מקגייוור: קצת חוסר אמינות עוד לא הרג אף אחד
חלפו הימים בהם המולט הבלונדיני של סוכן הביון החשאי היה הדבר הכי מושך על המסך. אבל בעידן המתוחכם והמורכב של הטלוויזיה הרב ערוצית, נחמד דווקא להתקל בסדרה צ'יזית ולא מחייבת. ללמוד איך להשתלט על העולם עם שני אטבים וצינור השקיה זה רק בונוס
אמצע שנות השמונים, ימי שני, שמונה בערב, שעה לפני שמתחילות החדשות, ערוץ 1 (והיחיד, למעשה). בשעה הזאת, בכל בית בישראל (כמעט), כל המשפחה בסלון, כי "מקגייוור" עומדת להתחיל.יש משהו שמאד קוסם לתרבות הקומבינות הישראלית בסוכן החשאי אנגוס "מאק" מקגייוור שיודע להכין ברגע פצצה מקצת אקונומיקה, אטב וגומייה. יתכן שאמנות האילתור היתה הסיבה לפופולריות הרבה שלו בארץ, שהתבטאה גם במחמאה הגדולה מכולן, פרק שלם של זהו זה שהוקדש לבן דמותו הישראלי, מקייקר. אך יכול להיות גם שיש הסבר פשוט יותר להצלחה של הסדרה הוותיקה - בעידן של ערוץ אחד, כשמכשירי הוידאו רק נכנסו לחיינו, זה נשמע אולי דמיוני לכל מי שנולד אחרי 1990, אבל בעצם זה כל מה שהיה לראות. אם זה היה בשמונה בערב בערוץ 1, אנחנו ישבנו לראות את זה. מה שנקרא – מאה אחוז רייטינג.
הסדרה המיתולוגית לא הצליחה להימלט מגורלם של סדרות וסרטים אחרים המגרים את בלוטות הנוסטלגיה של הקהל, ומצטרפת גם היא לסטטיסטיקה של מחזור וקניבליזם שמלווה את העשייה הטלוויזיונית והקולנועית של השנים האחרונות. "צוות לעניין" קיבל סרט משלו, "רחוב ג'אמפ 21" הפכה לסדרת סרטים, "צער גידול בנות" זכתה לחיים חדשים ואפילו סדרת הדגל החדשה של HBO "ווסטוורלד" היא עיבוד מחדש לסרט "עולם המחר" שחלקינו ראינו לראשונה מאוחר בליל יום שישי בערוץ הראשון לפני שלושה עשורים.
נחזור למקגייור בעל המולט הבלונדיני המגוחך, שנדמה היה באותה התקופה הדבר הכי מושך שאפשר להעלות על הדעת. בין קומבינה לאלתור, היתה בסדרה גם עלילה על סוכן חשאי שנשלח להציל אנשים מכל מיני מקומות אקזוטיים מידיהם של רעים אירופאים או רוסים עם מבטא אמריקאי כבד. חיכוחים פוליטיים ואינטריגות בתוך ומחוץ לארגון הביון הסודי, הביאו למפלתו ולהקמת מקום העבודה הבא של האולר האנושי, מכון פניקס. בפרק הראשון של הסדרה המחודשת אנחנו עוברים קורס זריז בכל מה שהופך את מקגייוור לעצמו. סוכנות הביון הפיקטיבית שהוא גויס אליה מתפרקת בגלל סוכנת שסרחה, ומקום העבודה החדש הוא גרסה מופרטת שלה, מעין טנק חשיבה עצמאי.
ידע הוא כוח. ''מקגייור''
צילום: באדיבות yes
אבל בואו לא נרמה את עצמנו. לא הגענו עד הלום בשביל עלילות ריגול סבוכות, את זה יש לנו במיליון ואחת סדרות אחרות. באנו לפה כי אנחנו רוצים לראות איך מצילים את העולם עם אטב, תוף מרים ושני קלפים של סופרגול. ואת זה אנחנו מקבלים, ואפילו עם חידוש.
הגרסה המחודשת של "מקגייוור" מגיעה הפעם עם מתכונים. כשאנחנו רואים את מקגייוור מבצע קומבינה כלשהי, נגיד כזו שמערבת סלוטייפ והעתקה של טביעת אצבע, מופיע על המסך כיתוב המציין את שמות החומרים והמכשירים שהוא משתמש בהם. לצד מה שנראה כמו הגזמות פרועות יש גם דברים אמיתיים, כמו אתר Shodan שהוזכר בפרק הראשון, המספק מפות המראות את כל המכשירים המחוברים לאינטרנט במיקום מסוים. אפילו היכרות עם עולם השירה יכול לספק רמז לגבי מיקום הפיזור המתוכנן של וירוס קטלני. ידע הוא כוח, לפי ההיגיון של הסדרה, וזה אומר כל סוג של ידע.
חזרה לטלוויזיה הלא-מחייבת של פעם. ''מק'גייוור''
צילום: באדיבות yes
את הבלונד של ריצ'ארד דין אנדרסון מחליף לוקאס טיל הצעיר, שהתפרסם בזכות סדרת סרטי "אקס מן". מבחינת דמויות, כמתחייב בימים אלה, במקום הקולגה לעבודת הביון פיט תורנטון, יש לנו את פטרישיה תורנטון, הבוסית. הצוות של מקגייוור כולל האקרית ואיש צבא לשעבר, ששומרים על גבו (לרוב). וכפי שמראים לנו בפרק הראשון, גם יריבה ראויה המכירה אותו באופן אינטימי.
הגרסה המחודשת, בכוונה או שלא, מצליחה לשחזר את הצ'יזיות ואת האפקטים הלא-משכנעים של המקור. אפילו חידושים כמו המצלמה התזזיתית שחייבת להופיע מאז סדרת סרטי "הפשיטה" של גארת' אוונס וה-CGI שמופיעה פה ושם לא משכנעים אותנו שעברו 30 שנה מאז עלתה הסדרה לראשונה. בהתחשב בעובדה שהתרגלנו להפקות מושקעות הרבה יותר בזמן שחלף, זה קצת מאכזב. אבל יש לזה גם צד חיובי. בעידן של טלוויזיה נוסח "משחקי הכס" ו-"ווסטוורלד", שדורשת מאיתנו הקשבה מלאה ומעורבות רגשית, מקגייוור היא חזרה לטלוויזיה הלא-מחייבת של פעם. תראו השבוע, תפספסו בשבוע הבא, תראו את הפרקים לפי הסדר או לא, זה לא משנה. גם כשיש מאות אלטרנטיבות ועשרות ערוצים, מקגייוור יעביר לכם שעה בכיף.
"מקגייוור", ימי שני בשעה 22:45 בערוץ yes Action וב-yesVOD
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם