ראשי » תרבות » טלוויזיה

איך אפשר לראות את זה? סוד הקסם של "נרקוס"

העונה השנייה של "נרקוס" ממשיכה לגולל את סיפור חייו האכזרי של מלך הקוקאין פבלו אסקובר, מבלי לרחם על הצופה. ישי פלג מסביר מה מושך כל כך בסדרה המדממת של התקופה. זהירות, ספוילרים!

 
הדם זורם בעורקי העונה השנייה של "נרקוס" בקצב קולומביאני. ממרדפים עירוניים סוערים לשתיקות איטיות בחווה מרוחקת בהרי האנדים, מסיכוני התככים בקרטל הסמים ועד כאב הקשר המשפחתי. "נטפליקס" שלחו לנו עוד עשרה פרקים מעולים שבהם סטיב מרפי וחוויאר פניה, שני סוכני ה־DEA האמריקנים, רודפים אחר פבלו אסקובר הידוע לשמצה - ושבהם פבלו אסקובר נמלט ורודף, לוחם ומתעקש, ואף פעם לא נכנע.

עוד כותרות:
• חובי סטאר מתכונן לחמש הצגות ביום
• אמא עם רובה: כהנא חי בפרברי ארה"ב
• אינטימי: הצצה לחיים הסוערים של פיקאסו
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

בשונה מהעונה הראשונה, שתיארה יותר מעשור בחייו של אסקובר, העונה השנייה נאלצת להסתפק בהרבה פחות. היא מתארת רק את 16 החודשים שחלפו בין בריחתו של אסקובר ב־1992 מ"לה קתדרל", הכלא שבנה לעצמו, ובין מותו על גגות מֵדֵיִין, עיר נעוריו, בידי שוטר קולומביאני ב־1993.

"רק", כתבתי? אלה היו אולי החודשים הסוערים ביותר בחייו של אסקובר, והמאיימים ביותר בהיסטוריה של קולומביה. "לוס פפס", איחוד של לוחמי גרילה וסוחרי סמים נלחם במלך הקוקאין באמצעות יחידות חיסול אלימות; כוח החיפוש (Search Bloc) המשטרתי־צבאי יצא למרדף חסר רחמים בניסיון ללכוד את הפושע הנמלט; ואסקובר? הוא נלחם בשניהם במלוא העוצמה ובלי עכבות, רצח וחיסל ושרף גשרים.
אסקובר שבסדרה מלא תשוקה, אבל לא תשוקה מהסוג שהייתם רוצים לראות בסביבה. בתחילת הפרק השלישי הוא מצולם בבית יריבתו המושבעת, ג'ולי מונקדה: הוא פותח את המקרר ומביט פנימה, עובר על המדפים מלמעלה למטה, לוקח קוביית שוקולד מכאן, חתיכת ממתק אחר מכאן, ואז תפוח, שהוא חותך בסכין שלקח מהשיש במטבח. עם כל היומיומיות שבנטילת הסכין לחתוך את התפוח, ברור לחלוטין איזה איום גלום כאן, כמה אימה עלולה לפרוץ מתוך האיש השמנמן הזה, בעל הפנים הנעימות והמבט החביב.

איך אפשר לראות את זה? את כל הדם וההרג, את הגופות, את האכזריות המוחלטת מכל הצדדים כמעט? אפשר. אפשר בגלל הקצב המופלא של הסדרה הזאת, שמאיצה את הלב רק מעט ואז מרגיעה אותו, מרימה את המתח לגבהים וחוזרת - בנחיתה עדינה, כמו בלתי מורגשת - אל המבטים העמוקים, השיחות הרגישות, הדיאלוגים הנוגעים.

אפשר לראות את הסדרה הזאת כי היא מרשה לעצמה לספר באריכות ולעומק על הקשר בין לימון, הנהג הנאמן של אסקובר, ובין מריצה, חברתו שמסייעת בגללו בלי ידיעתה לגדול סוחרי הסמים הקולומביאניים. אפשר, כי הסדרה מרשה לעצמה להאט ולתת לצופה להרגיש קצת את חיי הנפש של גיבורי השוליים של הסיפור - הסוכנים האמריקנים, מפקד כוח החיפוש ובנו, חברי הקרטל, הנשיא המסתובב בחדריו ונאבק במלחמה פוליטית כושלת נגד התובע הכללי. אפשר, כי הסדרה מרשה לעצמה בתוך כל המהומה להתאמץ כדי לאבחן סוגי בגידה - למען האגו, למען הקולומביאנים, למען קולומביה, ולמען הבוס, ה"פטרון".

ואגב "פטרון", העונה השנייה של "נרקוס" מרשה לעצמה לגעת ביחסי אב ובן עד ללב המדמם שלהם. בסוף, כשהכול יתמוטט, אסקובר יישאר לבד מול משפחתו, ופעמיים הגבר האכזר הזה כמעט יבכה. פעם מול אביו, פעם מול בנו. פבלו אסקובר הוא לא מודל לחיקוי, לא מישהו שיש להעריץ אותו. אבל הוא כן היה אדם, מתחת לכל הקליפות. גם הוא רצה שאביו לא יתבייש בו; גם הוא רצה שבנו יתגאה בו.

יש עוד הרבה מה לומר על העונה השנייה של "נרקוס", כולל כמה תלונות על עיסוק מועט מדי בסטיב מרפי, שמספר את הסיפור בגוף ראשון, ובעונה הקודמת זכה להרבה יותר תשומת לב תסריטאית. ויש מה לתהות בשאלה אם חמש הדקות האחרונות בעונה באמת היו נדרשות - הן פותחות את הפתח לעונה שלישית, שתעסוק בחיסול קרטל הסמים של קאלי: אך האם אחרי מותו של אסקובר באמת יש צורך בעונה שלישית? אבל אני מעדיף לומר עוד משהו קטן על השפה.

בשלוש דרכים מבטאים ב"נרקוס" את שם העיר שבה רוב הסדרה מתחוללת: מדיין, מדזין, מדז'ין. בכתיב הספרדי השם נכתב כ"מדלין". בעולם תרבותי שבו אנחנו כמעט לא רואים טלוויזיה בשפה שאינה עברית או אנגלית, נעים לפגוש פתאום את הספרדית המתנגנת, ולבלות איתה עשר שעות מרתקות ומותחות.

פתאום האוזן נפגשת עם צלילים רכים של בי"ת ודל"ת ותי"ו, שלא קיימים בעברית ולא נשמעים באנגלית. הרכות הזו של המבטא מגדירה - כמו מלמעלה - את הקצב המתערבל, המתפתל, שהחדירו התסריטאים לסדרה: בפתיחות החלומיות, בהגיגים של מרפי, ובטנגו הפותח כל פרק, שהוא שיר אהבה קטָלָנית. על רקע מונטז' שכולו טרור ונופי העיר. אם יש לכם קיבה לסבול את הדם והאימה, שווה לצפות ב"נרקוס" ולו רק בשביל הנגיעה של השפה הספרדית ברגעים האישיים יותר שבין הדמויות.

וגם בטח תרצו לדעת איך יסתיים המרדף הבא.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg