו שאני מתלבשת פרובוקטיבי, שזאת מילה שאם היה לי שקל על כל פעם ששמעתי אותה, הייתי היום מיליונרית".
וזה עדיין מרגיז אותך?
"היום אני כבר לא נלחצת מזה. באים אלי בטענות שאני משדרת ככה וככה ומתלבשת ככה וככה. תגיד לי אתה, איך הייתי לבושה? חולצת בטן כמו שכל ילדה בת 10 לובשת היום.
"אנשים נוטים מאוד להתייפייף בקטע הזה. אם תראה מופע בלט של ילדות צעירות ממני עם בגד גוף אתה תריע להן, אבל אם תראה את זה בקליפ אז פתאום זה פחות מתאים. בהתחלה מאוד נבהלתי כי הציפו אותי בתגובות. אמרתי לכולם, תעצרו רגע, מה עשיתי? ממש גרמו לי לחשוב שעשיתי משהו רע".
היחס כלפייך משתנה?
"כשהוצאתי את הקליפ היו הרמות גבה ועם הזמן הן התחילו לרדת לאט לאט. המשכתי בדרך שלי כי ככה הכירו אותי. יכול להיות שנחשפו אלי כמשהו שלילי, אבל עם הזמן קרו דברים חיוביים שגרמו לאנשים לשנות את דעתם".
תאהבו את זה או לא, את התשובה הטובה ביותר סיפקה קירל באמצעות יותר מ־5 מיליון צפיות לשיר "מדברים", שבו ענתה לכל מי שיש לו מה להגיד.
בקצב עדכני ובקליפ מושקע היא עונה למצקצקים: "מאיפה הם יודעים שהיא צריכה עוד לגדול לא, היא עוד לא משופשפת נו, שומעים על הקול, תן לה כמה חודשים והיא בטוח תיפול. עוד ילדה קטנה, תגיד לי מה היא כבר יודעת? שהכל עובר ליד אנ׳לא רואה ולא שומעת. אם זה עסק תובעני אני לא זאתי שטובעת, אני לא בובה על חוט אני זאתי שקובעת".
זמן קצר אחר כך כבשה פיסגה נוספת, כשנכנסה לפלייליסט של גלגלצ על תקן הזמרת הצעירה ביותר ברשימה, עם השיר "יש בי אהבה".
"זה היה מטורף, כי אני צעירה ולהיכנס לגלגלצ זה מאוד קשה", היא מספרת בהנאה. "אנשים ותיקים ממני מחכים הרבה מאוד זמן כדי להיכנס לשם".
התרגשת לשמוע שנכנסת?
"התרגשתי לשמוע שנכנסתי, אבל עוד יותר התרגשתי לשמוע את זה בעצמי ברדיו. אני זוכרת שיצאתי מבית ספר ובבוטקה של השומר היה רדיו ושאלתי אותו אם יש לו גלגלצ. הוא אמר שהוא לא יודע, נכנסתי, כיוונתי את התחנה ובדיוק אני שומעת את השדרנית אומרת, 'ועכשיו נעבור לזמרת צעירה', אמרתי, 'אה זאת אני', וממש התרגשתי. זה לא מובן מאליו. זה נתן לי תחושת ביטחון, כי אנשים באמת זילזלו וזה אחד הדברים שהשתיקו אותם".
ועל השירים שלא נכנסו התבאסת?
"לפי דעתי בכלל לא שלחנו אותם".
פינטו: "שלחנו, אבל אלו שירים שפחות התאימו לרדיו, ולכן היתה פחות ציפייה שהם יעברו. בשיר הזה היתה ציפייה ושמנו דגש על הרדיו, אבל האחרים הם יותר שירי מועדונים ושטח".
נועה, יש לך טענות נגד התחנה?
פינטו: "לנו אין שום טענות".
המפגש איתה מתקיים במשרדו של פינטו במרכז תל אביב. היא מגיעה נינוחה ועדינה, כמעט ביישנית. מדברת בקול שקט שספק אם גם מכשיר ההקלטה יקלוט אותו (הוא קלט).
לאורך הראיון היא עסוקה בליטוף שיערה, שעבר הרגע חפיפה ונמצא בשלבי ייבוש אחרונים. לצידנו השער הראשון שלה - ספק אם הונח שם במכוון או לא. כך או כך, הוא לא גורר ממנה תשומת לב יתרה.
בראיון הזה לא מדברים על שני דברים: סקס ועדי ביטי, סוג של נמסיס של קירל. במהלך הראיון נכנסים שני עובדים מהקומה, שביולוגית יכולים להיות ההורים שלה, ששמעו שהכוכבת הגיעה וקפצו להגיד שלום.
• עידן עמדי נגד עדי ביטי: היא לא מבינה את הנזק
קירל נחשבת לפורצת דרך בז'אנר הכוכבים הצעירים חסרי המעצורים - ז'אנר שאנחנו מכירים בעיקר מחו"ל. היא משתייכת לדור ה־Z, וכמפורסמת בדור שנולד אחרי תחילת שנות האלפיים, מתבקש שהיא גם תהיה חיית רשת. יש לה 170 אלף עוקבים באינסטגרם ו־39 אלף צפיות לסרטונים שהיא מעלה בסנפצ'אט, שמקנות לה את תואר אחת המשתמשות הפופולריות בישראל. אל אלו תוסיפו יותר מ־20 מיליון צפיות במצטבר בעמוד היו־טיוב שלה ומאות אלפי הודעות ווטסאפ שמעולם לא פתחה.
עד עכשיו היא הספיקה להוציא ארבעה סינגלים ואחד נוסף שיוצא בימים אלה בשם "חצי משוגע", לעצב קולקציית קפסולה למותג האופנה TNT, להצטלם לקמפיין חזרה לבית ספר של קרביץ וגם לסרט "כמעט מפורסמת" שייצא בחנוכה הקרוב.
הכל התחיל כשהיתה בת 3, אז זיהו הוריה את חוש הקצב של בת הזקונים, שהתחילה לרקוד עוד לפני שהתחילה ממש לדבר. את אהבתה למוסיקה היא גילתה חמש שנים מאוחר יותר, כשנדרשה לשיר בטקס יום הזיכרון בבית הספר.
"לא שרתי לפני כן, אבל לפני טקס יום הזיכרון שאלו מי רוצה לשיר", היא נזכרת. "הצעתי את עצמי, ואחרי ששרתי כל הזמן שאלו אותי למה אני לא עושה עם זה משהו".
עד שיום אחד החלטת לעשות עם זה משהו?
"בגיל 11 הגעתי דרך לקוחה של אמא שלי לתמיר חיטמן, שהיום הוא המפיק המוסיקלי שלי, והוא אמר לי לשיר. שרתי לו, והוא אמר לי, 'בואי נתחיל לעבוד', למרות שזה לא קורה הרבה כי הוא מאוד בררן. כמה חודשים אחר כך הקלטתי אצלו שיר אחד ושרתי אותו בבת־מצווה שלי.
"איזי (ראפר וכוכב נוער; ע"ס) הופיע בבת־מצווה שלי, וכמעט השתלטתי לו על ההופעה. הוא התחיל לעקוב אחרי הפעילות שלי, ונוצר הרעיון ליצור לי שיר, והוא כתב לי את 'מדברים'".
איך נוצר הקשר עם רוברטו?
"לרוברטו הגעתי דרך תמיר. הוא הציע לי ללכת אליו ונפגשתי איתו, והוא ממש התלהב והתחלנו לעבוד יחד כבר מגיל 13".
לא חשבת שאולי כדאי לחכות קצת?
"מי שמכיר אותי יודע שאני מאוד בוגרת. חיכיתי לזה עד עכשיו, אז למה לחכות עוד? אם אני מרגישה מוכנה לזה, אז למה לחכות? בחו"ל כולם התחילו בגילאים האלה, גם ביונסה (שפרצה בגיל 9; ע"ס) וגם ריהאנה (שהחלה לשיר בגיל 5, ולהופיע באופן מקצועי כנערה), ומבחינתי כמה שיותר מוקדם זה יותר טוב".
את מבינה למה שואלים אותך את זה כל הזמן?
"בטח, כי לא קרה פה עדיין שמישהי בגיל כל כך צעיר עשתה את זה בסדר הגודל שלי, אז ברור שישאלו אותי כל הזמן".
את מביאה בחשבון שלפרסום בגיל הזה יכולות להיות גם השלכות?
"ברור, בעיקר זה שאני מוותרת על הפרטיות שלי בגיל כזה צעיר".
מה היתה הבעיה להתחיל בגיל 17-16?
"אין בעיה, אבל גם אין לי סיבה לחכות. הרבה מהדבר הזה תלוי באופי של הבן אדם. אם מישהי בגיל שלי היתה ילדותית או בלי עור של פיל, אז בטוח שזה היה נגמר לא טוב. אבל יש לי סביבה ששומרת עלי ומשפחה שעוטפת אותי. ואני גם מאוד נזהרת, ואני גם בוגרת ויש לי עור של פיל, וזה חשוב. יש אנשים שהאופי שלהם יכול להחזיק את זה, ויש כאלה שלא".
ואת חושבת שאת יכולה?
"כן, לגמרי".
עד כמה ההורים מעורבים בכל מה שקורה סביבך?
"בהכל. אמא מנהלת את היומן ואבא לוקח אותי למקומות. שיר מודיע לאמא שלי שיש משהו שאני צריכה להגיע אליו, והיא מכניסה את הכל ליומן. אבא שלי לוקח אותי כמעט לכל מקום. הם לא מכריחים אותי ולא דוחפים אותי, אבל הם כן מעורבים בהכל. כל החלטה עוברת דרכם. בהתחלה ניסיתי להיראות עצמאית ובזכות עצמי ולתת להם כמה שפחות מקום, אבל הבנתי שזה לא נכון לי. גם בקריירה של בר רפאלי ההורים שלה היו מעורבים, ותראה לאן היא הגיעה".
נכון, אבל יש גם מקרים חיוביים פחות של התבגרות לאור הזרקורים, כמו במקרה של ג'סטין ביבר – זמר מצליח, שהסתבך בתקריות אלימות, תקף צלמי פפראצי ותועד במצבים אינטימיים.
"אני לא חושבת שההורים שלו היו איתו כל הזמן, ובגלל זה הוא הגיע למצב הזה".
יחסים עם ההורים בגיל הזה הם מורכבים כשלעצמם, איך זה מסתדר לכם?
"אני לא אשקר ואגיד שאין ריבים. אבל אבא שלי ואני מאוד קשורים, וזה שאני עובדת איתם זה פלוס, כי לא מתרכזים בשטויות של גיל ההתבגרות אלא בעבודה".
הוא מאוד דוחף?
"אני לא אשקר, הוא דוחף כי יש מה לדחוף. יש הורים שדוחפים ילדים שלא יודעים מה הם רוצים ולמה הם מסוגלים. אבא שלי דוחף אותי, וזאת לא בושה, כי הוא יודע מה אני רוצה ולמה אני מסוגלת. הוא לא מכריח אותי אלא תומך בי".
מה הקווים האדומים שלך?
"עד עכשיו לא עשיתי משהו חריג, ואני לא אצטלם כרגע עם בגד ים. לפני הכל אני זמרת, ומכל המסביב אני גם נהנית, אבל זה נלווה למוסיקה".
יש גם רגעי שבירה?
"יש ימים שאני חוזרת הביתה ומתחילה לבכות, כי כואב לי הגוף וקשה לי. אבל אני כל כך רוצה את זה, וגם אם כואב, עוצרים, בוכים וממשיכים הלאה. היה יום אחד נורא קשה שהתחיל בהופעה ב־11 בבוקר ומשם המשיך לפגישה, מפגש מעריצים ושתי הופעות נוספות. וכל זה היה גם עם צוות צילום של 'יום בחיי' של הכבלים. זה היה יום שדרש ממני הרבה, והתפרקתי כי הייתי עייפה ואיבדתי את זה. אבל ברגע שאני עולה לבמה ואני רואה קהל צורח - זה שווה את הכל".
את קוראת טוקבקים? הנה שניים טריים מהשבוע: "לקחת ילדה ולדחוף אותה לפרסום בשביל כמה גרושים", "ילדות מגיל 10 מתעסקות בסקס".
"לפעמים יוצא לי. בהתחלה הייתי בהלם והייתי נפגעת, אבל היום אני צוחקת על זה. זה מאוד עובר לידי כי אני מלאת ביטחון במה שאני עושה. יש לי גם סיי בכל מה שאני עושה. אני מחליטה מי יאפר, מי יצלם ומי יביים, ובגלל זה אני בטוחה במה שאני עושה. כי כשאני יודעת שאני החלטתי, אז זה שלי וכל התגובות מסביב פחות מעניינות אותי".
מי מנהל את העניינים הכלכליים?
"אני פחות מתעסקת בזה. אני יודעת כמה אני מרוויחה, אבל זה לא חשוב לי, כי את הנושא הזה אני משאירה לאבא שלי. יש לי חשבון בנק תחת השם שלי, אבל הוא מנוהל על ידי ההורים".
מי המעריצים שלך?
"יש אנשים מגיל 7 ועד יותר מ־30 שמצטלמים איתי ברחוב. זה מטורף, ובחיים לא ציפיתי שזה יגיע למצב הזה".
חוץ מההשתתפות ב"פושרז" עם אבא אמיר, חשבת ללכת לריאליטי?
"ממש לא. אם שואלים אותי למה אני לא הולכת לריאליטי, אני אומרת שאנשים שהולכים לשם רוצים בסופו של דבר להגיע למקום שבו אני נמצאת עכשיו, אז למה לי?".
ועוד לפני שהתפרסמת, חשבת ללכת?
"עשיתי אודישן ל'בית ספר למוסיקה' כשהייתי בכיתה ג' או ד', ולא התקבלתי. עשו לי טובה שלא התקבלתי".
לאירוויזיון היית רוצה ללכת?
"ברור, לגמרי, אבל לא אלך ל'הכוכב הבא' בשביל להגיע לשם".
פסטיגל?
"הייתי מוכנה להיות על תקן האמן האורח בשלב יותר מאוחר, אולי בעתיד. אבל להיות חלק מהקאסט פחות מעניין אותי, כי המשתתפים בפסטיגל הם אנשים שקהל היעד שלהם הוא ילדים. אחר כך מאוד קשה לצאת מהמקום הזה ולגרום גם למבוגרים להתחבר אליהם ושיאהבו אותם, אז אני מעדיפה שלא".
אבל רוב הקהל שלך כרגע צעיר יותר.
"ואם אני אלך לפסטיגל, אני עוד יותר אשאר שם. הקאסט בפסטיגל הוא החבר'ה של 'גאליס', למשל. הם הרבה זמן בנישה הזאת, וזה קהל טוב וזה בסדר, אבל אני לא רוצה להיתקע בנישה הזאת. אני מכירה הרבה סיפורים של אמנים שנשארו שם, וכשהחליטו שהם רוצים לצאת הם לא הצליחו".
נועה מופיעה בעיקר בבת־מצוות ואירועים, פסטיבלים של היפ הופ וקניונים. "לכל הופעה אני מגיעה עם ארבעה או שמונה רקדנים, היא מספרת.
"יש הרבה אמנים בארץ, אבל לא הרבה עולים עם שמונה רקדנים וסטיילינג מוקפד בסגנון שלי. בכל הופעה יש קטע פתיחה שמציג אותי ויש הרבה מאוד ריקוד. הכל מאוד ייחודי ואני שומרת על זה. אני לא סתם עומדת על הבמה ושרה כאילו משעמם לי. הוויז'ן שלי הוא חו"ל, וכל מי שרואה את ההופעות שלי זו התגובה שלו".
הז'אנר הזה של פופ־היפ הופ הוא לא כל כך מוערך בארץ, את מרגישה את זה?
"נכון, אבל אני מרגישה שזה משתנה. תראה את סטטיק ובן אל ואיזי, שעושים פופ ומצליחים לחדור, אבל בהחלט יש עוד מקום לשיפור. בחו"ל זה ז'אנר סופר־מצליח, אבל לדעתי זה עוד יעלה הרבה. פופ זה המזרחית החדש".
יש לך פחד שזה לא יחזיק מעמד?
"ברור, יום אחד אתה פה ויום אחד אתה למטה. החשש הזה כל הזמן קיים".
מי המודל שלך?
"ביונסה, ברור. ואני לא סתם ילדה מתלהבת שאומרת, 'או מיי גאד ביונסה'. אני באמת מסתכלת עליה וככה אני רוצה להיות, לשם אני מכוונת. אני גם אוהבת את מה שריהאנה וניקי מינאז' עושות. בקיצור, כל הדיוות".
למי אומרים לך שאת דומה?
"אומרים לי כל מיני. חלק אומרים לי שאני דומה לנועה תשבי וברוק שילדס כשהיתה קטנה וגם לאור גרוסמן".
פינטו: "אם אראה לך את התמונות מהיכל מנורה מבטחים, שם היא חיממה את המופע של 'גאליס', אתה תגיד לי שהיא דומה לביונסה".
עד כמה המראה החיצוני מעסיק אותך?
"יש הרבה התעסקויות, אבל אותי אישית פחות. אני עסוקה בכל מה שאני עושה. הרבה בנות בגיל שלי חושבות על השיער ועל הגוף שלהן, אבל אני פחות".
מקפידה על תזונה נכונה?
"אני כל הזמן שומרת, כי עד גיל 12 הייתי ילדה שמנה עד שרזיתי עשרה ק"ג. זה משהו שמאוד הפריע לי, כי הייתי רוקדת וזה לא נראה טוב. אבל לקחתי את עצמי בידיים ומאז אני כל הזמן שומרת, וכשאני מקבלת החלטה היא לא ניתנת לשינוי".
מה זה אומר לשמור?
"אני אוכלת רגיל, אבל לא מגזימה. אין לי תפריט שאני מסתובבת איתו, אני פשוט יודעת מה אני יכולה ומה לא ובאיזה כמויות".
ביונסה שרה כל הזמן בלייב, גם את?
"זה תלוי בסאונד של המקום, אבל תמיד המיקרופון שלי פתוח".
מעניין אותך לפרוץ גם בחו"ל?
"כן, אבל לזה אני מרגישה צעירה מדי ואני צריכה את הזמן להשתפשף ולצבור ניסיון ורק אז לנסות. בארץ האוכלוסייה היא יותר קטנה ויותר מתאימה לי עכשיו".
בימים אלה היא משלבת בין הקריירה, החופש הגדול וגם תחזוק של האהבה הראשונה והחדשה שלה לדוגמן הישראלי הכי מבטיח ברק שמיר, 17, שכבר צעד בכל תצוגה נחשקת.
"הכרנו דרך חברים משותפים", היא מספרת. "ידעתי מי הוא והתלבטתי אם לעקוב אחריו באינסטגרם או לא, כי לא ידעתי אם הוא יעקוב אחריי בחזרה. ואז ידיד שלי פגש אותו בתצוגת אופנה ושאל אותו עלי ודיברנו דרך הידיד בטלפון, ואז עברנו לדבר דרכי".
את כבר מאוהבת?
"כן".
פאוור קאפל?
"הוא מפורסם והוא עשה דברים גדולים, אבל זה לא מה שאנחנו מתעסקים בו, ולא בזה שידברו עליו ויעשו עלינו כתבות. זה ממש לא מעניין אותנו. אנחנו ילדים ויש פה משהו טהור. הוא ילד מדהים. אני מאוד דואגת שבן אדם שמכיר אותי ירצה או לא ירצה להכיר אותי בגלל מי שאני, ועם ברק איך שהתחלנו לדבר הוא אמר לי, 'בואי נשמור על זה בסוד כדי שלא תהיה עלינו עין הרע', והייתי בהלם. זה קנה אותי".
אבל הבאת בחשבון שזה יעסיק את מדורי הרכילות?
"אני מבינה למה כן, אבל לא עשינו את זה בשביל זה. ידענו שיכתבו על זה ויתעסקו בזה, אבל דווקא זה לא הכי כיף שיש".
יש קנאה או רק פרגון?
"לא אכפת לו שאני מפורסמת ושמצטלמים איתי כל הזמן ושיש סביבי רעש. אנחנו הכי מפרגנים אחד לשני".
הוא גר בראשון ואת ברעננה ולשניכם אין רישיון, איך אתם נפגשים?
"כל החזרות שלי שם, אז כשאני מגיעה אני נפגשת איתו שם".
החברות שלך מפרגנות?
"החברות הטובות כן. אני מזהה מי מפרגנת והיא חברה שלי. אין לי מיליון חברות ואני גם לא צריכה. יש לי כמה בודדות שאני יכולה לספר להן הכל, ושאין להן עין הרע עלי ושהן מפרגנות. אני מאוד שומרת בדיסקרטיות מה שאני עושה. אף אחד לא יודע עד שזה בחוץ".
קרה שזיהית חברות מתוך אינטרס?
"היו לי חברות שהיו חברות שלי וברגע שהתפרסמתי הן התרחקו כי אולי היה קשה להן להכיל את זה, אבל כן מצאתי את אלו שיפרגנו".
איך את מסתדרת עם הפער של להופיע על במה מול אלפי ילדים צורחים ואז להגיע לבית הספר?
"זה הכי קשה, כי אלו שני עולמות נפרדים. אתמול הייתי על במה ומלא רודפים אחריי אחרי ההופעה, ואז יום אחרי אני יושבת בכיתה. הפער הזה הוא מוזר כי אין קשר בין אחד לשני ואני מקבלת הלם, אבל כשאתה מדבר איתי אתה רואה שאני בגובה העיניים ואני צנועה ולא מתנשאת, וזה מה ששומר עלי".
נועה שיושבת מולי היא ילדה שקטה, חצי ביישנית ולבושה פשוט. נועה שעל הבמה מאופרת בכבדות, צועדת על עקבים גבוהים ויורה מבטים קשוחים מהעיניים. את בטוחה שמדובר באותה נערה?
"אני חושבת שזה ככה אצל כולם. כשביונסה על הבמה היא 'אמא'לה!', וכשהיא מדברת איתך היא חמודה ומחייכת. אם אעמוד על הבמה ואהיה חמודה לא יתייחסו אלי. זה פחות יעבוד. אבל זאת אני, וגם זאת אני. יש את נועה חיית הבמה ויש את נועה שעכשיו יושבת איתך פה על הספה".
החופש הגדול בעיצומו, אבל קירל היא אמנית פעילה גם במהלך חופשת הלימודים. "כל הפעילות שלי היא אחר הצהריים", היא מסבירה, "ובאופן כללי בתקופת הלימודים אני עובדת קצת פחות, אבל בחופשים אני פעילה מהבוקר עד הערב".
המורים מתחשבים?
"בבית הספר שלמדתי בו עד עכשיו המורים פרגנו מאוד. בהתחלה, כשהתחלתי להתפרסם, בכיתה ח', כשהוצאתי את השיר הראשון שלי, לא כל כך אהבו את זה שאני מצטלמת, כי גם לא ידעו לאן זה מוביל. אבל כשנכנסתי לגלגלצ וראו אותי בטלוויזיה, הם הבינו שזה יותר רציני והם יותר התחשבו. הם הכי התמלאו גאווה וביקשו ממני סרטונים לילדים שלהם. חשוב לי מאוד שכל הסביבה שלי תהיה מפרגנת, כי אם לא אני אאבד את זה".
ועכשיו שאת עוברת לתיכון חדש, עושים שיחה מקדימה או שאת מגיעה כמו כל התלמידים?
"היתה לנו שיחה בשבוע שעבר כמו שיש לכולם לגבי השיבוץ שלי, וגם דיברנו על זה. הם ידעו מי אני והרגשתי שתהיה התחשבות מצדם בעניין הזה. נראה לי שיבינו אותי, אני מקווה לפחות. אני חושבת שהיום יותר פתוחים לעניין הזה".
החברים מפרגנים?
"מאוד מפרגנים וכל הזמן מתעניינים ושואלים, אבל אני לא משוויצה בזה. אני לא באה ומספרת שעשיתי ככה וככה או קיבלתי ככה וככה, כי אני לא רוצה יחס שונה. בית הספר זה המקום שלי להיות ילדה רגילה, ואני אוהבת את זה".
למרות הניסיונות, אני בטוח שאת לא כמו כולם.
"יש יחס שונה ויש קצת דיסטנס, אבל אני מנסה להיות כמה שיותר כמו כולם".
את לא מלכת הכיתה?
"אני הכי שומרת על פרופיל נמוך. תמיד הייתי מקובלת כי הייתי חברותית, אבל לא הייתי מלכת הכיתה. אין היום מלכת הכיתה כמו פעם. זה כבר לא קורה".
את הולכת גם לתנועת נוער?
"הייתי בכיתה ו' בצופים, אבל עזבתי כי פחות התחברתי לטיולי שטח".
יש עוד זמן, אבל את כבר יודעת מה תרצי לעשות בצבא?
"אני רוצה להקה צבאית. אני מקווה להגיע ללהקה או לגלי צה"ל".
איפה תהיי בעוד עשר שנים?
"אני מקווה שבחו"ל. יש גם פניות של מפיקים בחו"ל ששלחו לנו שירים באנגלית, אבל אם זה יהיה עכשיו, זה יהיה יותר ויראלי ופחות לנסוע לשם".
אקו"ם