מד"ב והומור פרוע: נשים נשיאות יש רק בטלוויזיה
מה יותר מופרך, נשיאה לארה"ב בשנת 1953 או נשיאה שהיא גם שחורה בשנת 2014? יתכן שעדיין קשה לאומה החזקה בעולם לקבל אישה נשיאה, אבל לפחות בהוליווד נתנו לנשים צ'אנס
בסופה של מערכת בחירות תזזיתית שבוודאי עוד יחזרו אליה ביצירות קולנוע וסדרות טלוויזיה, אמנם לא נעשתה היסטוריה בצורה של נשיאה ראשונה לארה"ב, אבל משהו בכל זאת מתקדם - לראשונה היתה מועמדת אישה של אחת משתי המפלגות הגדולות לנשיאות.כך זה במציאות הפוליטית, אבל בעולם הבידור, שכנראה מתקדם יותר מהעולם האמתי במדדים מסוימים, כבר יכולנו לחזות בנשים התופסות את המקום החשוב הזה. הנה כמה נשים נשיאות בסרטים ובסדרות להתנחם בהן.
כבר בשנות החמישים, בסרט מדע בדיוני גרוע למדי ונשכח משנת 1953, מופיעה לכמה רגעים נשיאת ארה"ב. התסריט, שנכתב על ידי אחד הסופרים הטובים בז'אנר, רוברט היינלין, מציג לצד מחוזות דמיוניים כמו מסעות לירח ובסיס בחלל, גם את הרעיון הפנטסטי לזמנו שכבר בשנת 1970 אישה תוכל להבחר לתפקיד הבכיר ביותר בפוליטיקה האמריקאית.
סיפור הסרט (זהירות ספוילר!) הוא על שני אסטרונאטים שנתקעו על הירח לאחר מעשה בגידה של החבר השלישי בצוות, ומכיוון שמדובר בגבר ואישה שהם רחמנא ליצלן רווקים וצעירים, הרשויות דורשות מהם להתחתן. מיד לאחר טקס החתונה, נשיאת ארה"ב מתקשרת לברך אותם ולבשר על העלאה בדרגה לבעל הטרי.
וממדע בדיוני לקומדיה מופרעת. הרעיון המופרך מיסודו של אישה-נשיאה, הוא לב לבו של הסרט האמריקאי Kisses for my President משנת 1964. לאחר שאשתו נבחרה לכהן בתפקיד הרם ביותר, מוצא את עצמו בעלה נאלץ להתמודד עם תפקידו החדש, שכולל מסיבות-גן והתחככות בנשים-של בוושינגטון.
הפוטנציאל הקומי של אישה בחדר הסגלגל היה גם הבסיס לסיטקום משנות השמונים, Hail to the Chief. מהיוצרים של הסדרה הקומית המצליחה "בועות" ובכיכובה של השחקנית פטי דיוק, הסדרה עקבה אחרי הנסיון של הנשיאה לאזן בין התפקיד המורכב ובין המשפחה המופרעת שלה. פורצת דרך בדרכה, הסדרה שהופקה על ידי סוזאן האריס (שאחראית, בין היתר, על הסדרה "בנות הזהב") נסתה לשבור את המוסכמות של התקופה על נשים עובדות, משפחה תומכת ואפילו ייצוג של להט"ב בטלוויזיה.
החל משנות האלפיים הרעיון של נשיאה הפך לפחות ופחות מופרך, על המסכים וגם בפוליטיקה עצמה. בסדרה "גבירתי הנשיא" של רשת ABC מ-2005 (שגם שודרה בישראל) גילמה ג'ינה דייויס את דמותה של מקנזי אלן, סגנית הנשיא שצריכה להיכנס לתפקיד הנשיאות בעקבות אירוע מוחי שעבר הנשיא המכהן. למרות הצלחה ביקורתית, הסדרה לא הצליחה לסחוף אחריה רייטינג גבוה וירדה לאחר שתי עונות בלבד.
אל ג'ינה דייויס מצטרפות נשיאות נוספות, במה שהולך ונראה כמו החלטת ליהוק שחוזרת על עצמה. מהעונה השישית של סדרת האקשן המצליחה "24", המנהלת הגדולה של אמריקה היא נשיאה בגילומה של צ'רי ג'ונס. סדרות נוספות כמו "סקנדל" ו"נמלטים" מציגות נשים כנשיאות. הסדרה State of Affairs מ-2014, שירדה מהמסך הקטן אחרי עונה אחת, הציגה את הנשיאה השחורה הראשונה, בגילומה של אלפרה וודארד. וגם בקולנוע, סילה וורד היא הנשיאה במחזור שנעשה בשנה שעברה לסרט המד"ב "היום השלישי".
אבל הנשיאה הטלוויזיונית של השנים האחרונות בה"א הידיעה היא כמובן סלינה מאייר מהסדרה "ויפ". מי שהתחילה כסגנית נשיא הגיעה לעמדת הנשיאות, אך הפסידה בבחירות בסוף העונה החמישית. בטקס פרסי האמי האחרון, כאשר ג'וליה לואי-דרייפוס קיבלה (שוב) את הפרס, היא אמרה בנאום התודה שלה "התכנית שלנו התחילה כסאטירה פוליטית, אבל עכשיו היא דומה יותר לסרט תיעודי מפוכח". ואכן מה שהיה אמור להיות הגזמה פראית של הטירוף והמגלומניה שמתרחשים מאחורי הקלעים של הפוליטיקה האמריקאית, נראה היום, עם סיום מערכת הבחירות ההזויה ביותר שידעה ארה"ב, כמו מסמך תיעודי מרתק שישמש היסטוריונים עתידיים בנסיון להבין מה בעצם קרה שם.
אקו"ם