תורת המוסרי: שיעורים שקיבלתי מבובספוג
הדמויות צעקניות, ההומור פרוע והמסרים לא תמיד חינוכיים, אבל ילדי ישראל מצביעים בשלט בעד ניקלודיאון. בריאיון לא מתנצל מנסה מנהלת הערוץ שירלי אורן להסביר את סוד ההצלחה, ומגלה שגם לה יש קווים אדומים
מה לא נאמר על הסדרה "בובספוג מכנס מרובע", הנחשבת כבר שנים לאחת מסדרות הדגל של ערוץ "ניקלודיאון"? שהיא שטחית, שהיא לא חינוכית, שהיא לא פוליטיקלי קורקט, שהדמויות בה גרוטסקיות. שומר נפשו ירחק מהמסך, יחד עם ילדיו, מה שיחייב אותו להתנזר כמעט כליל מ"ניקלודיאון" היות שלאורך יממת שידור היא משודרת בממוצע כ-22 פעמים. כן, ספרנו. אבל שירלי אורן, מנהלת הערוץ, לוקחת נשימה ארוכה בטרם היא מתחילה להסביר לכל המצקצקים כמה הם טועים באבחנתם. עושים לספוג החביב וחבריו פטריק וסקווידוויד עוול.
"בובספוג הוא היצור הכי חיובי שקיים בעולם", היא משרטטת קווים צהובים לדמותו, "מה שחשוב לו זה לקום בבוקר ולעשות משהו טוב. זה לא חייב להיות טוב למען האחר, אבל הכוונות שלו תמיד חיוביות. ברגע שהוא יוצא מהבית הכול מתחיל להתחרבש לו, אבל הוא אופטימיסט, והוא גם חבר טוב: אפילו כשפטריק חברו עושה דברים טיפשיים, בובספוג לעולם לא מתנשא מעליו.
"בובספוג הוא גם עובד חרוץ מאוד, הוא לא יפספס יום עבודה, הוא כל הזמן מנדב לבוס שלו, מר קראב, רעיונות טובים כמו למשל להגיש ללקוחות המסעדה נקניקייה מיוחדת במקום המבורגר. בובספוג הוא יזם באופיו".
אז כולם פשוט מפספסים את הפואנטה של בובספוג?
"אני חושבת שהאנשים שמבקרים את בובספוג הם אנשים שלא באמת צופים בתוכנית, אלא רק שומעים אותה צורחת ברקע, כי היא סדרה קולנית. אני תמיד אומרת לאנשים קודם כול לשבת ולצפות, ומכירה הורים שמכורים וכאלה שביקשו שנשדר אותה קצת יותר מוקדם בבוקר כדי שיספיקו לצפות לפני היציאה ליום עבודה ולבית הספר".
לאילו ערכים היא מחנכת לדעתך?
"זו סדרה סוציאליסטית שמדברת על בעל ההון, בעל המסעדה רודף הבצע מר קראב, ומולו נמצא בובספוג - שלא מנסה לחנך אותו, אלא מבין שזה טיבו של עולם. בעיניי, חשוב שילדים ייחשפו לסדרות מסוג כזה. זה פותח את הראש, מאפשר לבחון את הדברים כל פעם בצורה חדשה. ובכלל, אנחנו לא ערוץ של מוסר השכל מסודר בכל סוף פרק, אלא מעבר לכך".
כבר שמונה שנים שאורן (46), עומדת בראש ערוץ "ניקלודיאון", שנחשב כיום לערוץ הילדים הנצפה ביותר בממיר ופונה לקהל יעד של ילדים בני 6-12 עם סדרות רכש חסרות מנוח כמו "חברים בחווה", "אווטאר", "הרעשנים", "קסם של הורים" וסדרות מקור כמו "החממה" שירדה כבר משידור, לצד "שכונה" שעדיין משודרת. ערוץ "ניק ג'וניור" מאותו בית, פונה לילדים הצעירים יותר עם סדרות כמו "דורה", "אומיזומי" והכלבלבים של "יחידת החילוץ".
משרדה של אורן, הממוקם בתוך חברת "ענני תקשורת" ברמת החייל, הוא צבעוני מאוד ומעוטר מרצ'נדייז של בובספוג, כרית של MTV, תמונות של טל מוסרי ובובה גדולה של פרה. סדרות האנימציה המשודרות בו מגיעות מערוץ ניקלודיאון העולמי שהחל לפעול באמריקה כבר בשנת 1979. מקור השם מגיע מבתי הקולנוע הראשונים שנפתחו בארצות-הברית, שבהם כל צפייה בסרט עלתה מטבע של חמישה סנט, המכונה ניקל. סדרות מבית היוצר של "ניקלודיאון" ניתן היה לראות בישראל כבר בשנת 1996 במסגרת ערוץ הילדים, וב-2003 הוא החל לפעול כערוץ נפרד.
אורן מעידה על עצמה שהיא משתייכת לדור שצפה ב"רגע עם דודלי", בתוכניות האנגלית של אהרון קפלן ובמורה שלומית דקל מלמדת חשבון עם הבובה דודו. "נהגתי לעשות את עצמי חולה כדי להישאר לצפות בסדרות האלה", היא מודה. כיום היא נשואה ואם לשני בנים, בני 16 ו-12, ילדים מצ'ופרים במיוחד שמשמשים לה קבוצת מיקוד משפחתית.
אורן החלה לעשות טלוויזיה לילדים בערוץ הילדים כבר בשנת 1995, עת סיימה לימודי תקשורת וניהול במכללה למנהל. בתפקידה האחרון שם הייתה העורכת הראשית של הפקות הבית. בשנת 2006 עברה לערוץ "לוגי" וגם שם הייתה אחראית על הפקות המקור של הערוץ. לאורך השנים, בראש כמעט כל ערוצי הילדים בישראל עמדו ועומדות בעיקר נשים. "אני לא חושבת שזה כל כך משנה אם אנחנו נשים או גברים", אומרת אורן, "הפרמטר היותר חשוב הוא שאנחנו הורים ושיש לנו איזושהי רגישות לילדים. כשגייסו אותי לפה זה היה תנאי הכרחי מבחינתם: חיפשו לתפקיד מישהי שהיא אמא".
תחום האחריות שלה מתרחב כל הזמן, ככל שתאגיד התקשורת VIACOM, המיוצג בארץ על ידי חברת "ענני תקשורת", רוכש זכויות של עוד ערוצים בינלאומיים. כיום היא מנהלת גם את ערוץ MTV ישראל ואת ערוץ הבידור "קומדי סנטרל". זה האחרון נבנה על חורבותיו של ערוץ הצחוק "ביפ", וגרר ביקורת בתקשורת על הכחדת ערוץ ישראלי מצליח ששימש חממת גידול לקומיקאים. אך לדבריה, בסופו של דבר "קומדי סנטרל" נקלט בארץ בשקט ללא תקלות.
אורן מסבירה כי בזמן שהסטודיו של ניקלודיאון בארצות-הברית יכול להשקיע בקלות מיליון דולר לפרק של סדרת אנימציה, בארץ התקציבים זעומים ולכן בסדרות המקור, למשל, ביכולתה להשקיע סכום של כ-50 אלף דולר: "התקציבים של הטלוויזיה הם מזעריים. באולפנים של ניקלודיאון ההשקעה בצופים היא אדירה, כי ברגע שאתה רשת בינלאומית מבוססת בארצות-הברית שמרוויחה מפרסומות בארצות-הברית - אפשר לעשות יותר".
עד כמה יש לכם יד חופשית לבחור את התכנים לערוץ ועד כמה מחליטים עבורכם בניקלודיאון העולמית?
"אנחנו נהנים מכל העולמות: מצד אחד יש לנו אפשרות לשדר ולקבל אוטומטית סדרות אנימציה שאין להן תחרות בכלל, ומצד שני יש לנו גם המון חופש בחירה לשדר מתוך כל הסדרות של ניקלודיאון את מה שאנחנו מרגישים שבאמת מתאים לקהל הישראלי".
אילו סדרות לא עובדות עבור ילדי ישראל?
"בעשר שנים היו אולי שלוש כאלה. אחת מהן נקראת: 'Pig Goat Banana Cricket' וזו סדרה שהרגשנו שהיא קצת הזויה עבורנו. תראי, לניקלודיאון יש את הכיוון הזה שהיה לו מאז ומתמיד, של קצת טלוויזיה גם לסטלנים דוגמת הסדרה 'המופע של רן וסטימפי', סדרות אנימציה שהן לאו דווקא ממש לילדים. לסדרה הזו היה ניחוח של משהו מתוחכם ונישתי מדי, אבל אם תהיה לנו איזושהי מצוקה או שפתאום נרגיש שבא לנו, אז כן נדבב אותה ונשדר אותה".
ניקלודיאון עלתה לכותרות סביב סערה שפרצה בספטמבר האחרון, כאשר מועצת הכבלים והלוויין הורתה לחברת "הוט" להסיר פרקים מהעונה השנייה של הסדרה "שכונה" בטענה שיש בה תוכן המעודד הימורים - מילוי טופסי לוטו מוצג בסדרה כפעילות משפחתית לגיטימית ואף חיובית. הדבר גרם להורדת הסדרה לתקופת מה עד להבהרת הנושא. "שכונה" המצליחה משודרת כבר מנובמבר 2014, ומביאה את סיפורם של בני חבורת נוער ענייה המכונה "שכונקים" אל מול בני נוער עשירים המכונים "נרקיסים".
אורן מתנסחת בזהירות, כיוון שהפרשה טרם נפתרה סופית. "הטענה שהסדרה מעודדת הימורים נתונה לפרשנות", היא מדגישה, "בסופו של דבר לא ערכנו מחדש את הפרקים הללו אלא שינינו את שעת השידור, וזהו הפתרון הכי לא נכון בעיניי: העברנו את השידור מהשעה 14:40 ל-20:30 ואז הגיעו תלונות מהורים שהילדים הולכים לישון מאוחר. בגלל מה שהיה, לא שידרנו כמה ימים את התוכנית והיה עלינו 'עליהום' של הילדים, הם ממש הרגישו נבגדים. אנחנו עכשיו בהפסקת אמצע עונה שתוכננה ונמצאים בעיצומו של הדבר הזה ומקווים שהכול יסתדר מול המועצה ונחזור לשעת השידור הרגילה".
וזו לא הייתה הסערה היחידה. כשנה וחצי קודם לכן, במאי 2015, נפל דבר בעולם ערוצי הילדים והנוער, כשהכוכב הבלתי מעורער טל מוסרי הודיע כי אחרי 18 שנה בערוץ הילדים הוא חוצה את הקווים ועובר להנחות בערוץ ניקלודיאון. היה זה צעד קיצוני ומפתיע שגרם ללא מעט מעריצים לכנותו מאותו רגע ואילך, ספק בצחוק ספק ברצינות, "הבוגד".
מאז משתתף מוסרי בין השאר בתוכנית "צ'מפיונסניק" שאותה יצר עם גיורא חמיצר. אם מוסרי הוא המנחה הוותיק ביותר, חמיצר, האיש שיצר עד היום סדרות ילדים ונוער רבות כמו "השמינייה", "האי", "שכונה" ו"החממה", נחשב כיום ליוצר החזק ביותר לילדים ונוער. "החממה", אגב, נרכשה בינואר האחרון על ידי ענקית הטלוויזיה "נטפליקס", שתפיק גרסה אמריקאית לסדרה בליוויו הצמוד של חמיצר.
מוסרי הספיק גם הוא לנשום אבק כוכבים ולנסוע מטעם ניקלודיאון לטקס נבחרי הילדים העולמי שלהם, שבו נהוג לשפוך על סלבריטאים מהשורה הראשונה, דוגמת ג'וני דפ וקייטי פרי, את סמל הערוץ - חומר ירוק שהוא ספק מוצק ספק נוזל המכונה "סליים". הטקס נחשב כבוד גדול וכרטיס כניסה לפנתיאון כאהובי הילדים.
למה הבאתם את טל מוסרי?
"טל מוסרי הוא עוגן, הילדים עדיין אוהבים אותו מאוד. עשרים שנה הוא מצליח להיות מספר אחת בכל סקרי האהדה. הוא לא איזשהו טרנד חולף. אני חושבת שאנחנו צריכים עוגנים כאלה בתרבות".
אורן מסבירה שלאורך השנים היא חשה שחסרה לה בערוץ דמות שמזוהה איתו אוטומטית: "היו לנו 'פנים' של שחקנים בדרמות המקור, אבל בדרמות השחקנים באים והולכים, אם אתה לא מתחזק אותן כל הזמן בתפקידים אז הם "מילניאלס" כאלה (בני דור ה-Y). הם רוצים להיות בכל מקום ולבלוע את העולם ואני מבינה את זה".
אבל גם טל מוסרי, כשהוא נכנס לעסק הזה, היה בגילם.
"נכון, אבל הוא משתייך לדור אחר. אני מקבלת באהבה רבה את הדור הנוכחי, אבל יש להם תכונות שהן בלתי נסבלות. אם מכלילים: הם סופר אגוצנטריים, כל תרבות הסלפי היא רק מראה של האגוצנטריות הזו. הם חמודים בדרכם אבל קשה לקבל מהם את מה שאתה צריך. הם מאוד בטוחים ומאמינים בעצמם, ויש בהם כאלה שלא מוכנים להשקיע וחושבים שהכול יבוא להם בקלות. זו תקלה שלנו, ההורים, כי אמרנו להם על הקו הראשון שהם ציירו שהם גאונים בציור ועל הפעם הראשונה שהם קפצו אמרנו להם שהם אלופי העולם באתלטיקה".
בין השנים 2012 ל-2016 שודרה בערוץ "החממה" והצליחה מאוד. היא בנתה וטיפחה כוכבים כמו לי בירן, גאיה שליטא-כץ ודר זוזובסקי. אורן מסבירה כי חשוב לה לקחת שחקנים שיודעים לעשות את העבודה ולאו דווקא אלו שהם כבר כוכבים: "לא תמצאי אצלנו כאלו שלפני חמש דקות יצאו מתוכנית ריאליטי וכולם רוצים לראות אותם. את לי בירן למשל, כיוצא כוכב נולד, ליהקנו כי הוא בחור מאוד מוכשר, אינטליגנט, שחקן טוב שיודע להיות גם קומי וגם דרמטי".
את שי חי הייתם לוקחים לשחק בסדרה אצלכם?
"אם הוא היה בא לאודישן והיה מתגלה כשחקן מעולה או אפילו טוב, לא היינו פוסלים אותו על הסף, אבל אני מקפידה לא לקדש כוכבוּת".
אבל הנוער היום כן מקדש כוכבות, חולם להיות מפורסם.
"זה לא אומר שאני צריכה לעשות תוכניות שבהן הכול סביב הסלבס".
עם זאת, היא מרגישה שבערוצים אחרים כן נעשית לאורך השנים האדרה לכוכבים: "זה מפריע לי, זה לא לטעמי. אני עושה תוכניות עם פלוצים ומתיחות, אני באמת מחשיבה את עצמי מגניבה, אבל אני לא מוצאת בזה ערך".
ובכן, המילה "פלוצים" נוכחת מאוד בערוץ שהיא מנהלת, ואורן לא מתכוונת להתנצל על כך - גם לא בפני ההורים ששולחים מיילים ומתלוננים: "יש לי מייל קבוע שאני שולחת ש'פלוץ הוא תופעה טבעית של הגוף ואם הגוף מוציא אוויר בנפח של ליטר וחצי ביום - בהחלט מותר להתייחס לזה'", היא מסבירה ברצינות מחויכת.
מה לא תראי בשום אופן בניקלודיאון?
"תוכניות ריאליטי. אני לא רואה שום סיבה שהילד שלי יצפה בזה ולא אביא פורמט כזה לערוץ. כל עוד אני יכולה, לא אאפשר לילדים שלי לצפות ב'אח הגדול' או ב'הישרדות'. אלה תוכניות עם תככים, מזימות ושקרים מאחורי הגב. גם לא אצפה בזה בעצמי - גם כי זה לא מעניין אותי וגם כדי לא ליצור מצב שירצו לצפות איתי ואי אפשר".
מצד שני, אורן שותפה ביצירתה של תוכנית מתיחות בערוץ העונה לשם "חבורת הספסל האחורי", ואפשר שתזכה גם לגרסה בינלאומית. המתיחות יכולות להיות נמוכות, אך אורן מסבירה שגם בתוכנית הזו ישנם קווים אדומים ברורים: "מדובר בילדים שעושים מתיחות למבוגרים ולא לילדים. המתיחות הן מעשי קונדס שאינם מזיקים ומדובר בסיטואציות מאוד מצחיקות שמעצימות את הילדים".
תני דוגמאות.
"יש מתיחה שאני מתה עליה שילדה שעומדת בטלפון ליד בנאדם מבוגר, ומדברת כאילו עם המוסכניק שלה ומתווכחת איתו כאילו על טיפול העשרת אלפים שלה לרכב. היא אומרת משפטים כמו: 'סלח לי, אני כבר שנים עושה טיפול, אני יודעת כמה צריך לעלות'. יש גם ילדה שמבקשת מאישה בקניון להחזיק לה את הארטיק כי היא חייבת ללכת לשירותים.
"היא הולכת ואנחנו צילמנו את האישה עומדת עם הארטיק, הוא מתחיל לנזול לה והיא לא יודעת אם ללקק אותו או לא. הילדים בסדרה תורמים לנו רעיונות למתיחות וזו סדרה מסוג שקראתי לו 'ריץ' רץ' הדור החדש' כי זו תוכנית על ילדים שעושים דברים כיפיים, לא רק מתיחות אלא גם קרבות בזירה מיוחדת".
אורן הייתה אחת המשתתפות בפאנל מיוחד שנערך בשבוע שעבר במסגרת כנס לציון יובל להיווסדו של מכון אדלר, בדגש על השפעת הטכנולוגיה על הקשר והתקשורת במשפחה. "הילדים שלי לא צפו הרבה בטלוויזיה כשהם היו קטנים. הם לא ביקשו את זה הרבה", אומרת אורן, "מבחינתי, טלוויזיה היא בילוי עם הילדים וגם עבודה כי אני יכולה לשאול את הילדים שלי מה הם חשבו על תוכנית מסוימת. אני חושבת שהתפקיד של הטלוויזיה בעולם הילדים הוא לבדר תוך כדי מתן מודל חיובי. אני לא אומרת שצריך לחנך, אבל כן לשקף את המציאות ואת העולם באופן חיובי ומועיל ולהימנע ממשהו שאינו כזה".
שתי סדרות חדשות בולטות שייכנסו ללוח השידורים של ניקלודיאון במהלך 2017 נשמעות מסקרנות למדי. האחת מהן "כדברא" - דרמת פנטזיה יומית בת חמישים פרקים שיצרה מיכל קופר-קרן. בסדרה מגלה נערה בת 16, שבמהלך חייה חוותה חזיונות חסרי פשר, שהיא בעצם נצר למשפחת מכשפות, המכונות "כדברות". את אחת המכשפות מגלמת יעל בר זוהר, ובסדרה משתתפות גם כוכבות עבר נוספות כמו סיגל שחמון ואפילו אורנה פיטוסי, שכבר משחקות נשים מבוגרות, מה שממחיש בעוצמה את חילופי הדורות.
סדרה נוספת היא קומדיית המצבים "בית הכלבים", על אודות "אבא שהוא עורך דין לא מוצלח ובתו שמחליטים לעקור מהעיר הגדולה ולפתוח במושב פנסיון לכלבים. מתברר שבבית שהם שוכרים עדיין מתגוררים אישה והבן שלה, שאמורים לצאת כל רגע, אבל הם כל הזמן נשארים והם פשוט הופכים להיות סוג של משפחה אחת גדולה".
יוצרי הסדרה בחרו להפגיש בה את אבי גרייניק, המגלם את האב, מוטי, עם בן זוגו לצחוקים בכלל ול"ילדים סורגים לאלוהים" בפרט, עידן אלתרמן. "עשינו להם מפגש פסגה: עידן מגלם את יקי, השכן הנרגן שהוא מורה למוזיקה, שגר עם אמא שלו הזקנה שמשפיטה אותו. הוא טיפוס ממורמר ורוצה שיסגרו את הפנסיון כי זה מרעיש ומפריע לו".
האפשרות לצפות בסדרה מתי שרק רוצים באמצעות ה-VOD, לצד הקלות הבלתי נסבלת שבה ניתן להוריד כיום כל תוכן מהרשת באופן פיראטי, השפיעו על הרגלי הצפייה העולמיים ולא פסחו גם על הילדים. ההורדות השפיעו כמובן על הרווחים של ערוצי הטלוויזיה וחברות הכבלים והלוויין. גם כניסת מתחרים כמו "סלקום טי וי" שמציעים חבילת ערוצים בסיסית הולכת ומתגוונת במחיר זול יותר, גורם לחברות הכבלים והלוויין לייצר תוכן בלעדי רק להן.
אורן מודה שיש בבלעדיות הזו משהו מתסכל, כיוון שאת שתי הסדרות שזה עתה תיארה יוכלו לצפות רק ילדי יס: "מצד שני אנחנו מרוויחים מזה כי בגלל הבלעדיות הפלטפורמות משקיעות יותר ומשקיעות בקידום, אז הבידול הזה הוא לטוב ולרע", היא אומרת.
הבידול הזה ישאיר לקוח הורה בהכרח בכבלים או בלוויין והוא לא יברח לסלקום או למחשב?
"בינתיים אנחנו רואים שילדים מאוד משפיעים על הבית בבחירה על מי להיות מנוי וגם 'הוט' ו'יס' יודעות את זה ובגלל זה הן משקיעות המון בתוכן ילדים".
אבל כיום אפשר לצרוך בצורה פיראטית את התכנים שלכם. איזה נזק זה עושה לכם?
"כשאנחנו מסתכלים על המספרים, אנחנו באמת רוצים שיהיו לנו מספרים גבוהים יותר ורייטינג גבוה יותר. מצד שני, זה מגדיל לנו את הבאזז. אני אוהבת שצופי יס רואים איכשהו סדרה שאנחנו משדרים רק בהוט. אחר כך הוא גם יבוא למופע שנעשה ל'שכונה' וגם ישתתף בדיבור על הסדרה".
כניסתם של ערוצי "דיסני" ו"דיסני ג'וניור" לישראל הובילה את הערוץ לתחרות לא פשוטה, מול דמויות נצחיות של נסיכות שליוו את הילדות של כולנו ודמויות פופולריות דוגמת אלזה ואנה מ"לשבור את הקרח": "אני מאוד בעד תחרות קשה. זה גורם לכולם להתאמץ יותר ולמצוא את הנישות שלהם. לתכנים של דיסני יש מאפיינים מאוד ברורים: הם מאוד חינוכיים עם מוסר השכל, נסיכות יפות. יש בהם משהו שהוא מתקתק שפונה בעיקר לבנות.
"אצלנו יש יותר הומור, יותר חיות, דורה שלנו היא קצת 'בוצ'ית' כזו: שמנמונת, תמימה, שחומה, לובשת מכנסיים, זו לא דמות שאת מסתכלת עליה ואומרת 'ככה אני רוצה להיראות' אלא היא מקסימה הודות לדברים שהיא עושה. כשב'ניק ג'וניור' יצאה הסדרה שבה ביגרנו את דורה, כדי לאפשר לילדות שגדלו להמשיך ליהנות מהדמות, קיבלנו תגובות מחאה בסגנון 'למה דורה עם טייץ, דורה פרחה?'"
כשהיא נשאלת אילו תוכניות היא אוהבת אצל הבוסים שלה לשעבר בערוץ הילדים היא נעצרת, שוקלת מילים. "יש להם את 'ארתור', שזו תוכנית רכש מופלאה. 'הפרעת קשב' עם שחר חסון הייתה חמודה, זו אמנם תוכנית אולפן עם אירוח סלבריטאים אבל שחר חסון מצחיק אותי וזה היה לפעמים כיף לראות. ואין לי אלא לפרגן ל'אלישע', זו פשוט סדרה טובה".
באמת? היית רוצה לעשות משהו כמו אלישע גם בניקלודיאון?
"לא כמו, הייתי רוצה את 'אלישע'".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם