ראשי » תרבות » טלוויזיה

"מהפכה במטבח": גם מתכון מנצח אפשר להרוס

למתכון הבטוח – אסף גרניט עומד וצועק על אנשים ואחר כך מחבק אותם, הצטרפו תוכן שיווקי שמזלזל בצופה, עצות טריוויאליות של מומחית לדברים הברורים מאליהם ודרמה מלאכותית מדי. אם התחושה שאת הפרק הזה כבר ראינו מלווה את תכנית פתיחת העונה, איך נרגיש בעוד שלושה ימים כשישודר כבר הפרק הבא?

 
גבר מתיישב בבית קפה. במשך חמש עשרה דקות רצופות אנו רואים אותו מזמין מנות ומשגר אותן חזרה אל המטבח בטענות שונות, ומלחיץ עד מוות את המלצרית בשאלות על היין שיש למקום להציע. לא, זה לא סרט אימה פסיכולוגי על לקוח מהגיהנום הנהנה להתעלל בנותני שירות, אלא התכנית הראשונה בעונה השנייה של "מהפכה במטבח".

• מהפכה במטבח: שתי מסעדות כבר נסגרו

הגרסה הישראלית לתכנית של השף גורדון רמזי חוזרת אחרי עונה ראשונה מוצלחת כחלק מההשתלטות של תחום האוכל על לוח השידורים מיד עם סיום החגים (כאילו לא אכלנו מספיק בחודש האחרון), לצד "משחקי השף" ו"מאסטר שף". גם בעונה הזו יוצאים אסף גרניט וגישת האהבה הקשוחה שלו למסע שמטרתו תיקון עסקי המזון בישראל.

עוד כותרות:
• אורטל בן דיין: "בר רפאלי דוחה"
• בן 13: "גוף מושלם, רוצה אותך לכבוש"
• הפתעה: שיר של מארינה בפרסומת לאין-אונות
בפרק ארוך של מעל שעה וחצי עם פס קול שלקוח מז'אנר סרטי האימה, מנסה השף הטלוויזיוני להאיר את עיניהם של תום ושחר, בני הזוג הצעירים המנהלים את בית הקפה בחדרה, לטעויות שהם עושים העלולות לעלות להם בהפסד העסק וגם בהפסד הזוגיות. וברוך השם - יש הרבה מהן, דגים שלא מופשרים מראש למשל, ביצים בנוסח בנדיקט בלי רוטב הולנדז, ובעלים שבורח לשחק במחשב בזמן שבת זוגו קורסת תחת נטל ניהול המשמרת.

ולמרות שנראה כאילו כל המרכיבים שם (חוץ מרוטב הולנדז כמובן), כלומר - גרניט עומד וצועק על אנשים ואחר כך מחבק אותם, בכל זאת כמה דברים לא עובדים, בהם סצנות שנמתחות ונמתחות הרבה אחרי שכבר הבנו את הפואנטה, והרים של תוכן מסחרי שבא להזכיר לנו שאנחנו צופים בערוץ 2 אבל לא ממש מצליח לשכנע. האם בשביל מותג פסטה של רשת סופרים ישראלית צריך לצאת מהבית ולשלם במסעדה? יחד עם הדקות המתות בהן יועצת לענייני משהו של שיווק מטעם ארגון כלשהו נותנת לזוג עצות מובנות מאליהן (פיהוק), מתברר שמה שטוב לקברניטי התכנית לא בהכרח טוב למסעדה. או לצופים.

לקינוח, נדמה שהמתכון המוצלח של העונה הראשונה עבר זיקוק ומוגש לנו באופן אוטומטי: קודם לשבור אותם, אחר כך לבנות אותם מחדש. הנה הטבח שבעצם כן יודע לבשל אם רק יקבל את הכלים להם הוא זקוק, הנה המלצרים שרק חיכו לשיחת העידוד הנכונה. ובדרך – ים של דמעות. התחושה שכבר ראינו את הפרק הזה מלווה את הצפייה בו לכל אורכו, כולל הסוף הטוב הבלתי נמנע. למרות שלא כל המשתתפים בעונה הנוכחית זכו להנות ממנו, חוקי הז'אנר מכתיבים שעד סוף הפרק גם המסעדה וגם הזוגיות של תום ושחר יתחילו לתפקד, והמיקרוגל שזעזע את גרניט יישלח אל מותו בטרם עת.

ההנאה מלהגשים פנטזיה סמויה דרך גרניט שצועק על הבוס נדחקת הצדה לטובת התעללות מלאכותית ומריחה ארוכה של שיקום המסעדה. אבל מעבר לאורך מוגזם, עודף תוכן שיווקי, תבנית מוכרת מדי ועצות טריוויאליות, השלם בעייתי הרבה יותר מסך חלקיו. מה שאמור להיות תכנית נישה נחמדה מקבל מעמד של תכנית דגל, שתשודר פעמיים בשבוע. טעם טוב הוא גם שאלה של מינון, לידיעת השפים של 'רשת', ולפזר יותר מדי אוכל בכלל ואסף גרניט בפרט על פני שבוע השידורים, פוגע קצת בחוויה. גם קוויאר, אם נאכל אותו כל הזמן, יקבל טעם של בורקס. וממילא במקרה הזה מדובר בקוויאר מוזל של רשת סופרמרקטים גדולה.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg