ראשי » תרבות » מוזיקה

סיה בישראל: מה, לעזאזל, ראינו עכשיו?

הופעתה של סיה בישראל לוותה בחששות. לאיזו הופעה אפשר לצפות מזמרת שלא מראה את פניה? התשובה, מתברר, גרועה מכל חשש. כלומר – עבור מי שציפה לראות הופעה, ולא מיצג אמנותי מוזיאוני, עם זמרת עומדת בצד. אולי סיה, אולי לא

רוב ההופעות הבינלאומיות בסדר הגודל הזה שמגיעות לישראל, מלוות בתקוות וציפיות אדירות. הלוואי שג'סטין יבצע את מירורס, האם אלטון ג'ון באמת יופיע יותר משעתיים, איך ישמעו אחד עשר הנגנים של סנטנה על הבמה ומתי, הו מתי, כבר יכריזו על בואה של ביונסה, יאללה כבר, נשלם כל מחיר שנצטרך, רק תגידו כבר שהיא באה.

• התביעה בדרך: המעריצים זועמים על מפיקי המופע של סיה

במקרה של סיה, שמזה שני אלבומי פופ מצליחים מכסה את פניה בפאות ארוכות וכובעים מגוחכים ובקליפים שלה עומדת בצד כמו חלק מהתפאורה, שלא נדבר על הופעתה אצל אלן דג'נרס עם הפנים לקיר או בסאטרדיי נייט לייב שכובה על מיטה עם הפנים למזרון, את מקום התקוות והציפיות תופסות חששות ותהיות. האם כל ההופעה הזמרת תהיה עם הגב לקהל? אולי היא תוסתר על ידי וילון? אין מצב ששילמנו 330 שקל כדי לראות אורות צבעוניים על במה גדולה, נכון?
נכון. לא שילמנו 330 שקל כדי לראות אורות צבעוניים על במה גדולה. שילמנו 330 שקל כדי לראות אורות צבעוניים על במה גדולה ורקדנים רוקדים. כלומר, בערך. מי שהיה מרוחק ראה רק את מסכי הענק בצדי הבמה, ועליהם הוקרנו סרטונים מוכנים מראש. כלומר, כמו לצפות בטלוויזיה. נכון, היתה שם גם מוזיקה. אבל את המוזיקה, כמו את הסרטונים על מסכי הענק, מישהו הפעיל בלחיצת כפתור. כלומר, כמו לשמוע את הדיסק בבית.

עוד כותרות ב-nrg:
• דודו טסה הוא הישראלי היפה
• במועל יד: ביקורת קשה על מירי רגב
• מציאות רבודה: מילון פוקימון גו השלם
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

אחרי שלושת החימומים, שארכו יותר זמן מההופעה עצמה, נותרו רק מסך לבן וסטנד למיקרופון על הבמה. שני פועלי במה עלו בשעה 21:36 מחזיקים מסך כהה, מאחוריו התחבאה הזמרת מפני הקהל. הפועלים הלכו, Alive החל להתנגן ברקע, וסיה נגלתה בשמלה לבנה, במרכז הבמה, חצאיתה זזה הנה והנה עד שרקדנית קטנה סטייל מאדי זיגלר יוצאת ממנה בתנועות הריקוד המזוהות עם הקליפים של הזמרת. בתחילת השיר השני Diamonds, כבר הזיזו את סיה למקום משכנה בפינה השמאלית. ושם היא נשארה במשך כל ההופעה.
לכל שיר מותאם ריקוד אמנותי ומושקע למשעי, לכל כוריאוגרפיה מצורפים אביזרים, לכל דמות תלבושות מיוחדות ובכל השירים סיה עומדת בצד ושרה. אם היתה זו סיה בכלל, לכו תדעו. זו יכולה היתה להיות כל זמרת מוכשרת שיודעת לחקות את סיה ממש טוב.

בלי נגנים, בלי תזוזה אחת מחוץ לקווים, בלי אקשן, בלי ביצועים מיוחדים, בלי עליות וירידות – היתה זו הופעה אנמית ונטולת רגש לחלוטין. כלומר – אם באים בציפיות לראות הופעה. מי שבא בציפיה למיצג כוריאוגרפי אמנותי מוזיקלי בסגנון מוזיאוני, קיבל, אולי, את מה שהוא ציפה לו.

והאלפים שמילאו את הפארק? בהו. היו לא מעט שפיהקו. אחרים הסתמסו, שיחקו קנדי קראש, דיברו ביניהם. סביר להניח שהיו כמה שנהנו מההופעה הזאת שצריכה לבוא עם כוכבית *לא באמת הופעה, אבל סביר להניח באותה מידה שהם מעריצים שרופים.
דבר אחד טוב אפשר להגיע על המיצג האמנותי הזה – סיה, אם זו באמת סיה, היא באמת זמרת מצוינת, מה שבלט במיוחד בביצועים ל-Breathe Me, השיר הכי יפה שלה שאפילו הוא איבד את כל קסמו במופע האור-קולי הזה, וטיטניום, מהיחידים שזכו לתגובה ערה מהקהל.

וזהו. אחרי טיטניום הגיע השנדליר, אחרי השנדליר סיה פנתה בפעם הראשונה לקהל עם "ת'נק יו" בודד וסוגרים את הבאסטה אחרי שעה על השעון. לא שזה היה כזה נורא, כי למי היה כוח להמשיך ולצפות בדבר הזה.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg