קולנוע חזק: לאונרד כהן על המסך הגדול
"רוצחים מלידה" לא היה אותו הסרט ללא שיריו של היוצר האהוב, הסרט "ציפור על תייל" זכור בעיקר בזכות שיר הנושא שלו וה"רדיו חזק" בזכות Everybody Knows. לאונרד כהן כפסקול חיינו
למרות פלירטוט קצר עם הוליווד, כמו תפקיד אורח בסדרה "מיאמי וייס" בשנות השמונים, לאונרד כהן לא המיר את הכריזמה והשארם שלו למשחק. עם זאת, השירים שלו השאירו חותם, נתנו השראה ונוכחים מאד על המסך הגדול עד היום, בדיוק כפי שהשפיעו על אמנים ותחומי אמנות אחרים.הנוכחות הקולנועית של כהן מסבירה כיצד המשיך המשורר והמוזיקאי הוותיק להגיע לקהלים חדשים וצעירים יותר ולהשאר רלוונטי גם בעשורים המתקדמים לחייו. להלן, כמה מהשירים האהובים ביותר של האמן שהלך לעולמו בשבוע שעבר בגיל 82, ששובצו בפסקולי סרטים משובחים, ובלעדיהם אותם סרטים לא היו אותו הדבר.
"ציפור על תיל" מ-1990 היא קומדיית אקשן בכיכובם של מל גיבסון וגולדי הון. גיבסון מגלם סוכן FBI שמתחבא כדי שברוני הסמים שעזר לתפוס לא יזהו אותו, ונאלץ להיעזר בארוסתו לשעבר, הון, כדי להמלט מהפושעים שהצליחו לעלות על עקבותיו. למרות שהסרט זכה להצלחה קופתית בזמנו, הוא היה נשכח לחלוטין אלמלא שיר הנושא שלו, ביצוע לשירו של כהן "ציפור על תיל" על ידי האחים נוויל, אחד הביצועים הפופולריים והמושמעים ביותר לשיר של כהן.
באותה שנה ממש, שיר אחר של כהן הפך למזוהה עם סרט מצליח נוסף. "רדיו חזק" בכיכובו של כריסטיאן סלייטר, הוא סיפור על תיכוניסט מתבודד המשדר בתחנת רדיו פירטית בלילה, ומדבר באופן ישיר על הכעס, הבעיות והתסכול של בני הנוער סביבו. אות הפתיחה של התכנית שלו הוא השיר Everybody Knows של כהן, חלק מאוסף המוזיקה האלטרנטיבית של התקופה.
ומשנות השמונים חזרה לשנות התשעים, אז היכה את העולם בתדהמה הסרט "רוצחים מלידה" של אוליבר סטון, על פי תסריט של קוונטין טרנטינו. הסרט זכה להצלחה קופתית והפך לקלאט, אבל יחד עם הפופולריות הגבוהה הוא גם עורר הרבה רעש כשנטען כלפיו שהוא מעודד אלימות.
הסיפור על זוג האוהבים הרצחני בגילומם של וודי הארלסון וג'ולייט לואיס, הגרסה הפוסט מודרנית של בוני וקלייד, צולמה בסגנונות וז'אנרים שונים. חלקים מהסרט צולמו בצבע, אחרים בשחור לבן ואפילו קטעי אנימציה לקחו חלק בסרט המורכב. את האווירה התזזיתית של הסרט ליווה פסקול שהפך פופולרי מאוד, שיצרו סטון וטרנט רזנור, מנהיג להקת "ניין אינץ' ניילז". פס הקול כלל שירים מהאלבום The Future של כהן שיצא שנתיים לפני כן, בהם Waiting for a miracle ושיר הנושא של האלבום.
קשה לספור את מספר הגרסאות של השיר "הללויה", וגם קשה למנות את מספר הפעמים שהשיר הופיע בסרטי קולנוע ובתוכניות טלוויזיה, לכן נסתפק בשתיים מהם.
הסרט "שרק" משנת 2001 של אולפני דרימוורקס הוא אמנם סרט מצוייר לכל המשפחה, אבל יוצריו אזרו אומץ והתעלמו מקלישאות הז'אנר. שרק לימדנו, למשל, שבשביל למצוא אהבה לא חייבים להיות נסיכה בלונדינית או אביר יפה תואר. עוד הבנו שגם שילדים יכולים להבין וליהנות משירים של "גדולים", כמו הביצוע היפהפה של ג'ון קייל ל"הללויה", ברגעים שבהם הטרול הירוק חש בשברון לב.
"השומרים" מ-2009, הנסיון המוצלח יותר של הבמאי זאק סניידר לעבד קומיקס לקולנוע, מתרחש בגרסה אלטרנטיבית של שנות השמונים, בה גיבורי העל של העבר נאלצים לוותר על שימוש בכוחם. גםאת סצנת האהבה בין שניים מגיבורי הסרט, מלווה השיר "הללויה", אבל הפעם בביצוע של כהן עצמו, בליווי סינתיסייזר, שנשמע אירוני, מודרני ומנוכר יותר מהביצוע המרגש של ג'ון קייל והפסנתר, ומתאים למערכת היחסים המורכבת ומלאת רגשי האשמה המתגוללת על המסך.
וזה לא מפסיק. כשהבמאית, שחקנית והיוצרת שרה פולי כתבה את התסריט לסרט העצמאי שלה "הוואלס האחרון" היא הקשיבה לשירו של כהן Take this Waltz (גם שם הסרט באנגלית) ללא הפסקה. כך קיבלה פולי השראה לסיפור על אישה הנופלת בקסמיו של השכן האמנותי שלה.
בעונה השנייה של הסדרה "בלש אמיתי" נבחר שיר של כהן, Nevermind לאות הפתיחה של העונה (הפחות מוצלחת) של הסדרה.
וזוהי רק ההתחלה. בשנה האחרונה שירים של כהן הופיעו בפסי הקול של הסרטים "על חבל דק", "חברי אליוט הדרקון", "כלבי מלחמה" ועוד, המבטיחים שלאונרד כהן, בקולו, בצליליו ובמילותיו, ישאר עימנו עוד זמן רב. לא נתפלא אם בשנה שלאחר מותו, יוצפו פסקולים של סרטים וסדרות בעוד הרבה שירים נפלאים של היוצר האהוב והמוערך.
אקו"ם